• ל-24% ממשקי הבית עם ילדים בישראל אין חיבור לאינטרנט וב-15.7% ממשקי הבית עם ילדים בישראל אין ולו מחשב אחד.
• בבתיהם של 450,000 תלמידים לפחות אין חיבור לרשת, ובביתם של כ-270,000 תלמידים אין מחשב.
• ממוצע הילדים למשפחה בישראל עומד על 2.43, אולם רק ב-33.5% ממשקי הבית יש שני מחשבים ויותר.
משמעות הנתונים הללו היא שבעוד מרבית תלמידי ישראל לומדים למעלה מחודש וחצי בלמידה מרחוק, מאות אלפי תלמידים אינם נגישים ללימודים אלו בהעדר מחשבים או תשתית אינטרנט מספיקה.
אין מדובר בכשל נקודתי אלא במדיניות ארוכת שנים של משרד החינוך – בעודו מקדם תכניות מקוונות ללמידה מרחוק לשגרה ולחירום לא נקט הוא בפעולות אלו בכדי בכדי לצמצם פערים דיגיטליים ידועים ולהנגיש את תכניות הלימוד המקוונות לכלל האוכלוסיה.
משבר הקורונה הראה כי מערכת החינוך הייתה ערוכה מצד אחד ללמידה מרחוק מצד שני, המשבר הוכיח כי מערכת החינוך הגיעה נטולת תכנית סדורה להנגשת הלימודים הללו לתלמידים ללא תשתית. לכן, עתרנו יחד עם האגודה לזכויות האזרח בישראל וארגונים נוספים לבג"צ בדרישה כי משרד החינוך ינהג במדיניות שוויונית וינגיש באופן דחוף את הלימוד המקוון ל*כלל* האוכלוסיה ללא תלות במצב סוציואקונומי.
משרד החינוך הוא של כולם, והוא צריך לפעול למען כולם!
קראו את העתירה כאן
