טל האס

ב-4.5.09 התקיים הדיון בבג"ץ בעתירת האגודה הישראלית למען יהוד אתיופיה ומטה המאבק למען שיוויון חברתי, כנגד מדינת ישראל, בגין אי מימוש תוכנית החומש לקליטת בני הקהילה בישראל. הדיון התקיים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. בדיון נטלו חלק השופטת אילה פורקצ'ה והשופט חנן מלצר.

בייניש פתחה ואמרה כי עניין ידוע הוא כי במקרים רבים נתון פער בין החלטות הממשלה ליכולת ביצוען. השאלה באשר לעתירה הנוכחית הינה, האם יש מקום לדון באשר עתיד להיות עם התוכנית, כאשר אין לעת עתה מידע בנושא, או לדון בכל שנעשה עד כה; לגבי 2008 ישנה תמונה כלשהי. הבעיה היא מה צופן העתיד.

עו"ד ערן חרמוני, שייצג את העותרים, הציג את הרקע לעתירה וקשר את חשיבותה של תוכנית החומש בהשתלשלות קליטת יוצאי אתיופיה בישראל, החל מההכרה בהם כיהודים והעלאתם לישראל. קליטתם זו לוותה בקשיים שהיו אמורים להיענות באמצעות הקמת ועדה בינמשרדית בשנת 1999. הוועדה נועדה לגבש כללים מנחים בקליטת יוצאי אתיופיה. ההחלטה על הקמת הוועדה לא מומשה. העותרים מצידם פתחו לפני שנתיים במאבק ציבורי, בעקבותיו הוקמה ועדה בינמשרדית שבדיוניה היו שותפים נציגי הקהילה. במשותף עמם נקבעה תוכנית שזכתה גם לבמה תקשורתית. לכאורה היה נראה שהתוכנית יוצאת לדרך, זאת גם לאחר שהוקצו 82.5 מיליון עבור שנת 2008, כחלק מתקציב כולל בעבור 5 שנים. בפועל נראה כי אין כוונה להמשיך ולממש את התוכנית. גם יישום התוכנית ב-2008 לוקה בקשיים. ביטוי מובהק לכך הוא אי יישום עד כה של עניין המשכנתאות לצעירים, בתקצוב של 30 מיליון ש"ח, זאת לאחר ששר האוצר ציין במכתבו מאוקטובר 2008 כי משרד האוצר העביר תקציב בסך 50 מיליון ש"ח למשרד הבינוי והשיכון. בתשובת משרד הבינוי והשיכון דווח על המאמץ שנעשה להבטחת הנושא, למרות שאין תקצוב עבורו. בפועל, אף משכנתא לא מומשה עד היום. בכל שנוגע לשנת 2009 ולעניינה של עתירה זו, הגשתה נבעה ברקע הגשת תקציב המדינה לשנת 2009 בו נקבע אפס ש"ח לתוכנית החומש, זאת באותם סעיפי תקציב של המשרדים הרלוונטיים. ובנסיבות הקמתה של ממשלה חדשה, ישנו עניין לדעת האם בכוונתה להצהיר על קיומה של התנהלות שונה.

משיבה מטעם פרקליטות המדינה: נושא המענקים והמשכנתאות תוקצב במלואו. מענקי הדיור ניתנו. אי יישום בפועל של נושא המשכנתאות נובע מקשיים תפעוליים של הבנקים; בבירור מול שהחשכ"ל והבנקים נמצא שהיו בעיות תפעוליות והן נפתרו. בנק טפחות, הבנק הגדול בתחום העמדת משכנתאות, כבר יודע שהוא צריך להעמיד את הסכום במיידי. לכך נוסף המשבר הכלכלי. בכל שנוגע לתקציב הכולל עבור שנת 2008, הרי שלא נאמר כי התקציב בסך הכולל של 82.5 מיליון ש"ח מקורו הבלעדי הוא משרד האוצר; משרד האוצר העביר למשרד הבינוי והשיכון 50 מיליון ש"ח ונקבע מפורשות כי גם משרד זה, כמו שאר המשרדים, ישתתף בעלות הכוללת של התוכנית. בנוסף, לא כל הסכום התוספתי נועד למשכנתאות, שלגביהן המדינה רק משפה את הבנקים. לעת זו העניין נתון לקשיים תפעוליים. לפי שידוע למשיבה, העניין הוסדר בסוף אפריל ע"י משרד השיכון. ובכלל, לגבי שורת הפעולות האחרות, לא הכל בוצע בגלל שהעניין מחייב במכרז; הכל תוקצב, אבל לא הכל מומש.

