תגובה על כתבה שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות"
דניאלה ספיר, האגודה לעידוד יצירה ותרגום של העדה האתיופית
ב-7.12.07 התפרסמה ב"7 ימים" כתבה אודות אומרי טגאמלק אברה, שספרו "אסתרי" יצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות-ספרי חמד", בה הוא כונה "הסופר האתיופי הראשון". ביקורת אודות הספר לא איחרה להופיע ב"7 לילות" של ידיעות אחרונות ("טיפול שורשים", אריאנה מלמד, 21.12.2007), וגם בכתבה זו חזרה אריאנה על הביטוי "סופר אתיופי ראשון". חבל שלא טרחתם לבדוק שמא היו אחרים מבין עולי אתיופיה שנתנו ידם בכתיבה ופרסמו את יצירותיהם.
מן הראוי שהציבור הישראלי ידע שקדמו לטגאמלק סופרים צעירים אחרים, שפרסמו את יצירותיהם בדרכים שונות, לדוגמא:
הסופרת הצעירה והמוכשרת אספו ברו – כבר פרסמה ב-2002 ספר סיפורים בשם "ירח אחר" (הוצאת כתר). ואילו סיפורה "שבועות אמונים" כבר זכה להתפרסם ב-2001 בספר "בת שנות אלפיים" (הוצאת כתר). ולא זו בלבד אלא שעוד בשנת 1997 פורסמו סיפורים ושירים שלה בספרה של אילנה אבן טוב-ישראלי "תנו לי לדבר" (הוצאת תג), שקיבץ בצורה יפה ומעוררת כבוד קטעי יצירה, שירים וציורים של תלמידי תיכון ממוצא אתיופי.
בחור מוכשר אחר מצעירי עולי אתיופיה, אברהם אדגה, פרסם ספר ראשון "המסע אל החלום" בשנת 2000, ספר שני "עם הפנים קדימה" (הוצאת צ'ריקובר) ב-2002 וספר שלישי שלו "אלמז" (יהלומים) עומד להתפרסם בקרוב.
צעיר אחר, אשר אליאס, פרסם ספר מעניין ואותנטי בשם "אתיופי בחצר שלך" ב-2001 (הוצאת גפן).
רחמים אלעזר פרסם – 1998 את הספר "חלום בין סורגים" – סיפורם של אסירי ציון מאתיופיה (הוצאת גפן).
גדי יברקן פרסם ספר שירים ב שם "להתחיל מהתחלה" (הוצאת "חלונות") ב-2003.
כמו-כן, מן הראוי שלא נתעלם מהעובדה שהיו סופרים יהודיים שפרסמו יצירות חשובות באתיופיה. המפורסם מביניהם, לידיעתי, הוא אדנה גולה, שטוב היה לו היה מוסד תרבות כלשהו בארץ לוקח על עצמו לממן תרגום של אחד מספריו.
אחרים פרסמו ספרים שכתבו בארץ באמהרית, לדוגמא קונדיט, שפרסמה באמהרית ספר על חוויותיה והתבגרותה של ילדה שנישאה בגיל צעיר.
אולי מן הראוי להזכיר גם את הניסיון לתרגם יצירות ספרותיות מאמהרית לעברית של האגודה לעידוד יצירה ותרגום שהקמתי עם חברים ממוצא אתיופי ואחר ב-1992. במסגרת זו פרסמנו קובץ של שבעה סיפורים אתיופיים ריאליסטיים ב-2000 (בהוצאת האגודה) ואת החלק הראשון של הרומן המפורסם ביותר באתיופיה, "פקר אסכה מקבר" (אהבה עד הקבר) מאת הסופר הדיס אלמיו (גם בהוצאת האגודה) ב-2006.
אלה דוגמאות קטנות, שמוכיחות שספרו של טגאמלק, שהתפרסם השנה, איננו הראשון שהתפרסם על-ידי סופר ממוצא אתיופי.
מן הראוי שנדייק, כדי לא לגרום עוול "תרבותי" לקהילה שלמה שעובדות רבות אודות ביטויי התרבות, ההתאקלמות וההתפתחות של צעיריה במובן המעורר התפעלות והוקרה אינם ידועים בארץ.