יוזמה חדשה להקמת תחנת הרדיו המסחרית הראשונה בישראל בשפות האמהרית והטיגרינית יוצאת לדרך. היוזמה בשלביה הראשונים, והיזמים נפגשים עם אישים שונים מתחומי המדיה וביניהם אנשי תקשורת בכירים, אנשי ארגון מתי נתניה, המעודד יזמות עסקית, ועוד. שיחה עם היזם, אבי ביטאו, מנהל מוקד קליטה בבאר יעקב.

לילך גביש

"במדינת ישראל מתגוררים כ-120 אלף יהודי אתיופיה וכיום מגיעים לארץ בכל שנה כ- 3500 עולים חדשים מאתיופיה, אשר נתקלים בקשיי שפה המקשים את התאקלמותם. היוזמה באה מתוך הכרת מצב הקליטה בשטח", אומר אבי ביטאו, מיזמי הפרויקט ומנהל מוקד קליטה באר יעקב כיום, "עשינו סקר וגילינו שרוב בני הקהילה מתגוררים בין חדרה לגדרה. הרבה פעמים מנסים להעביר לעולים מידע דרך סדנאות ומגלים שאין להם רצון ויכולת לקלוט בדרך זו. באתיופיה היו מקובלות שתי דרכים להעברת מידע, האחת היא להאזין למנהיג רוחני או פוליטיקאי והשנייה להאזין לרדיו. זה היה המנהג. כאן בארץ, השידורים בשפות אלו מצומצמים ויש אלפי מאזינים שצמאים לשמוע רדיו. הרבה פעמים הם יוצאים החוצה עם טרנזיסטור בשעות השידור בשפות אלו היום".

אמנם בחודשים האחרונים החלה לפעול תחנת טלוויזיה בשפה האמהרית, אך זו משודרת בכבלים וכרוכה בתשלום נוסף על התשלום הגבוה גם כך לחיבור לכבלים הכלליים. כמי שעבד בקול ישראל באמהרית בעבר ביטאו מספר על ייחודה של היוזמה: "בקול ישראל משדרים מהאולפן את מה שהעורך קובע ולא יוצאים לשטח. בקרב הקהילה יש אנשי מקצוע מצוינים, שרכשו השכלה וצברו ניסיון בהפקת שידורים והם יוכלו להכשיר אנשים נוספים מבני העדה לעבודה מקצועית בתקשורת וברדיו, וליצור עיתונות משודרת".

לדבריו קיים צורך ממשי ברדיו בשפות האמהרית והטיגרנית: "לתקשורת יש תפקיד מרכזי בלווי העולים בתהליך הכרת הארץ, מנהגיה והנורמות החברתיות. הקושי המרכזי בקליטת עולי אתיופיה הוא העדר הבנה ומודעות שלהם למגוון הזכויות ולניצולן וגם לחובותיהם כלפי החברה הקולטת. 40% מהעולים לא יכלים שיחה בסיסית בעברית".

אחד הפערים המרכזיים שתחנת רדיו תוכל למלא היא יצירת חדשות חיוביות ברמה ארצית וקהילתית, במקום הסיקור התקשורתי השלילי שלרוב בא לידי ביטוי בתקשורת הישראלית הכללית. סיקור חיובי ודיון בנושאים פנים קהילתיים יוכלו לסייע בקליטת העולים ובהעצמת הקהילה בכלל. ביטאו: "בואו נתחיל עם חינוך למצוינות. הקהילה יוצרת הרבה חדשות גם חיוביות שרצוי שיגיעו אליה. במקרי אלימות ורצח נביא לאולפן מנהיגים ומומחים שינתחו את הדברים ויסייעו להתמודד. יש מקום לתת ביטוי למצוינות, השכלה, אקדמאים וגם אם יש ביקורות יש מקום לדון בה". יוזמה נוספת, שעשויה לסייע בקליטה היא יצירת חדשות ותוכניות מהקהילה עבור החברה הישראלית הותיקה, הקולטת.

לדברי ביטאו היזמים מעונינים לייצר שני אופני שידור, בגלים בינוניים ובגלים קצרים: "השידורים בגלים בינוניים יתנו מענה לכלל הקהילה, מבוגרים וצעירים, לקייסים ורבנים, נשים וגברים, אנשי מקצוע, זוגות ועוד. התוכניות ישודרו באמהרית, בטגרינית ובעברית. בשידורים יודגשו מצוינות בחינוך, בתעסוקה, בקליטת העלייה, דת כמורשת אבות והשירות בצה"ל. השידורים בגלים קצרים יעסקו בתופעות אנטישמיות בעולם, בדמוקרטיה הישראלית ועל החיים בארץ, על ירושלים וההיסטוריה של עם ישראל. אמהרית היא השפה השנייה אחרי סוהאלית. במזרח אפריקה, במזרח התיכון, באירופה ובצפון אמריקה יש מעל 80 מיליון דוברי אמהרית שמגדרים את עצמם כתומכי ישראל בגלל ההיסטוריה, התרבות והקשר לירושלים", אומר ביטאו על השאיפה לשדר לקהל הדובר אמהרית ברחבי העולם.