מרים קסה ולילך גביש

עבור רבים מאיתנו, השכלה גבוהה היא חלום רחוק שלא תמיד נראה בר השגה. בימים אלו ממש, מתקיימת ההרשמה למוסדות להשכלה גבוהה ללימודים בשנה האקדמית הקרובה. ועכשיו נשאלת השאלה – ומי יממן? עבור בני הקהילה ועולים חדשים משאר קצוות תבל, מינהל הסטודנטים העולים מאפשר מימון מלא של שכר לימוד, וקצבה חודשית בסיסית. בשנה האחרונה, מינהל הסטודנטים שינה את נהלי קבלת מלגת שכר הלימוד ועל מנת לקבלה, על הסטודנט לעשות מספר פעולות שיבטיחו את קבלתה במלואה ובמועד.

אין ספק שחשיבות תמיכת המנהל בסטודנטים בני הקהילה היא מבורכת ומשמעותית. עצם המימון מעודד את בעלי הרצון והמוטיבציה ללמוד – מהלך חיובי ומשמעותי בהשתלבות יוצאי אתיופיה בחברה, שהרי לאותם הצעירים המעוניינים ללמוד, אין יכולת להיעזר בהורים.

על הסטודנט מוטלת האחריות לפעול במטרה לקבל מימון מלא של שכר הלימוד. ישנן מספר דרישות שעליו למלא: בכל סמסטר על הסטודנט לשלוח למינהל הסטודנטים הקרוב למקום מגוריו את אישור הקבלה למוסד ואת רשימת הקורסים אליהם הוא נרשם. ובסופו של סמסטר א' של שנה א' נדרש הסטודנט מ לשלוח גם את גיליון הציונים על קורסים בהם נבחן, או לפחות חלק ניכר מהם. כמו כן, כאשר סטודנט מגיע לשנה השנייה שלו, עליו לבצע פעילות התנדבותית (שח"ק). מספר השעות שעל הסטודנט להעניק לארגון בו הוא מתנדב הוא כ- 120 שעות שנתיות.

בתחילת שנת הלימודים האקדמית האחרונה (תשס"ט), הסתמנה בעיה בנושא תשלומי שכר הלימוד בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה הממומנים על ידי מינהל הסטודנטים. המינהל הנהיג שיטת תשלומים חדשה לפיה נדרש הסטודנט לשלם את התשלום הראשון לאותו סמסטר ולאחר מכן היה עליו לשלוח זאת למינהל, בצפייה לקבלת ההחזר מהר ככל הניתן.

בעקבות הבירוקרטיה מסורבלת, פעמים רבות עוכב תשלום ההחזר, כך שסטודנטים רבים נותרו ללא כסף "לשרוד את החודש". סטודנטים רבים דיווחו כי המינהל דרש מהם שהתשלום הראשון יבוצע על ידי הסטודנט עצמו, שלטענתם העמידה רבים מהם מול מציאות בה לא יכלו לשלם את התשלום הראשון, מצב שגרם לכך שרבים מהם נחסמו במערכת הממוחשבת הן של רישום לאוניברסיטה והן לבניית מערכת שעות.

סטודנטים רבים התקשו לעמוד בתשלום שכר הלימוד וליצור מערכת שעות. פעמים רבות לא נותרו מקומות בקורסים, ונוצר סרבול. בנוסף, אי תשלום שכר הלימוד בזמן הביא לכך שסטודנטים רבים לא יכלו לגשת לבחינות ופספסו מועדים. נוספו לכך עוגמת נפש ובלבול שחוו סטודנטים, שבמקום להתמקד בבחינות ובלימודים, נאלצו להתמודד עם הבעיה הכלכלית שנוצרה להם.

לדברי עופר אופן, מנהל מינהל הסטודנטים העולים, הסטודנטים לא נדרשו לשלם שכר לימוד, אלא להביא את האישורים המתאימים בזמן וכך לקבל את סכום שכר הלימוד מבעוד מועד.

האנדרלמוסיה בתחילת השנה קרתה למעשה מאחר והמינהל שינה את שיטת המימון במהלך חודשי הקיץ. בעוד בשנים קודמות תשלומי שכר הלימוד הועברו ישירות לאוניברסיטאות ולמכללות, במהלך הקיץ שעבר המינהל החל להנהיג שיטה בה ההחזר על תשלומי שכר הלימוד הועבר ישירות לחשבונות הסטודנטים, במטרה שישלמו אותם באופן ישיר לאוניברסיטה.

