נייר עמדה מוגש לועדת העלייה הקליטה והתפוצות – נובמבר 2003

העלייה היא אתוס מרכזי ויסוד ערכי בקיומה של מדינת ישראל. העולים מהווים מרכיב משמעותי המשפיע במידה רבה על דמותה והתפתחותה של המדינה. במהלך כל השנים, העלייה נחשבה כמקור לחיזוקה של מדינת ישראל ומאמינים שעליה גדולה עשויה לשמש כמנוף אדיר לקידומה.

גלי העלייה של שנות ה- 80 וה- 90 הציבו אתגר גדול בפני החברה כאשר העולים הפכו ל- 1/5 מהאוכלוסייה היהודית, ו- 1/6 מהאוכלוסייה הכללית. המדינה ראתה בעלייה ובקליטה כערך לאומי וכל מערכותיה נקראו ליטול חלק במאמצים להשגת היעדים. בתוך כך, כסוכן חיברות מרכזי, גם משרד החינוך נדרש להתגייס למאמץ זה של קליטת העלייה ולהצלחתו של תהליך ההשתלבות.

בתחום קליטת העלייה, משרד החינוך, שם לעצמו מספר יעדים ובראשם את הקליטה הלימודית והחברתית. למרבה הצער, במהלך כל השנים הללו המערכת החינוכית נכשלה כישלון חרוץ באתגר של קליטת העלייה ואף בשנים האחרונות המצב הולך ומחמיר. אחת מהדוגמאות הבולטות לכישלון המערכת בקליטת העלייה, היא סיפור קליטתם של התלמידים יוצאי אתיופיה.

החל מתחילת שנות ה- 80 הגיעו למערכת החינוך תלמידים עולים מאתיופיה, שעפ"י כל אנשי הצוות והעובדים- הם היו תלמידים טובים, חדורי מוטיבציה ללמוד ולהכיר, ובעלי רצון עז לתרום ולהשתלב בחברה הישראלית. כיום במבט לאחור של 20 שנות קליטה, המערכת רחוקה מלהפיק לקחי העבר ועדיין לא ערוכה כדי לענות על צרכי עולים.

כתוצאה מכך, ילדי העולים נמצאים בסכנת התדרדרות מחריפה לשולי החברה וכבר עכשיו רבים מבניה של הקהילה האתיופית נמצאים במצבי סיכון ממשיים של עבריינות, פשע וניכור מתרבותם ומחברה הישראלית. דו"חות ומחקרים המתפרסמים לעיתים קרובות בנושא קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה מצביעים על מחדל המערכת בתחומים הבאים:

· הקניית מיומנויות יסוד

ניתן לקבוע באורח חד משמעי שמערכת החינוך הישראלית נכשלה בהקניית מיומנויות יסוד לתלמידים יוצאי אתיופיה. נתוני מדרש החינוך עצמו מצביעים על כך ש- 63% מיוצאי אתיופיה בחינוך היסודי ו- 74% מיוצאי אתיופיה בחטיבות הביניים נמצאים מתחת לרמה הממוצעת בעברית, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. עלינו להדגיש כי מדובר במחדל חינוכי בקנה מידה לאומי, שכן ללא שליטה ברמה סבירה במיומנויות היסוד, התלמידים נידונים לכישלון בכל שלבי החינוך, לשוליות חברתית ולחוסר יכולת להשתלב בשוק העבודה.

· תעודת בגרות

על אף הנתונים המעודדים המוצגים ע"י משרד החינוך, בכל הנוגע לשיעור מקבלי תעודת בגרות מרב יוצאי אתיופיה עדין שיעור מקבלי תעודות הבגרות נמוך באופן משמעותי בהשוואה לממוצע הארצי. רוב הזכאים לתעודת בגרות מקרב יוצאי אתיופיה נבחנים בבחינות מיוחדות לעולים ורק מיעוט מקרב בוגרי התיכון יוצאי אתיופיה זכאים לתעודות בגרות קבילות באוניברסיטאות מבחינת איכותן. להערכתנו, נתוני ההצלחה בבחינות הבגרות המוצגים ע"י משרד החינוך מנופחים מתוך מגמה להראות הצלחה בקליטת העולים. כמו כן, העובדה שכ- 1,000 תלמידים יוצאי אתיופיה לומדים במכינות קדם אקדמאיות ומצליחים, תוך שנת לימודים אחת או שתיים, לשפר את ציוניהם ולהשלים את בחינות הבגרות מעידה על כך שיכולתם הלימודים שליוצאי אתיופיה אינה נופלת מזו של כלל תלמידי ישראל.

