לפי הדו"ח השנתי של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות בראשות עו"ד אווקה זנה, שתי האוכלוסיות המופלות ביותר בישראל הן האתיופים והערבים. במהלך 2018 התקבלו ביחידה 230 תלונות מהציבור הנוגעות לגזענות או אפליה (פי שלושה ממספר התלונות שהתקבלו במהלך שנת 2017).

1. מי המתלוננים – בעיקר אתיופים וערבים
לפי כמות התלונות שתי האוכלוסיות המופלות ביותר הן יוצאי אתיופיה (כ-40% מהפניות) והערבים (כ-32%). מבין השאר ניתן לציין 4% חרדים, 3% מזרחים ו-2% עולים ממדינות חבר העמים לשעבר. הבשורה החיובית היא שאפליית מזרחים ו"רוסים" הולכת ונעלמת. לפחות לפי כמות התלונות שמשקפות את המאמץ שמובילה מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור שממוקד בשתי אוכלוסיות אלה – יוצאי אתיופיה וערבים.
לכן, לא בטוח שהמדד משקף, אבל כמעט בטוח שהנתונים לא ישפיעו על פוליטיקאים שעושים קריירה על אפליית המזרחים והרוסים, והשאלה היא מה זה יעשה להצבעה למפלגה "מזרחית" כש"ס או רוסית כ"ישראל ביתנו". נשים והומואים, שתי אוכלוסיות מופלות, לא מטופלות בידי היחידה שנועדה להיאבק בגזענות, ואלה אפליות על רקע מין ונטייה מינית.

2. על מה מתלוננים – התבטאויות, פרסומים, קבלת שירות
מרבית הפניות (36%) עסקו בהתבטאויות או פרסומים גזעניים, 26% עסקו באפליה בקבלת שירות, 19% על אפליה בתעסוקה, 10% במשטרה ו-5% בתחום החינוך.

3. מומחים אתיופים לקדמת השיח התקשורתי
הדו"ח מציין מיזם מקורי שנועד להגברת נוכחות חיובית של יוצאי אתיופיה בתקשורת.
הקמת מאגר מקוון של מומחים יוצאי אתיופיה בתחומי ההייטק, הרפואה, הצבא, התרבות, החינוך ועוד, לשימוש מערכות התקשורת, במטרה להביא אותם לקדמת השיח התקשורתי והציבורי. המאגר כולל 54 מומחים/ות ודוברים/ות.

4. ירידה בשיטור יתר נגד קטינים אתיופים

הישג משמעותי נוסף שעולה מהדו"ח הוא ירידה ב"שיטור היתר" שהופעל נגד קטינים יוצאי אתיופיה. "בשלוש השנים האחרונות", נכתב, "נרשמה ירידה משמעותית (22.1%) במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה, ובתחום המעצרים נרשמה אפילו ירידה גדולה יותר בשיעור של 50.4% בשנת 2018 ביחס לשנת 2015.

גם בתחום עבירות מגע (עבירות של הפרעה ותקיפת שוטר במילוי תפקידו) ניתן לראות ירידה משמעותית של 31% במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה. זאת לעומת עלייה של 3.1% במספר תיקי עבירות מגע שנפתחו לקטינים מכלל האוכלוסייה בתקופה זו. לגבי בגירים יוצאי אתיופיה, ממצאי הדו"ח מצביעים על מגמה מעורבת בנתוני המשטרה כלפיהם בשלוש השנים האחרונות. בתחום המעצרים נרשמה ירידה של 14.6%, וכן נרשמה ירידה של 2.7% במספר התיקים שנפתחו נגד בגירים בשנת 2018 ביחס לשנת 2015 בתחום עבירות מגע.

עם זאת, ממצאי הדו"ח מצביעים על עלייה של 10.3% בשיעור פתיחת התיקים לבגירים בשנת 2018 ביחס לשנת 2015, וכן עלייה של 19.9% במספר כתבי אישום שהוגשו נגדם (מתוכם עלייה של 8% במספר כתבי האישום שהוגשו בתיקי עבירות מגע).

