כך קראה שרת הבריאות, יעל גרמן, במהלך דיון שהתקיים ביום רביעי האחרון (10.7.2013) בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שעסק בסוגיית מתן זריקות הדפו-פרוברה (זריקה למניעת הריון) לנשים יוצאות אתיופיה. באולם הדיונים הגדוש נכחו נציגי משרד הבריאות, קופות החולים, הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט העולמי, וכן, חושפי הפרשה: דני אדינו אבבה, רחל מנגולי, גל גבאי ונציגי המגזר השלישי.
הדיון התקיים למעשה בעקבות פרסום דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן בנושא, לבקשתה של ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס (הליכוד-ביתנו), וזאת לאחר הצפת הנושא בתקשורת עם שידור כתבתה של גל גבאי בתכנית הטלויזיה "וואקום". בכתבה זו רואיינו נשים יוצאות אתיופיה שטענו בפה מלא שמתן הזריקה לא היה נתון לבחירתן החופשית, אלא שהן נדרשו או לכל הפחות נתבקשו לקבלה, בטענה שבישראל רצוי שלא להביא יותר מידי ילדים. כל זאת, ללא הסבר על השלכות קבלת הזריקה ועל תופעות הלוואי שלה.
כתבתה של גבאי הנה חשיפה שנייה של הפרשה, לאחר שזו התפרסמה לראשונה עוד ב2008 הודות לרחל מנגולי מויצ"ו פרדס כץ והכתב דני אדינו- אבבה ("ידיעות אחרונות"). עוד אז, מנגולי גילתה שאין תינוקות חדשים, מחזור שלם של ילדים איננו. בעקבות החשיפה ב2008 פנה ארגון "אישה לאישה" למשרד הבריאות, אך לא נעשה דבר. כך נשאר המצב עד הפרסום השני בתכניתה של גבאי.
על-פי דו"ח הממ"מ שהתפרסם לאחרונה, תופעות הלוואי בעקבות קבלת הזריקה עשויות לכלול בין היתר: השמנה, דיכאון וירידה במסת העצם. בנוסף, עולה הטענה בדו"ח כי הנשים המשיכו לקבל בישראל את הזריקה מבלי שנערכה בחינה מחודשת כעבור שנתיים האם נכון להמשיך במתן הזריקה, כפי שממליץ ארגון הבריאות האמריקני. "בדיון בנושא זה נשמעות טענות כי היה שידול של נשים ממוצא אתיופי לקבל זריקות דפו-פרוברה על מנת לצמצם את שיעור הילודה באוכלוסייה זו, ומנגד נטען כי אין ולא הייתה מדיניות כזאת מצד שירותי הבריאות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת אינו מתיימר להכריע בדיון זה ואין בידיו הכלים לעשות כן", אמרה ח"כ לוי-אבוקסיס והצביעה על הצורך הקריטי בהחרפת דרכי חקירת הנושא ונקיטת צעדים משמעותיים נגד מדיניות זו, אם עודנה קיימת.
ח"כ מועלם-רפאלי, מ"מ יו"ר הוועדה אמרה, "בתשעת הימים הללו, שאנו לפני חורבן בית ראשון ושני, יש אור וחושך. האור הוא בקיבוץ הגלויות שמעיד על תקומת ישראל, ובתוך האור ישנה נקודה גדולה של חושך אמיתי. סיפור הדפו-פרוברה מעלה באופן בלתי נתפס הרבה סמני שאלה של גזענות ופטרונות. החושך הגדול הוא שאף אחד בשום שלב לא עצר וחשב". הוסיפה על כך חברת הכנסת פנינה טמנו-שטה כי קהילת יוצאי אתיופיה רוכשת חוסר אמון מתמשך כלפי משרד הבריאות. חוסר אמון זה החל עם שתי "פרשיות הדם", והמשיך עם הדפו-פרוברה. "מדינת ישראל לא רוצה ילדים אתיופים", אמרה ח"כ טמנו-שטה, והוסיפה: "אסור לנו להיאחז בראייה קדימה, אלא חובה עלינו לדרוש מיצוי הדין עם האחראים לכך".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, חיזק את הטענות באמרו כי הרי שמאז תחילת ינואר השנה, כשיצא חוזר המנכ"ל ובו הדרישה בפני קופות החולים לחדד את הנהלים במתן הדפו-פרוברה ולהנגיש את כל המידע למטופלות, שיעור הנשים המעוניינות לקבל את הזריקה ירד ב30%-40%. כלומר: ניתן לראות בבירור שכאשר יש הסברה כפי שהיא היתה אמורה להיות מלכתחילה, הבחירה של הנשים מושכלת וטובה יותר בעבורן, והחלטתן שונה בתכלית ממה שהוכתב להן עד כה. פרופ' גמזו אף הציע להוציא חוזר לכלל רופאי הנשים, שבמידה ואישה מסכימה לקבל את אמצעי המניעה הנ"ל עליה יהיה לחתום על טופס הסכמה.
אלה הן רק חלק מהטענות שעלו במהלך הדיון מפי הנוכחים, אך כל הטענות כולן היו קשות ומטרידות. בתגובה להן נציגי הג'ויינט העולמי טענו שהטיפול במרפאות ניתן ע"י רופאים אתיופים ושעניין 'תכנון המשפחה' לא כלול בהן. אך מנגד, אמרה זיוה מקונן-דגו, מנ"כלית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, לנציגי הג'ויינט: "הקמתם את המרפאה בשביל הקהילה. זו האחריות שלכם. גם הסוכנות היהודית וגם משרד העלייה והקליטה צריכים לתת תשובות בעניין. מכל הנושא הזה משתמע שלא רוצים ילדים שחורים בישראל".
האווירה היתה סוערת, ואיש לא העז להכחיש את קיומה של מידניות מכוונת לצמצום ילודת יוצאי אתיופיה. הקריאה היתה ברורה וחד משמעית – יש להקים ועדת חקירה, ויש למצות את הדין עם נותני ההוראה. הקמת וועדה פרלמנטרית בנושא איננה עניין של מה בכך. מדובר בהישג. יש בה כדי להדגיש את חומרת הנושא ולספק את המידע שזכותו של הציבור לדעת. מי יתן והישג זה יוביל גם לשינוי חקיקתי.
האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה תמשיך לעקוב ולעדכן.
לקריאה נוספת:
