דיור

בחודש אוקטובר, נכנס לתוקפו תיקון מס' 6 לחוק "הדייר הסרבן". רוצים להבין מה זה בדיוק אומר, ואיך זה משפיע על אוכלוסיות מסויימות בפרויקטים של התחדשות

אחד החטאים הגדולים של ממשלות נתניהו הוא הזנחת הדיור הציבורי, שמצוי בשפל. במדינת ישראל ישנן כיום כ־60 אלף דירות של הדיור הציבורי שמהוות כ־2% מכלל

אתר כל-זכות מציג מידע אודות זכאויות לדיור ציבורי, ומענים לשאלות נפוצות. לקישור לאתר:https://goo.gl/huRReY

מטרת נייר עמדה זה לבחון את מצבם יוצא הדופן של העולים מאתיופיה במרכזי הקליטה, להבין את החסמים המרכזיים לקליטתם הרגילה בישראל כיתר העולים, ולהציע פתרונות

פורום דיור ציבורי הוא ארגון גג של קבוצות המאבק השונות שפועלות על מנת לשקם, לחזק ולהגדיל את הדיור הציבורי בישראל. מכיוון ומדובר במאבק חשוב ביותר

הקואליציה לצדק חברתי בהתחדשות עירונית מורכבת מארגוני חברה אזרחית ואקדמיה ששמו להם למטרה להטמיע היבטים חברתיים בתהליכי התחדשות עירונית בישראל, זאת תוך מתן דגש על

תהליכי התחדשות עירונית באזורי עיר ותיקים נתפסים כתהליכים שמטיבים עם כל הנוגעים בדבר – אולם נקודת מבט זו מתעלמת מאוכלוסיית שוכרי הדירות. שוכרי דירות נטולי

בשנים האחרונות ניכרת תנופה משמעותית בקידום תכניות להתחדשות עירונית, בעיקר באמצעות "פינוי-בינו", במטרה להגדיל את היצע הדיור תוך שיקום אזורי מגורים הסובלים ממצב פיזי ירוד.

מטרת נייר עמדה זה היא הסדרת קליטתם הישירה של העולים יוצאי אתיופיה בשכונות ובערים בישראל וביטולו של הנוהל הייחודי והמפלה, המחייב אותם לשהות תקופה ממושכת

תוכניות פינוי-בינוי לרוב מוכרזות באזורים בהם קיימת אוכלוסייה רבה של יוצאי אתיופיה. הממשלה, במסגרת מדיניות התחדשות עירונית מכריזה על אזור מגורים ישן כעל מתחם פינוי-בינוי