מערכת האתר
האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה פנתה לשר החינוך, ח"כ גדעון סער, קריאה לגבש מדיניות קליטה כוללת במערכת החינוך עבור תלמידים יוצאי אתיופיה. הפניה נעשתה בעקבות דחיית קליטתם של ילדים יוצאי אתיופיה בבתי ספר בפתח תקוה, במטרה למנוע הישנותם של מקרים אלו. כמו כן, דני אדמסו, מנכ"ל האגודה, החתום על המכתב, קורא לשר לחזק תלמידים משכונות מצוקה על ידי אימוץ מודלים של תוכניות לימוד מוצלחות, לפעול להרחבת מקומם של בני הנוער יוצאי אתיופיה בתנועות הנוער, כפעילות חינוכית משלימה ולחזק את מעמדו של "מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך", שצעדיו הוצרו במהלך כהונתם של השרים הקודמים.
"המקרה המצער שאירע בפתח-תקווה איננו אירוע תקדימי, והוא מצטרף לשורת אירועים דומים שאירעו ביישוב זה וכן ביישובים נוספים", כותב אדמסו במכתב, "כך היה באפריל 2008 בפתח-תקווה ובספטמבר 2005 באור-יהודה. מקרים אלה זכו לעניין תקשורתי, אך אין בהם לבדם לסכם את מסכת הייסורים הפוקדת תלמידים יוצאי אתיופיה בכל רחבי הארץ וזאת מדי יום; לא אחת אנו, באגודה, כך גם ארגונים אחרים, נדרשים להיענות למקרים מצערים של הורים הניצבים חסרי אונים נוכח סירובו של בית-ספר זה או אחר לקלוט את ילדם או נוכח הפנייה בלתי-מוצדקת לחינוך המיוחד. אותם הורים מבקשים להיות חלק בחברה הישראלית, אך מראשית קליטתם בארץ מנותבים ילדיהם לאפיקי חינוך נפרדים, בדמות כיתות קלט ובדמות בתי-ספר שרמת הלימודים בהם נמוכה".
"בתי-הספר בהם לומדים מרביתם של התלמידים יוצאי אתיופיה מצויים בסמיכות או בתוך שכונות המצוקה בהם מרוכזים בני קהילתם. במקרים רבים אותם בתי ספר מבטאים איכות לימודים נמוכה. לכך השלכות ברורות הניכרות בדמותם של נתונים מעוררי דאגה, ביטויים החל משלב רכישת הכשרי האוריינות הבסיסיים. המשכם של אותם קשיים ניכר בדמות שיעור נשירה גבוה מבתי-הספר, שיעור נמוך של הצלחה בבחינות הבגרות ויכולת כניסה מוגבלת לאוניברסיטאות, כל זאת בהשוואה לכלל התלמידים היהודיים. ממצאים אלה תקפים וניכרים גם בקרב בני הדור השני, של אלו שנולדו בישראל. לכך יש להוסיף את חוסר ההבנה התרבותי שבו לוקים רבים מבין הנמנים עם הצוות החינוכי, בכל שקשור לקהילת יוצאי אתיופיה. לקידום הפיתרון לעניין זה עשוי לתרום הרחבת מקומם של מורים יוצאי אתיופיה, שלעת זו מספרם במערכת החינוך מצומצם מאוד".
במכתב קורא אדמסו לשר החינוך לראות כמודל את הצלחתם של תלמידים יוצאי אתיופיה בבתי-הספר שז"ר ורמב"ם בנתניה. בשני בתי ספר אלו, המוקמים בסמיכות לשכונות מצוקה בהן מתגוררים תלמידיהם, מקיימת קרן מוריה פעילות לקידום ההישגים הלימודיים, והתלמידים, רובם המוחלט מקהילת יוצאי אתיופיה, מגיעים להישגים לא מבוטלים. לדברי אדמסו, יש להביא לחיזוקם של בתי-ספר הממוקמים באזורי מצוקה ומזוהים כבעלי הישגים נמוכים על דרך זו.
אדמסו קורא לשר החינוך לפעול להרחבת מקומם של בני הנוער יוצאי אתיופיה בתנועות הנוער, מהלך שהאגודה החלה לקדם כבר מול שרת החינוך הקודמת, יולי תמיר. אדמסו מציין במכתב את ניסיונו האישי כמדריך בכיר בתנועת הצופים: "במסגרת זו פעלתי, יחד עם אנשי צוות נוספים, להרחבת מקומם של בני נוער יוצאי אתיופיה בתנועה. התוצאות לא איחרו לבוא והן נשאו משמעות מרחיקת לכת, כמו גם בתנועות נוער נוספות הפועלות בקרב נוער יוצא אתיופיה".
כמו כן, המכתב קורא לחיזוק מעמדו של "מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך", שהוקם במקור לסייע בגיבוש מדיניות ויישומה בכל שנוגע להליך קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך בשנת 1994. "במהלך השנים האחרונות דעך כוחו של מרכז ההגוי ולא נעשה בו השימוש המתבקש, כדי שיהיה לגורם מגשר בין צורכי מערכת החינוך לבין צרכיהם הייחודיים של התלמידים יוצאי אתיופיה. המרכז הופרט ונחלש משמעותית מעצם כך, וכעת הוא משמש כקבלן ביצוע נטול אמצעים, בעוד שבראשית דרכו היה כפוף ישירות למנכ"ל משרד החינוך ופעל מטעמו כזרוע מתאמת בין היחידות השונות של משרד החינוך. לבד מזאת, הליך המכרז מעמיד בסכנה את הידע והניסיון שנצבר במרכז ההיגוי ומקשה את שימורו של כוח אדם איכותי".
במכתב הביע אדמסו תקווה כי פעילותו של שר החינוך ומנכ"ל משרדו, שמעון שושני, ימשיכו להיטב עם קליטתם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך: "אנו סבורים כי על המדינה לשמש גורם מוביל בנושא החינוך, ומתוקף זאת אנו פועלים לקידום יישומה של מדיניות שבכוחה להביא עקרון זה הלכה למעשה. שמחנו למצוא אצלך אוזן קשבת במהלך האירוע המצער שאירע בפתח-תקווה, ואנו מבקשים להודות לך על האופן שבו הובלת אותו לפתרונו. תקוותנו היא כי מאמציך אלה ישמשו פתח לקידום מדיניות רחבה שתוביל לקליטתם המטיבה של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך", נאמר במכתב.