· שילוב והפרדה (אינטגרציה וסגרגציה)

התופעה של הפרדה בין יוצאי אתיופיה ליתר התלמידים עדיין קיימת. כיום יש תופעות של הפרדה, הן ע"י יצירת מסלולים נפרדים לחזקים לחוד ולחלשים לחוד, והן ע"י יצירת הקבצות לתלמידים חלשים, אשר ברובם יוצאי אתיופיה. התלמידים עצמם רואים בהפרדתם לכיתות נמוכות רמה ביטוי של הפליה והבעת אי אמון ביכולתם הלימודית. תופעות של הפרדה והסללה נמצאות גם בפנימיות. בשנת 2003 למדו למעלה מ- 3,000 תלמידים יוצאי אתיופיה, בפנימיות המוגדרות כחלשות מבחינה לימודית וחברתית.

· נשירה

כ- 6.5% מתלמידים יוצאי אתיופיה, בכיתות ז-יב נושרים ממערכת החינוך. הנתונים מתייחסים לנשירה מוחלטת מכל המסגרות המקובלות הנמצאות בפיקוח משרד החינוך ואינם מתייחסים לתופעת הנשירה סמויה הרווחת בקרב יוצאי אתיופיה. הנשירה מתרחשת ברובה בשני צמתים: עם סיום חטיבת הביניים במעבר מכיתה ט' ל-י' ועם החלוקה למסלולי בגרות במעבר מכיתה י' לכיתה יא'. לעיתים, הנשירה מלווה בתקופת שוטטות של כמה חודשים עד שנה, בה התלמידים נחשפים לתרבות הרחוב לרבות פשיעה וסמים.

· משאבים – שעות עולים

ההקצאות שהוקצו ע"י משרד החינוך לקליטת עולים יוצאי אתיופיה נערכו בצורה כושלת והוכחו כבלתי יעילות. שעות העולים הועברו ישירות לבתי הספר, ללא הנחיה מספקת מה לעשות בהם וכמעט ללא בקרה. הפיקוח על שעות העולים מצד משרד החינוך רופף ואין בדיקה רצינית של הפרויקטים השונים שעושים שימוש בשעות העולים. כתוצאה מכך, תרומת המשאבים הללו היא להעלאת ההישגים הלימודיים ולמניעת הנשירה היא קטנה. אין די בכל האמור לעיל, התוכנית הכלכלית החדה לשנת 2003 פוגעת קשות בתלמידים יוצאי אתיופיה ובמשפחותיהם. למרות שמדובר בשכבת אוכלוסייה חלשה מאוד, התוכנית במתכונתה הנוכחית, מחמירה עם יוצאי אתיופיה. הקהילה נפגעת פעם אחת מהקיצוצים הכלליים ברשת הביטחון הסוציאלי כגון הבטחת הכנסה, קצבאות, שירותי בריאות, סיוע למשפחות חד הוריות וכו'. ופעם נוספת מביטול התקציבים הייחודיים לקליטת עולי אתיופיה. אנו מזהירים כי התוכנית הכלילית החדשה הינה בגדר בכייה לדורות, הרסנית, ובעלת השלכות חמורות על השכבות החלשות בכלל ועל יוצאי אתיופיה בפרט.

אנו דורשים ממשלת ישראל לגלות אחריות על מצבה של הקהילה האתיופית ולעצור את דחיקתה לשוליים של החברה הישראלית.

אנו דורשים ממשרד החינוך להגדיל את המשאבים לקליטה החינוכית- החברתית של עולי אתיופיה ולהציב יעדים לצמצום הפערים הלימודיים והחברתיים במערת החינוך.