אליה מהרט

לראשונה פגשתי את שי בצילומי קליפ שלו לערוץ 24, לשיר שנקרא בתחילה "Must Survive" , אך שונה ל"גור אריה יהודה", בדומה לשם הצגת היחיד שלו. השיר הוא שילוב בין היפ הופ ישראלי למוסיקה אמהרית, והמקור לשם השיר ולהצגה נטועים עמוק בחלום שחלם בגיל 24. בחלום אריה רודף אותו, ושי שפרש את החלום הבין כי האריה בחלומו הוא בעצם ה"עצמי" שלו. ההבנה עזרה לו לגבש את זהותו ושייכותו למקורותיו האתיופים והיהודיים ולהתגאות בהם.

מתוך אותו חלום התעורר בו הרצון לחזור ולהיות הילד מאתיופיה, אותו גור אריה החי חופשי במרחבים, מלא ביטחון שחי ללא פחד, ולהשתחרר מהתחושה העלובה שחש בה בארץ, של חתול רחוב. "גור אריה יהודה" הוא לא שם בלבד לשיר או הצגה, זוהי זהות של אמן, אדם, יוצר.

שי פרדו, בן 32, עלה עם הוריו ארצה בשנת 1984, בתחילה התגוררו בכרמיאל ולאחר מכן עברו להתגורר בירושלים. המפגש הראשוני שלו עם הבמה נוצר כשהיה תלמיד ישיבה, שם שימש כסולן להקת "פרחי מעלות" וחצוצרן בתזמורת הלהקה. גם בתקופת התבגרותו, כשהיה תלמיד במקווה ישראל, לא הפסיק להופיע ויזם באופן עצמאי הופעות לחבריו.

עם גיוסו לצה"ל החל ללמוד בערבים בבית הספר לתקשורת חזותית ובמקביל שיחק בתיאטרון "נטלה שחורה", תיאטרון פולקלור אתיופי. עם הזמן התמנה לעוזר במאי ומאוחר יותר, לאחר שחרורו מהצבא, למנהל האמנותי של התיאטרון. התפיסה האמנותית שהונהגה בתיאטרון בראשותה של יפה שוסטר, המנהלת האמנותית של התיאטרון בזמנו, היה שעל התיאטרון להוות בית לתרבות האתיופית על כל גווניה ולא להתעסק בפולקלור בלבד. שמו של התיאטרון שונה לנטלה ויצא לדרך חדשה עם הצגות בארץ ובחו"ל.

לאחר שבע וחצי שנים פוריות, תפס התיאטרון תאוצה ואף זכה להכרה רבה. בזמן הפריחה וההצלחה החליט פרדו להתעמק יותר בעולם המשחק ולרכוש כלים מקצועיים בבית ספר גבוהה לתיאטרון.

אף על פי שצבר ניסיון של שנים רבות בניהול ומשחק בתיאטרון נטלה, ובמשך ארבע וחצי שנים שיחק בתיאטרון החאן, ("צל חולף" של צ'כוב, שזכתה בהצגת השנה ו"מידה כנגד מידה" של שייקספיר), פרדו נאלץ לעבור בחינות מתישות של כחצי שנה על מנת להשיג את רצונו. בסופו של דבר, מתוך כ-1000 נבחנים לבית הספר של ניסן נתיב, נבחרו 15 איש ובתוכם שי פרדו, שעם הזמן הוכיח את עצמו וזכה במלגת הצטיינות של קרן שרת.

לאחר שלוש שנות לימודי משחק מייגעים וקשים, כשהוא יוצא לחיים המקצועיים בשנית, גילה להפתעתו שתיאטרון נטלה נמצא בשלבי פירוק עקב מעילה בכספים. ההשקעה של שנים רבות בהם טיפח את התיאטרון נעלמו ביום אחד. "זו תחושה קשה ביותר לגלות שאחרי שנים שטיפחת את הבייבי שלך הוא נעלם", הוא אומר.

מיד לאחר לימודיו פרדו השתלב בתיאטרון המעבדה, ומשחק בהצגה "סלומה", בתיאטרון באר שבע בהצגה "לא על זמירים", בתיאטרון חיפה בהצגה "יחיד במינו", שם הוא זוכה לציון לשבח. בו בזמן הוא מתחיל לעבוד על הצגת היחיד שלו "גור אריה יהודה", סיפור המתעד את חייו של ילד אתיופי על רקע חייו באתיופיה ובישראל, כשברצונו להעביר את הסיפור האתיופי, לא דרך עיניים זרות המנסות לייפות את הסיפור או להקצין אותו, אלא דרך האמת האותנטית – דרך הסיפור האישי שלו.

"עבור הישראלי הממוצע ההצגה היא כמו מפת דרכים מיהו אתיופי", אומר פרדו, "מהם החסכים והטראומות שלו. אני מספר את ההיסטוריה של ילד אתיופי כך שמתקבלת תמונה חדשה. מסע של 30 שנה במסלול חייו של ילד אתיופי במהלך הצגה של שעה". את ההפקה הוא יצר בשיתוף פעולה עם הבמאי דניאל בורובין, במאי סרטים צעיר ממוצא רוסי, שפרדו גילם בסרטו את הדמות הראשית. "מאז אנחנו עובדים יחד ועושים שיתופי פעולה יוצאים מן הכלל", הוא מספר.

גם ההופעה על מסכי הטלוויזיה והקולנוע לא מאחרת לבוא. בתחילה בתפקידי אופי של אתיופי ועובד זר בסרטים כמו "אחות זרה" של דן וולמן, ו"לך תחיה ותהיה" הקופרודוקציה צרפתית-ישראלית ובסדרה "פרנקו וספקטור", אך עם הזמן והמאמץ נוצר שינוי והוא מתקבל לתפקידים שאינם סטריואטיפיים לדמותו כהת העור – ב"מתמטיקה פשוטה" הוא מגלם פילוסוף ובסדרה הפופולארית "אולי הפעם", הוא מגלם את דמות החבר המיליונר של גיבורת הסדרה.

בימים אלה הוא עובד על הצגה באנגלית שתוצג בארה"ב, כמו כן הוא משתתף בפרויקט "ממני", משמש כמדריך ומנחה קבוצת שחקנים וזמרים בירושלים וכותב ספר שירים. "כל מי שמוכשר מוזמן לקחת צ'אנס והתנסות", אומר פרדו, "ללמוד ולרכוש את כלים מקצועיים זו הדרך הנכונה על מנת להתקדם ולהיות שווה בין שווים".

גור אריה יהודה הוא סמל למחויבות והאחריות האישית אותה לקח פרדו על עצמו. החיבור לשורשיו ולזהותו האתיופית הם חלק בלתי נפרד ממנו על מנת שיוכל להשתלב היטב בחברה הישראלית. מעורבותו החברתית בקהילה נובעת בעיקר מהאמונה כי אחדות וערבות הדדית היא זו שתגרום לנו לנסוק למעלה. "כולנו גורי אריות משבט יהודה, חזקים חופשיים וללא פחדים", הוא אומר "כל שעלינו לעשות הוא להאמין ביכולתנו ובעצמנו ולהמשיך הלאה".

האתר של שי פרדו: http://www.fredo.area.co.il/