ארכיון – גליונות

הורים רבים יוצאי אתיופיה אינם מעורבים דיים בנעשה עם ילדיהם במסגרות החינוכיות. פעמים רבות הילדים מעמידים פנים שהכל בסדר, המורים והמנהלים אינם מדווחים להורים על

בתי ספר המסרבים לקבל תלמידים מהקהילה למוסדותיהם, מונעים את שילוב התלמידים באופן שוויוני ואת מיצוי יכולותיהם. על שרת החינוך לשנות את הדין, כך שהחלת מדיניות

עבור אצ'נפה גלה, עשיית סרטים וכתיבת מוסיקה הם דרך להתמודד עם קשיים אישיים, ודרך להעלאת המודעות למצב הקהילה בארץ. הוא בן 18, תלמיד בכפר הירוק

שולה מולא. איור: מיכל לוקסמבורג במקום בו משרד החינוך ויתר על ילדינו, נכנסים הפרויקטים ויוצרים אשליה של כיסוי נרחב לצרכי הילד. בכך הם מסירים את

הפניה לחינוך מיוחד של ילדי הקהילה נעשית פעמים רבות בקלות יתרה. ההורים מצידם מקבלים את הדין, או לעיתים, מתנגדים להליך נחרצות. והפתרון? טרם נמצא תמר

עם תקציב של 600 שקל לשנה לילד ממשרד הקליטה, במקרה הטוב זוכים ילדי מרכזי הקליטה לתוכניות לימוד והעשרה מכספי תורמים. עוד סיפור של בלבול מערכתי

הפער בין מדיניות האינטגרציה המוצהרת של משרד החינוך לבין המצב בשטח, בו פעמים רבות רמת החינוך של ילדי הקהילה כה ירודה, הוביל למצב בו יש

הפעם: חיים בנייסיו בנייסיו, שמתגורר כיום בירושלים, היה בין 12 הנערים והנערות הראשונים שהגיעו לארץ מאתיופיה בשנת 1956 והתחנכו בכפר בתיה. כעבור שלוש שנים, חזר

אליה מהרט קיימים הבדלים רבים בין החולמים למצליחנים. בעיניי, לב ההבדל הוא שהאחרונים בוחרים לטפח את חלומותיהם ומקדישים לכך זמן, מחשבה ועבודה קשה. תואר אקדמי

שמונה חודשים מאז החליטה הממשלה פה אחד על ביצוע תוכנית החומש, התוכנית לא אושרה בתקציב 2009. רגע לפני תקיעת המסמר האחרון כתב וצלם: אבי מספין