• ל-24% ממשקי הבית עם ילדים בישראל אין חיבור לאינטרנט וב-15.7% ממשקי הבית עם ילדים בישראל אין ולו מחשב אחד. • בבתיהם של 450,000 תלמידים לפחות אין חיבור לרשת, ובביתם של כ-270,000 תלמידים אין מחשב. • ממוצע הילדים למשפחה בישראל עומד על 2.43, אולם רק ב-33.5% ממשקי הבית יש שני מחשבים ויותר. משמעות הנתונים הללו...
קטגוריה: חינוך
ברכות לשולה מולא על קבלת תואר הד"ר
אגודת יהודי אתיופיה שמחה ונרגשת לברך את שולה מולא על קבלת הדוקטורט מאוניברסיטת בן גוריון בתחום התקשורת. הגב' שולה מולא, חברת ועד של האגודה (כיהנה בעבר כמנכלית האגודה וגם כיו"ר), פעילה בפורום אמהות על המשמר, מי שהיתה בין המוחים מדי ערב מחוץ לביתו של פרקליט המדינה, שותפה במועצה הציבורית לתיאום המאבק בגזענות, ועכשיו- גם ד"ר....
שולה מולא – על חווית הגזענות האישית כמורה במשרד החינוך, היחידה למאבק בגזענות ומשרד החינוך
יו"ר אגודת יהודי אתיופיה הגב' Shula Mola נשאה דברים כמגיבה לפאנל שעסק ב"נקודת מבט על גזענות ממסדית" ביום חמישי 28.3 / ב "הכנס המרכזי לציון הבינלאומי למאבק בגזענות" ש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות ארגנה. הנה חלק מהדברים שאמרה: שולה מולא – על היחידה למאבק בגזענות: "היחידה למאבק בגזענות הוקמה תוך פחות משנתיים וקרמה עור וגידים ופעלה באופן מרשים...
"אשליה של נתינה"
שוב תקציבים שמיועדים ליוצאי אתיופיה חוזרים ל משרד האוצר משרד התרבות והספורט 8 שנים לחוק להקמת מרכז מורשת יהדות אתיופיה – ועד היום אין פעילות ומינוי מנכ"ל, המשמעות של כך שתקציב שנתי בסך 5 מיליון שקל חוזר בכל שנה לאוצר מאז – במצטבר כ- 30 מיליון ₪!!! ב- 2016 קיבלו החלטה להקצות 5 מיליון ₪ כל...
העברת האחריות על מתן סיוע לסטודנטים ממוצא אתיופי ממשרד העלייה והקליטה למשרד החינוך ולמועצה להשכלה גבוה
אם את.ה סטודנט.ית ממוצא אתיופי, וחשוב לך להיות מעורב.ת במעבר נכון, של הטיפול בסטודנטים ממוצא אתיופי ממנהל הסטודנטים למל"ג.תבוא.י לדיון המתקיים ביום שלישי ה- 27.11.18 שעה: 12:30, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת. מוזמנים: משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה,מינהל הסטודנטים, ארגון...
דף מידע בנושא סטודנטים ממוצא אתיופי במוסדות להשכלה גבוהה
בשנת הלימודים תשע"ז, סטודנטים ממוצא אתיופי הוו כ-1.3% מכלל הסטודנטים, בזמן שיוצאי אתיופיה מהווים כ-1.7% מכלל האוכלוסייה, ושיעור זה עומד על כ-2.5% בקרב גילאי 20-29. למעלה מ-70% מהסטודנטיות ממוצא אתיופי הינן נשים. מתוך 3,208 סטודנטים ממוצא אתיופי לתואר ראשון, כ-26% למדו באוניברסיטאות השונות, כ-49% במכללות האקדמיות, כ-12% במכללות לחינוך, וכ-13% באוניברסיטה הפתוחה. לתואר שני למדו 378 יוצאי אתיופיה; כ-58% באוניברסיטאות, כ-25% במכללות אקדמיות, כ-13% במכללות...
תגובת האגודה בעקבות פרסום בעיתון "הארץ" על מימון משרד החינוך של תכנית מנהיגות אוונגליסטית לתלמידים ממוצא אתיופי
בעקבות דווח בעיתון "הארץ" כי משרד החינוך הקצה כמיליון שקלים עבור השתתפותם של כ-4,000-3,000 נערים יוצאי אתיופיה בתוכנית בכדי להעניק "קשר עמוק לאלוהים" עבור "ישראלים צעירים שהתנתקו משורשי אמונתם", פנינו למנכ"ל משרד החינוך ושר החינוך בנושא.| לכתבה המלאה בנושא >> לחצו כאן למכתב האגודה בו פנתה למנכ"ל משרד החינוך להפסיק פעילות זאת במידית – הקליקו כאן
עיתון הארץ מדווח – "משרד החינוך יממן תוכנית מנהיגות אוונגליסטית באריאל לתלמידים ממוצא אתיופי"
משרד החינוך הקצה כמיליון שקלים עבור השתתפותם של כ-4,000-3,000 נערים יוצאי אתיופיה בתוכנית. לפי אתר הפרויקט, מטרתו להעניק "קשר עמוק לאלוהים" עבור "ישראלים צעירים שהתנתקו משורשי אמונתם". לכתבה המלאה בנושא >> לחצו כאן.