שיטה חדשה זו מאפשרת למינהל הסטודנטים לחסוך 25% מהסכום ששולם עד עתה, שבעבר שולם כעמלה שגבו המוסדות, בהתאם להמלצות של דוח וינוגרד בנושא השכלה גבוהה. לדברי אופן: "לפני תחילת שנת הלימודים שעברה, הבנו שאם לא נשנה את השיטה, נצטרך לצמצם את מספר הסטודנטים הנתמכים על ידינו והחלטנו לעשות מהלך שמאפשר לנו להמשיך לתמוך בכולם. אנחנו היינו הגוף האחרון שהעביר תשלומים דרך המוסדות ולא ישירות לסטודנטים, ועל כן גבו מאיתנו את העמלה. בעקבות שינוי השיטה, בתחילת שנת הלימודים שעברה היה לחץ רב ולכן הוספנו כוח אדם שיטפל בסטודנטים באופן פרטני".

למרות זאת, יש לציין כי המינהל פעל באופן גורף ולא התחשב במצבו האישי של כל סטודנט, ומכאן נוצרו קשיים רבים. לדברי אופן: "בשיטה החדשה נדרשת מהסטודנטים אחריות ברמה הגבוהה ביותר, על מנת לקבל את התשלומים במועד ולא להיקלע לקשיים כלכליים. אנחנו מממנים את שכר הלימוד מבעוד מועד – בטרם הסטודנט נדרש לשלמו, אך עליו להמציא את האישורים המתאימים, ובזמן". יחד עם זאת מדגיש אופן: "השינוי חל רק על הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ולא על כל השאר. כך שבפועל מבין כאלפיים הסטודנטים יוצאי אתיופיה, השינוי חל רק על פחות מ 20% מהם, לגבי כל השאר אין שינוי".

בנוסף…

לאחרונה מינהל הסטודנטים יצא בקמפיין שלדברי אופן: "הוא חלק ממהלך נרחב שתפקידו להביא למודעות ולעודד צעירים מהקהילה לצאת ללימודי השכלה גבוהה. הקמפיין הוא חלק ממהלך של כנסים אזוריים וכנסים לחיילים משוחררים. בפעם הראשונה, הקמפיין מנסה לפנות לצעירים שלא מגיעים למקומות אלו. הפרסום נעשה על סמך פילוח שכונות וקווי אוטובוסים בהם משתמשים בני הקהילה".

"יש סטגנציה (תקיעות) במספר הסטודנטים בני הקהילה, שמספרם עומד בשנים האחרונות על כ- 2000 סטודנטים", אומר אופן, "לכן, נקיטת אסטרטגיה מעין זו של שימוש בדרכים שונות כגון פרסום שלטים על אוטובוסים, יכולה להוות תחלופה טובה להקניית מודעות". לדבריו, בעקבות הקמפיין באוטובוסים נרשמו מעל ל- 150 סטודנטים.

העובדה שמינהל הסטודנטים, דווקא בתקופה זו, ממשיך לעודד צעירים מהקהילה להשתלב בנוף האקדמי נותנת תקווה. לדעתי הקמפיין מבורך (מרים קסה). חשוב שעדיין, למרות הכל, סטודנטים מהקהילה יהיו זכאים לסיוע כספי במהלך לימודיהם האקדמאיים, שהרי ללא סיוע זה מעטים יוכלו להרשות לעצמם לרכוש השכלה אקדמאית, שתאפשר להם לסלול דרך לחיים יותר טובים מאלה של הורינו, וכך גם להנחיל זאת לדורות הבאים.

ברור כי גם סטודנטים ישראלים רבים לא נולדו עם 'כפית זהב בפה'. גם הם נאלצים לעבוד יום ולילה, על מנת לממן את לימודים ולהתקיים. כמובן שניתן לשאול את השאלה – מדוע שסטודנטים אתיופים לא יעשו זאת גם כן? ובכן, זו סוגיה בפני עצמה, תלוית משתנים רבים. לכן השורה התחתונה היא – חשוב שהמינהל ימשיך להוות משען ולהעניק תמיכה ושאנו נמשיך ללמוד ולהתקדם!

הכותבת, מרים קסה, היא סטודנטית לתואר ראשון בלימודי משפטים באוניברסיטת חיפה.