יתרון האסטרטגי של האגודה

ראיון עם בתיה איוב, המנכ"לית החדשה של אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

"היום אין אף גוף, מלבד האגודה הישראלית, שמציב דעה אסטרטגית לטווח ארוך, ברמת המאקרו". אומרת בתיה איוב, המנכ"לית החדשה של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. "אין היום אף גוף שמתווה אסטרטגיית שילוב בתוך החברה. רק ביכולתה של האגודה לקחת נושא חברתי, פוליטי, כלכלי ולגבש עמדות כגוף מבקר ומקצועי".

איוב (30) היא בעלת ניסיון חיים רב ומגוון. היא נולדה בשנת 1973 באדיס-אבבה בירת אתיופיה ועלתה לארץ לראשונה בשנת 1983 ללא הוריה, יחד עם אחותה בת ה- 11. לאחר כשנתיים וחצי הן התאחדו שוב עם משפחתן במונטריאול קנדה שם סיימה בתיה לימודים תיכוניים ולאחר מכן סיימה תואר ראשון במדעי ההתנהגות. היא חזרה לארץ בשנת 1997 והחלה באוניברסיטה העברית בירושלים תואר שני במגמת חברה ופוליטיקה ישראלית. מאז חזרתה לארץ עסקה איוב בקידום התארגנויות וכוחות קהילתיים של יוצאי אתיופיה במסגרת תפקידה כרכזת ארגונים של יוצאי אתיופיה בארגון שתי"ל. כמו כן השתתפה במסע הסברה (לא ממשלתי) לקהילות רבות בארצות הברית, קנדה ואירופה.

מה החזון שלך בנוגע לקהילה האתיופית?

"החזון שלי הוא לראות את הקהילה משולבת בחברה הישראלית כמו כל האזרחים האחרים, גם בחובות וגם בזכויות. אני חושבת שהרבה פעמים נוטים לשים דגש על הקשיים של הקהילה ואף אחד לא שואף לנצל את הייחודיות שלה. אנחנו משתמשים הרבה במינוח 'חברה רב-תרבותית' אבל לא מיישמים אותו כי אנחנו לא באמת מאמינים בו. יש המון יכולות ופוטנציאל שטמון בקהילה, שהצליחה להשיג הישגים תוך 20 שנה של קליטה. אני משתמשת במילה 'קליטה' על אף שאני מסתייגת מהמשמעות שלה".

למה את מסתייגת מהמילה קליטה?

"קליטה משמעותה לקחת משהו ולגרום לו להיות זהה לך, אין כאן שום אינטגרציה או שילוב אמיתי. לדעתי המילה באה מאידיאולוגיה של כור ההיתוך שלא השתנתה עד היום. ופה באמת האתגר הכי משמעותי של הקהילה – לא להישאר נקלטים אלא להפוך למשתלבים. השילוב האמיתי יבוא רק כאשר העולים יתחילו לדרוש את המקום הלגיטימי והראוי להם בחברה הישראלית".

איך את רואה את תפקיד האגודה הישראלית במימוש חזון זה?

"לאגודה הישראלית תפקיד מרכזי במימוש חזון זה. אין ספק שהיא אחד הארגונים היחידים שעוסק בסינגור ומבקר את המוסדות הקולטים ואת החברה. אני סבורה שהאגודה יכולה לשחק תפקיד יותר מרכזי, ולהשפיע בצורה יותר משמעותית על היחס כלפי הקהילה האתיופית ולדרוש את המקום הראוי לה. אבל לשם כך אנחנו צריכים לא רק לתת ביקורת אלא גם ליזום הצעות חדשות, תפיסות ופתרונות אלטרנטיביים".

מה הם היעדים של האגודה הישראלית?

"האגודה תמשיך לעסוק בשני תחומים עיקריים – חינוך ותעסוקה. בתחום החינוך נתמקד בעיקר בחינוך מיוחד ובנושאים הקשורים לנוער מנותק. בתחום התעסוקה תתמקד יחידת הקהילה של האגודה שתיצור קשר עם נותני שירותים בתחום התעסוקה ותעביר אינפורמציה ברמה המקומית, בכנסים, ופורומים אחרים. כמו כן תעסוק היחידה בקידום החלטת הממשלה משנת 1997 בנוגע לתעסוקת בני הקהילה בשירות הציבורי. היחידה האסטרטגית של האגודה תתמקד אף היא בחינוך ובתעסוקה, תוך חיזוק הצד המחקרי שלה למטרת שינוי במדיניות הממשלה. מטרה של יחידה זו הוא לא רק להגיב לנעשה בשטח אלא ליצור אינפורמציה בנוגע להשלכות התוכניות השונות לטווח ארוך. יחידת הלובי פתחה בפרויקט חדש של מדיה שתפקידו לבחון את יחס אמצעי התקשורת לקהילה תוך שימוש בתקשורת גם לנושאים חיוביים שדורשים תמיכה".

לשאלה האם היא אופטימית בנוגע לשילוב הקהילה, עונה בתיה איוב נחרצות שכן, היא אופטימית. הקהילה האתיופית הראתה, היא אומרת, הצלחה רבה בהשתלבות, אבל קיימים עדיין מקומות רבים של אטימות בחברה ושל תדמית מעוותת של הקהילה. "אני מאמינה שנראה תוך שלוש שנים שינוי בתדמית הקהילה וביחס הציבור והממשלה כלפי הקהילה".