מחקר של הממ"מ בנושא תשלומי הורים – נתונים על תשלומי ההורים שאושרו לגבייה בשנת הלימודים תשע"ח
ישנם מגוון של סוגי תשלומי הורים "רגילים" במערכת החינוך הישראלית. משרד החינוך מפרסם את התשלומים המרביים המותרים מדי שנה בחוזר מנכ"ל לקראת פתיחת שנת הלימודים. o תשלומי חובה ורשות o תשלום בעבור הזנה o תשלומים בעבור תל"ן (תוכנית לימודים נוספת) o תשלומים ובעבור רכישת שירותים מרצון. התשלומים הרגילים המרביים שאושרו בשנת הלימודים תשע"ח נעו בין 1,700-3,000 ש"ח בשנה, בהתאם...
ישנם 516 עובדי הוראה ממוצא אתיופי במערכת החינוך, ב-722 משרות. ומה עומד מאחורי זה? רק 1 מתוך5 מועסק/ת במשרה מלאה, ורק 61% מועסקים במסגרות הבית ספריות.
דף מידע בנושא עובדי הוראה ממוצא אתיופי במערכת החינוך: כחלק מהחלטת הממשלה 324 (אתפ/3) בנושא מדיניות ממשלתית לקידום שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית, משרד החינוך שם לעצמו יעד ל-"הכפלת מספר המורים יוצאי אתיופיה המשולביםבמערכת. זאת לצד ההכרה בצורך "לפעול לצמצום ההתייחסות המבדלת לבני הקהילה ומעבר להתייחסות משלבת" . הנתונים מעידים על צמיחה משמעותית בכמות המוריםממוצא אתיופי במערכת החינוך, לצד מאמץ להכשיר מורים נוספים למען השתלבותם במערכת החינוך אך יחד עם זאת, עולות שאלות רבות אשר יש להתייחס אליהם בכדי לוודא שילוב מיטבי של מורים ממוצא אתיופי בטווח הקצר, הבינוני, והרחוק · מדוע רק כ– 3 מתוך 5 עובדי הוראה אשר עוברים הכשרות ונכנסים למערכת החינוך משולבים במסגרות הבית ספריות? · מדוע רק 1 מתוך 5 עובדי הוראה ממוצא אתיופי מועסקים במשרה מלאה? איזה תנאי תעסוקה יש ל21% שמועסקים ב"למעלה ממשרה מלאה? · מה קורה עם 304 המורים אשר משרתם אינה מגיעה למשרה מלאה? מדוע 1 מתוך 10 עובדי הוראה מועסקים במשרה אשר אינה מגיעה אפילו לחצי משרה? · מה שיעורי הנשירה של מורים ממוצא אתיופי ממערכת החינוך לאחר 3 שנים, 5 שנים ו– 10 שנים, בהשוואה לכלל המורים בחינוך העברי? כמה נפלטים מהמערכת, טרם קבלת תנאיקביעות? · האם בתי הספר מעסיקים מורים ממוצא אתיופי במסגרת "שעות עולים" (בין אם הם עולים ובין אם נולדו בארץ) או שמורים אלו מועסקים במסלולים הסטנדרטיים של המשרד, כמוריםמן המניין אשר עברו את ההכשרות הנדרשות במערכת החינוך? · מתוך ה– 314 סטודנטים ממוצא אתיופי להוראה בשנת תשע"ח, כמה מתוכם ישולבו בצורה מיטבית במערכת החינוך? כמה יועסקו במשרה מלאה, במסגרות בית ספריות, ומה יקרה עםהסטודנטים אשר הוכשרו ולא יקלטו במערכת החינוך? · מדוע תכנית תספ"ה מופעלת כתכנית ייעודית לסטודנטים ישראלים ממוצא אתיופי למרות ההחלטה לפעול לשילוב עם כלל הסטודנטים? מדוע הסטודנטים זקוקים לתכנית תוספתית ייחודיתונפרדת מעמיתיהם ללימודים, למרות ששיעור גבוהה מהתלמידים אינם עולים ונולדו בישראל? · מה אחוז הנשירה של הסטודנטים להוראה המשולבים בתכנית תספ"ה, ואיך משתווה השיעור הנ"ל לנשירה בקרב כלל התלמידים להוראה?