"תכנית החומש לשיפור קליטת יוצאי אתיופיה" היא כנראה התכנית המדוברת ביותר בכישלונה בארבעת השנים האחרונות, בעיקר בתחום הדיור. הפעם נשתף אתכם במה שחווינו בכנס שהתקיים בבית התפוצות בתל-אביב, בתאריך 16.1.2013. כנס זה עסק בתחום החינוך, אשר לא מעט זוקפים לזכותו הצלחות רבות.

ראשית נספר על המצגת שהוצגה על-ידי הגב' מיה שריר. במצגת זו לא הוצגו מהן מטרות התכנית, היעדים, מה היא מהות המעורבות, מה הוא מספר הילדים המשתתפים ומהם ההישגים בארבעת השנים, אשר עבור כל אחת מהן הושקעו 20 מיליון שקלים. שלא תטעו, חברים, אנחנו לא מבקשים מידע עבור כל התלמידים יוצאי אתיופיה, אלא רק על אותם ששת הישובים (ובשכונותיהם הממוקדות), בהם הושקע הכסף; האם לא אמורים להיות הישגים לתלמידים, או איזה-שהן התקדמויות?

לאחר המצגת שבעיקר הראתה מי הם המשרדים השותפים "לשיפור הקליטה" על-פי החלטת הממשלה, זכינו לראות את הגב' בליינש מקונן, רכזת תכנית החומש במשרד החינוך. מקונן הנחתה את האירוע וקראה אל הבמה בזה אחר זה לנציגים מהפרויקטים החינוכיים השונים. חלילה, לא פרויקטים שתכנית החומש פיתחה לאור ממצאי בדיקה אודות הצרכים של הילדים והדרך לצמצום הפערים, אלא הוצגו לנו אותם הפרויקטים שהיו קיימים עוד הרבה לפני שהגו את התכנית. כל מי שהציג את הפרויקט שלו, ציין, כי התכנית פעלה ללא שום קשר לתכנית החומש. לשם ההגינות, מחילה נבקש מתכנית אחת ויחידה, תכנית המצוינות החדשה של "כתבים צעירים".

בעודנו נוכחים שם כקהל באולם, השתדלנו מאד לזהות את האחראים, אך לצערנו גילינו די מהר כי נוכחותם נעדרת. קיווינו, על אף שאיננו תמימים, למצוא מישהו בכיר ממשרד החינוך וממשרד הקליטה, שייקח אחריות מובהקת על הנעשה, ויהיה בקיא בהתנהלותה ובפרטיה של התכנית. לא היה קשה להבין שכנראה אדם כזה לא נמצא עמנו שם, שכן רוב רובו של הקהל היה מורכב מחברנו הצעירים, חניכי הפרויקטים.

אז היתה תזמורת, והיו נציגים כאלה ואחרים, אך למעשה, וזה משהו שהמארגנים לא טרחו להגיד, כל מה שראינו היה אסופה של פרויקטים המופעלים עבור תלמידים יוצאי אתיופיה, בעוד שתפקידה של תכנית החומש התגלה כלא יותר מ"טלאי" שבא ל"כסות חורים". ועכשיו אנחנו תמהים: אם תחום החינוך בתכנית החומש מתוקצב ב20 מליון שקלים בשנה, ואם מרבית הפרויקטים היו קיימים עוד קודם לתקציב הנ"ל – אזי מי קובע ועל סמך מה קובעים את נתיב אפיק הכספים? אילו תקציבים יובשו בעקבות אישורה של התכנית ומי חשב שהתקציב החדש בלבד יוכל להספיק? ואם לא די בכך, רק נגיד, כי אנחנו באגודה מאד מתוסכלים שכספי ציבור כך מבוזבזים.

נכון, אולי אנחנו לא נביאים, אך בכל זאת נרשה לעצמנו לחזות את הכנס שיתקיים בתום השנתיים הבאות, אי-אז, כשהתכנית תסתיים והסולן של משרד החינוך יזמר את הפזמון החוזר – "הנה, השקענו 80-100 מליון שקלים עבור צמצום הפערים, כך שאנחנו לא האשמים שהתלמידים אינם מתקדמים".