5. דוגמאות לתלונות שהתקבלו על אפליה:
תלונה על הפרדה בין יהודים לבדואים בבריכה ביישוב מבועים; לקוחה ממוצא אתיופי נתקלה ביחס גזעני ומשפיל מצד המאבטח באחד מסניפי בנק לאומי; חשד כי חברת BUDGET מפלה ערבים בשירותי השכרת רכבים, בעקבות טיפול היחידה פוטר העובד שהפיץ את ההודעה המפלה; חשד לאפליה בקאנטרי ביקנעם: בני זוג ממוצא דרוזי נתקלו בסירוב לרכוש מנוי לקאנטרי ביקנעם בהנחה למרות שהגיעה להם על פי הפרסומים, לטענתם על רקע מוצאם.

בתחומי הדת, התקבלו פניות מעובדים ממוצא אתיופי שטענו כי נפגעו מאפליה ואף הושפלו במקומות עבודתם על רקע מוצאם על ידי משגיחי כשרות. היחידה פנתה למועצת הרבנות הראשית בדרישה לשנות את פסק ההלכה שלה המטיל ספק ביהדותם של יוצאי אתיופיה ומקיימת מולה שיח בנושא. לעניין זה כתב השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, יו"ר המועצה הציבורית ליחידה לתיאום המאבק בגזענות: "אפשר לתמוה על כך שגורמים שונים נאחזים לעתים בהחלטה של הרבנות הראשית מ-1985 ומתעלמים הן מן הפרקטיקה הנוהגת ברבנות עצמה הן מפסיקתו הבהירה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ומהינים להטיל ספק ביהדות קהילת יוצאי אתיופיה. קראנו בפניה לרבנות לדון ולתקן את ההחלטה המטילה ספק גורף ביהודי אתיופיה כדי לקרבה לנסיבות הזמן. טרם נענינו".

6. מרבית ההמלצות למיגור הגזענות בוצעו
אחד מתפקידיה של היחידה הוא מעקב אחר יישום המלצות ועדת פלמור למיגור הגזענות. מתוך 51 המלצות הוועדה 34 (67%) בוצעו, 8 (17%) בהליך ביצוע ו-9 (16%) טרם בוצעו. בין ההמלצות שבוצעו: קביעת נוהל הזדהות בפני שוטר, שנועד לצמצם את שיטור היתר ואכיפה על בסיס אפיון גזעי (פרופיילינג); הדרכת שוטרים למניעת גזענות. ייצוג חינם על ידי הסיוע המשפטי בעבירות לפי חוק איסור הפליה; תרגום לאמהרית של מסמכי פרקליטות.

שרת המשפטים, איילת שקד מסרה בתגובה כי "יוצאי אתיופיה חוו תופעות של גזענות ואפליה מאז הגעתם לישראל. הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים, נתנה בשורה עבור הציבור הרחב, שהיום כבר יודע כי באפשרותו לפנות ולהגיש תלונות על אירועי גזענות".

פלמור מסרה כי "המאבק בגזענות מאבק יום-יומי סיזיפי, בזירות שונות. כפי שמשקפות התלונות מכל חלקי החברה הישראלית. הזירות המרכזיות הן בתחום התעסוקה, אכיפת החוק, החינוך וקבלת שירותים. אנו מצביעים גם על תהליכי שיפור ושינוי, על מנת לחזקם ולטעת תקווה כי השינוי אפשרי".

עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: "על מנת לקדם באופן משמעותי את המאבק בגזענות הממסדית, יש צורך בחקיקת חוק מקיף למניעת גזענות ואפליה על רקע גזעני, שיעגן, בין היתר, את עצמאותה המקצועית של היחידה לפעול ולהכריע בנושאים שיש בהם היבט גזעני; לנקוט סנקציות במקרים המתאימים; ליזום בירור עצמאי של תלונה וגיבוש ממצאים בקשר לאירוע גזעני; לקבוע חובה על כל מוסד ממשלתי וציבורי לשתף פעולה עם היחידה; לרבות מסירת נתונים ומידע לפי דרישה; סמכות גישה ישירה לערכאות משפטיות בקשר למאבק בגזענות הממסדית".

מתוך: Calcalist כלכליסט