כתב וצילם: אבי מספין

לראשונה, לאחר אינספור דחיות, תוכנית החומש לשיפור קליטת עולי אתיופיה יוצאת לדרך. התוכנית הממשלתית, בעלות של 870 מליון ₪, נועדה לסייע בקליטת הקהילה בתחומי החינוך, התעסוקה והדיור.

בישיבת הממשלה שהתקיימה ב- נציגי הקהילה בוועדה10/2/08 , אושרה פה אחד תוכנית החומש לשיפור קליטת יוצאי אתיופיה בישראל. התוכנית בעלות של 870 מליון ₪ לחמש שנים, נועדה לסייע לצעירים יוצאי אתיופיה (גילאי 16-35) בתחומי החינוך, התעסוקה והדיור. התוכנית אושרה לאחר שנדחתה חמש פעמים במהלך שלושת החודשים האחרונים, בהם הייתה אמורה הממשלה לקבל החלטה בנושא.

במסיבת עיתונאים שכינס מיד לאחר ישיבת הממשלה, הודיע יעקב אדרי, השר לקליטת העלייה, על ההחלטה. באירוע נכחו נציגי הקהילה וביניהם דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, וגדי יברקן, יו"ר מטה המאבק ליוצאי אתיופי. השר הודיע שהסוכנות היהודית שהייתה שותפה לתוכנית, לא תקח בה חלק. "לצערנו הסוכנות היהודית שהתחייבה להעניק 180 מליון ₪ למימוש התוכנית פשוט ויתרה על העניין. אני מקווה שבהמשך הם יצטרפו", דברי אדרי.

דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה בירך את השר והממשלה, שעל אף המצב בשדרות לקחו החלטה אסטרטגית-חברתית ואישרו את התוכנית. "משמעותה הראשונית של החלטת הממשלה", ציין אדמסו, "היא הכרה באחריות על כישלון הממשלות לדורותיהן בכל הנוגע לקליטת עולי אתיופיה".

לשאלה האם התוכנית עומדת לפתור את כל מצוקותיה של הקהילה, השיב אדמסו: "התוכנית מוגבלת ומתוכננת לחמש שנים ומעמידה נקודת פתיחה ראשונית טובה יותר לצעירים בני הקהילה". עוד הוסיף, "אנחנו כנציגי הארגונים ניתן את כל המידע על תוכנית החומש, אך על ציבור יוצאי אתיופיה לקחת אחריות ולדאוג למימושה", דברי אדמסו.

התוכנית שגובשה במהלך השנה האחרונה, באה בעקבות הפגנת מחאה שקיימו אלפים מיוצאי אתיופיה בנובמבר 2006. המצב הסוציו-אקונומי הגרוע של רבים מבני הקהילה, ישיבתה בגטאות והיעדר אופק כלכלי-חברתי הביאו אז להתפרצות מחאת צעירי הקהילה.

השר יעקב אדרי (מימין) ומנכל האגודה דני אדמסו (משמאל)

בגיבוש התוכנית היו שותפים משרדי הממשלה ונציגי הקהילה, ביניהם האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה ומטה המאבק לשיווין חברתי ליהודי אתיופיה.

גדי יברקן, יו"ר מטה המאבק ציין: "הממשלה עשתה נכון כשהקשיבה לנו. יש בעיה וצריך להתמודד איתה. אנחנו לא בעד הפטרונות. אם בני הקהילה לא היו שותפים לגיבוש התוכנית, זה לא היה עובד". עוד הוסיף יברקן ש"זהו פרק חדש במעבר מתלות לעצמאות והפיכת הקהילה לשותפה בחברה הישראלית".

בין היתר, התוכנית מציעה מתן משכנתאות בגובה מרבי עבור 200 משפחות, הגדלת מענק הדיור ב-40% עבור זוגות צעירים שזה עתה יצאו ממרכזי הקליטה, וכן נועדה לספק מענה ממוקד עבור 15 שכונות בהן קיים ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, באמצעות שיקום שכונות והפעלת מוקדי קליטה בתוכם.