תומר דמוזה

נראה שכלו כל הקיצים. היה אפשר לחשוב שהממשלה הבינה לבסוף שיש לשפר את קליטתם של קהילת יהודי אתיופיה באופן משמעותי, אך ברגע שהממשלה הגיעה למבחן התוצאה, היא נכשלה. עד כדי כך שהיה צורך לערב את מערכת המשפט.

לאחר הדיון בבית המשפט העליון (ביום שני ה- 5/5/09) בעניין מימוש תוכנית החומש, נראה שגם מערכת המשפט חסרת אונים ואיננה מסוגלת לעמוד מול זניחת התוכנית על ידי הממשלה. מעניין באיזו מדינה עוד יש צורך במערכת משפטית על מנת לאכוף זכויות שמגיעות לאזרח מתוקף היותו אזרח במדינה מתוקנת? העובדה שאוכלוסיה מוחלשת ומוגבלת מבחינת האמצעים העומדים לרשותם, איננה עוזרת לסייע בכך.

"..מאבקכם הוא מאבק ציבורי ולא כאן במערכת המשפט" סיכמה הגב' דורית בייניש, נשיאת בית משפט העליון, שעמדה בראש הרכב השופטים שדן בעתירה של מטה המאבק לשיווין חברתי והאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. פשוט מחזה מייאש, לראות כיצד הממשלה מעבירה את הכדור שנקרא תקציב ממשרד למשרד.

בראשית הדיון שופטי ההרכב ניסו להבין כיצד מתחלק התקציב, מאין הוא מגיע ולאיזו מטרה. פרקליטת המדינה מתקשה להתחייב לפעולות הממשלה, שהרי היא (הממשלה) יכולה לבטל החלטותיה מהיום למחר. אחת הטענות העיקריות שהובאו בעתירה הייתה משום שבעצם התוכנית מומשה רק בחלקה בשנה שחלפה (2008). אחת הבעיות העיקריות שעומדות בפני יישום התוכנית היא העובדה שיש לאשר את תקציב התוכנית בכל שנה מחדש, משום שזו לא נכנסה לחוק ההסדרים בשנה שחלפה. כפי שראינו בשנת 2008 התוכנית לא תוקצבה כלל, למעט המשכנתאות לצעירים דרך הבנקים, גם פעולה זו עודנה מקרטעת.

במהלך הדיון פרקליטת המדינה מפרשת ומבארת את סכומי התקציב השנתי, ומסבירה שבעצם כל התוכנית הזאת עומדת עדיין בסימן שאלה. היה מדהים לראות את התייחסות המדינה לנושא כה רגיש, שנוגע לאוכלוסיה חסרת אמצעים, אם נאמר בלשון המעטה.

נציג העותרים, יו"ר מטה המאבק לשיווין חברתי, גדי יברקן, ביקש לומר כמה מילים לפני החלטת ההרכב. היו אלה מילים ממש נוגעות ללב המבטאות תיסכול של קהילה שלמה: "מדוע היה עלינו להגיע לכותלי בית המשפט על מנת לתקן עוולות של ממשלות שנמשכות שנים על גבי שנים?".

כיום, לאחר שהממשלה יצאה בקריאות במסיבות עיתונאים לקראת מימוש "תוכנית חומש", הציבור הכללי במדינה משוכנע שהמדינה עושה מספיק למען קליטת יוצאי אתיופיה וכי אנו סתם מתבכיינים. מוסיף ואומר יברקן: "אך כשמגיעים לשלב המימוש עצמו הממשלה מתחילה לסגת וכהרגלה, להעמיד בצד את בעיות העולים. הדיון הזה נתן תחושה מאד מתסכלת לכך שאין מנוס ממאבק ציבורי שצריך להימשך אולי לתמיד, או שעד שהממשלה תפקח עיניה".

אבי מספין, דובר ולוביסט האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה מוסיף: "לא היה קל לעמוד מול טיעוני הפרקליטות, טיעונים חזקים ונראה שלא נשאר מנוס ממאבק ציבורי, כיוון שמערכת המשפט ממאנת להתערב.

אך אולי יש נקודת אור בקצה המנהרה, כיוון שהתוכנית אושרה בחוק ההסדרים הלוביסטי בכנסת. יש לנו דרך ארוכה ואנו נעבוד קשה בקרב חברי הכנסת על מנת שהתוכנית תתממש ותצא לדרך. יחד עם זאת עצם העובדה שהתוכנית נכנסה לחוק ההסדרים, חובה על המשרדים השותפים לתוכנית לתקנן תקנות בתקציב של כל משרד ומשרד לטובת מימוש התוכנית. השאלה הקריטית היא מאיזה חלק יגיע אותו תקציב לתוכנית אם בכלל. הסכנה היא שאנו עלולים להפגע מכך מהדלת האחורית, כלומר, כספים קיימים שמוזרמים לטובת הקהילה יקוצצו לטובת תוכנית החומש. כאן יהיה המקום למאבק ציבורי ופוליטי".

מכל המשרדים המעורבים בתוכנית נכחה היועצת המשפטית של משרד הקליטה, וכן נציגי העותרים: נציגי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ויו"ר מטה המאבק לשוויון הזדמנויות חברתי. לדעתי היה מקום חשוב להשתתפותם של שרים ומנכ"לי משרדיהם, לבוא ולשמוע את דברי נציג העותרים והשופטים בדיון שכזה.

תאריך יצירה: 10/5/09