כמה הערות, הארות ומחשבות בנושא הבנת התופעה והטפול בה
אשר נבעו מהסדנא להורים לנוער מנותק יוצא אתיופיה בקרית-גת, 1997
משה ביטון עדנה אשכול דני בודובסקי
מנהל המחלקה לקידום המחלקה לקידום נוער, מנחה הסדנא
נוער, קריית-גת קריית-גת ומנחת הסדנא
1. עובדות
א. עבריינות נוער כתופעה, לא הייתה מוכרת בקרב יהודי אתיופיה בארץ מוצאם. תופעה הולכת ומתרחבת זו בישראל היא חדשה.
ב. ישנם כמה דרכים להסיק מסקנות באשר להיקף התופעה: באמצעי התקשורת ובישיבות שונות מוצגים כל פעם נתונים שונים (אשר בדרך-כלל אינם ברי השוואה).
ג. תופעה זו גורמת לכאב רב ולתסכול רב בקרב רבים בקהילת יוצאי אתיופיה בכלל ובקרב הוריהם של אותם בני נוער בפרט.
2. הבנת התופעה
א. התנהגות ילדים ונוער הינה תוצר של התפתחות ביולוגית ושל סוציאליזציה.
ב. למרכיב הסוציאליזציה משקל יחסי רב אף יותר בקרב בני נוער מהגרים (כחלק מתופעה בינלאומית של הגירה), וכך גם בקרב עולי אתיופיה.
ג. באתיופיה היו גורמי הסוציאליזציה המרכזיים – ההורים, אחים גדולים, מבוגרים במשפחה המורחבת, מורים בבית-הספר (למי שלמד). החברה ההיררכית באתיופיה שמה דגש רב על מתן כבוד וציות לסמכות ולמבוגרים ("סניסרט"). באתיופיה היו המבוגרים במרכז ואילו בישראל הילדים הם במרכז.
ד. בישראל חלים שנויים מהותיים ביותר ביכולתם של גורמי הסוציאליזציה המסורתיים לתפקד באותה יעילות כמו באתיופיה, ונוספים עליהם גורמי סוציאליזציה רבים:
1) הורים – נחלשו בדרך כלל בצורה משמעותית מסיבות רבות:
א) קשיי שפה ותרבות.
ב) בעיות פרנסה וכלכלה (עבודות זמניות ובשכר נמוך)
ג) איבוד כבוד עצמי + העדר כבוד של הקולטים למבוגרים (לעומת הילדים).
2) בית-ספר ופנימייה – אנשי ההוראה וההדרכה הרבה פחות סמכותיים, מתקשים להתמודד בהצלחה עם פריצת הגבולות. המורים נוטים להעניש ילדים על ידי הוצאתם מהכיתה (ואל החופש…….), ולא תמיד מודיעים להורים, אין למורים תחושה של שיתוף פעולה עם ההורים בבעיות הילדים ואין תאום פעולות בנושא זה.
3) שכנים – היכן שמתגוררות המשפחות בשכונות עברייניות / שכונות מצוקה – קיימים מקרים שהילדים נגררים על-ידי עבריינים בוגרים לביצוע פעולות עברייניות (כגון בלדרות סמים..).
4) טלוויזיה – השפעת סרטי אלימות וסקס, תרבות אפרו אמריקאית.
5) יחס הסביבה – הכללית ונותני השירותים השונים- מצביעים על קיומה של תופעה די נפוצה של הדבקת סטיגמות (כושי, עלית בגלל הרעב, פרימיטיבי, גדלת על העצים, אתם שקטים ומנומסים -ואז אפשר לנצל אתכם – וכד') בה יש להילחם.
6) קבוצות חברות (Peer Group)- לעתים קרובות של יוצאי אתיופיה אחרים, משפיעים אחד על השני.
7) צבא– גורם עם פוטנציאל סוציאליזציה חיובי גדול, אשר לא תמיד ממומש.
