גליון מספר 29

קוראים יקרים, במגזין קו האופק 29 בחרנו להביא לכם תמונת מצב על חינוך ילדי הקהילה והקשיים עימם מתמודדים ילדים, הורים, בעלי תפקידים ומורים. הגיליון מביא

האמרה "הדג מסריח מהראש" לא יכלה להיות מתאימה יותר לתיאור התנהלותה של הממשלה ושרי הקליטה בשנה וחצי האחרונות, ובכלל זה בהליך קליטת יוצאי אתיופיה. בתקופה

במסמך "מדיניות הפיזור של עולי אתיופיה וקליטתם במערכת החינוך" (מרכז המחקר והמידע שבכנסת, 2001), מובא הסבר להפנייתם של התלמידים שמקהילת יוצאי אתיופיה לחינוך הממלכתי-דתי: "כ-33%

חמישה בעלי תפקידים בחינוך שוטחים את משנתם לילך גביש "מדיניות האינטגרציה חד משמעית, אך מתבטאת באופנים שונים" לאה רוזנברג, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי במשרד

"אני רוצה לראות את הקהילה משולבת בכל המקומות; באוניברסיטאות, בכנסת ובכל העמדות האפשריות, וזה רק עניין של זמן. לאט לאט גם זה יקרה", אומר ליג'אלם

הורים רבים יוצאי אתיופיה אינם מעורבים דיים בנעשה עם ילדיהם במסגרות החינוכיות. פעמים רבות הילדים מעמידים פנים שהכל בסדר, המורים והמנהלים אינם מדווחים להורים על

בתי ספר המסרבים לקבל תלמידים מהקהילה למוסדותיהם, מונעים את שילוב התלמידים באופן שוויוני ואת מיצוי יכולותיהם. על שרת החינוך לשנות את הדין, כך שהחלת מדיניות

עבור אצ'נפה גלה, עשיית סרטים וכתיבת מוסיקה הם דרך להתמודד עם קשיים אישיים, ודרך להעלאת המודעות למצב הקהילה בארץ. הוא בן 18, תלמיד בכפר הירוק

שולה מולא. איור: מיכל לוקסמבורג במקום בו משרד החינוך ויתר על ילדינו, נכנסים הפרויקטים ויוצרים אשליה של כיסוי נרחב לצרכי הילד. בכך הם מסירים את

הפניה לחינוך מיוחד של ילדי הקהילה נעשית פעמים רבות בקלות יתרה. ההורים מצידם מקבלים את הדין, או לעיתים, מתנגדים להליך נחרצות. והפתרון? טרם נמצא תמר