8) משטרה – קורה שילדים מאיימים על הוריהם שיזמינו משטרה אם ההורה ירים עליהם יד. היו אירועים שמשטרה עצרה אב ונזפה בו לעיני ילדיו במקום לברר את הקורה ולתמוך בו אל מול הילד במידה והנ"ל עבר עבירה. מאידך ישנם דיווחים על אלימות שוטרים וחוקרים כלפי בני נוער. נראה שאין שיתוף אמיתי ומספק בין הורים לבין משטרה בעת חקירה ובטפול בשוטטות עבריינית וכד'.
9) מעסיקים של נוער– היו אירועים שמעסיקים ניצלו עבודת קיץ של אותם ילדים כדי להתחמק מלשלם להם, דבר אשר פגע באותם הילדים מבחינה כלכלית ורגשית, וגרר תגובות קשות שלהם.
3. השלכות לבניית תוכנית התערבות- תכנים.
א. תוכנית התערבות יעילה רצוי שתהיה כוללנית ומשולבת, ושתתקוף את הנושא בראייה רחבה ולא רק צרה, תוך טפול ותאום הן ברמת הפרט, המשפחה, הקהילה, הממסד והחקיקה ואכיפתה.
ב. תחומי התערבות לדוגמא (המתייחסות להבנת התופעה כפי שמפורטות בסעיף 2 לעיל):
1) פעולות לחיזוק ההורים
א) סדנאות להורים, סדנאות משותפות להורים ולנותני שירותים שונים (חיזוק קשר וגשר).
ב) פעולות בתחומי תעסוקה- להגברת הסיכויים להשגת קביעות בעבודה, להתקדמות בסולם השכר, ליציאת נשים לעבודה, השלמת הכנסה באמצעות פרוייקטים של תעסוקה ביתית, הסברה בתחום חסכון ברכישות וכד' .
2) הגברת מערך הדרכה ופיקוח על בתי ספר ופנימיות – לחיזוק משמעת ויצירת מערכת פיקוח והצבת גבולות אפקטיבית יותר כלפי הילדים, פעולות לחיזוק קשר עם הורים ולחיזוק הורים לנוער לומד.
3) מתן אפשרות למתגוררים בשכונות מצוקה לקבל סיוע לעבור לשכונות פחות בעייתיות (משרד השיכון ומשרד האוצר)
4) טלוויזיה- הכנת תוכניות מושכות לבני נוער אלו (יוצאי אתיופיה + ותיקים אחרים) אשר תבואנה עם מסרים חיוביים ותוכלנה להתחרות בתוכניות הנצפות כיום.
5) תוכניות הסברה והדרכה לחיזוק דמוי יוצאי אתיופיה בעיני עצמם ובעיני הקהילה הקולטת באופן כללי, חיזוק המשותף, בניית גשרים, חיזוק תחושת השייכות.
6) פעולות קבוצתיות לקבוצות חברות טבעיות. לחיזוק השתלבותם החברתית בחברה הקולטת, מתן הזדמנויות לקידום (השכלה, תעסוקה, חניכות וכד').
7) צבא – הדרכת מפקדים, שילוב קצינים ואקדמאים יוצאי אתיופיה במערך הפיקוד וההדרכה, העזרות בקצינים קרביים יוצאי אתיופיה כמודלים חיוביים. מפגשים של חיילים וקצינים בני העדה, עם הנוער.
8) משטרה – בצוע פעולות הדרכה והכשרה לסגל המשטרה, חוקרי נוער וכד', קבוצות הידברות הורים – שוטרים, בחינה משותפת של נהלים, הגברת אכיפה, בחינת חוקים והצורך לשנותם לאו דווקא בהקשר של יוצאי אתיופיה, אלא כללית.
4. השלכות לבניית תוכנית התערבות- ביצוע
יש כורח בתרגום הנקודות המוצגות לעיל לכלל מערך תוכניות אופרטיבי ולפעול באופן דחוף למתן הכלים להוצאתו לפועל (כגון תקציבים, פיקוח ואכיפה וכד'), ולהוריד זאת לרמת השטח. חלק מהפעולות- ברמה העירונית, חלק- ברמה הארצית, אך מקבלי ההחלטות בעיר יכולים לסייע בקידום הנושא.
מאי, 1997