השופטת פורקצ'ה – אין טבלה של פירוט ההוצאות, כזו שמפרטת איזה כספים הוקצבו לאיזה משרד? ההחלטה ידועה, אבל היישום לא ברור.

המשיבה – דוח סטאטוס ביצוע הוגש במסגרת התשובה לביהמ"ש.

השופטת פורקצ'ה – וזה מוביל אותנו ל-82.5 מיליון ש"ח?

המשיבה – כן. משרד האוצר היה אמור לתת רק 50 מיליון ₪. החלק של המשרדים נועד היה להינתן באמצעות הסטות תקציביות.

השופטת בייניש – יש שאלה לגבי אופן תקצוב התוכנית בשנים הבאות.

המשיבה – גם בהחלטת הממשלה מצוין כי קצב הביצוע והמקורות לקיום התוכנית יקבעו בכל שנה בנפרד, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. כרגע, העניין נמצא בדיוני התקציב. הממשלה תדון בתקציב בתחילת שבוע הבא. המשיבה הוסיפה כי היא לא יכולה לומר האם משרד האוצר יחליט להוסיף תקציב נוסף לתוכנית או שהתקציב ייגרע רק מהמשרדים. יש לזכור כי הממשלה מכהנת פחות מחודש וחצי. דיוני התקציב הם על שנת 2010-2009. כאשר הנושא יובא לכדי השלמה, לרבות חוק ההסדרים, נדע היכן אנו עומדים. המשיבה טענה כי אין בנסיבות אלה מקום להתערבות ביהמ"ש ומתן צווים.

עו"ד חרמוני – העתירה הוגשה לאחר החלטת הממשלה שבה התוכנית תוקצבה באפס שקלים. ייתכן שיוחלט עתה לנהוג אחרת, אך עניין זה טרם בא לעולם. בכל אופן, יש לזכור כי העתירה הוגשה על בסיס החלטת ממשלה.

השופטת בייניש – אבל לא מדובר בהחלטה סופית.

עו"ד חרמוני – יש החלטה של רשות מבצעת. אני ציפיתי לטענה שהיעדר תקציב לשנת 2009 נובע מקשיים כלכליים, אבל החלטת הממשלה הייתה לפני פרוץ המשבר. בכל אופן, בשעתו התוכנית תוקצבה באפס שקלים, וכנגד זאת ניצבת החלטת הממשלה ומימושו של רציפות שלטונית. אנו לא רוצים לעמוד במצב שבו המדינה תקבע חוק שלא יאפשר לנו לעמוד כנגדו.

השופטת בייניש – ישנה החלטה של הממשלה הקודמת ועדיין אין החלטה של הממשלה הנוכחית. יש לפנות למשרדים עכשיו ולהציג בפניהם את חובתם להביא בחשבון את ההחלטה.

השופטת פורקצ'ה – בסעיף 19 בתשובת המדינה נאמר כי בשנת 2009 תימשך הפעילות באמצעות תקציבי המשרדים. זו הצהרה שיש לה משקל.

עו"ד חרמוני – יש הצהרה אבל הביטוי שנמצא לכך בהצעת התקציב היה אפס. ולאחר החלטת ממשלה לא תהיה לנו האפשרות לטעון בפני ביהמ"ש. צריך לדעת שהגעתנו לביהמ"ש הייתה שלא מרצון. נמאס להראות לציבור ששוב פעם החלטת ממשלה לא מיושמת ושהיה צורך במעורבות ביהמ"ש. שיגידו, האם הם מתכוונים לתקצב את התוכנית ב-2010-2009 או לא.

לגבי 2008 ישנן שאלות: האחת, לגבי ה-82.5 מיליון ש"ח – האם הכסף נצבע? השאלה השנייה, האם התוכניות יצאו לדרך? האם קיים יישום שלהן? בכל שנוגע למשכנתאות, הרי עולה כי ההתחייבות הכספית לא הועברה; בדוח האחרון שמסרה עופרה אבן, הרפרנטית של התוכנית במשרד הקליטה, נרשם בסעיף הרלוונטי כי לא בוצעה התחייבות.

השופטת בייניש – המשיבה טוענת שיש את מענקי הדיור.

עו"ד חרמוני – לי יש דוח של המדינה (דיווח סטאטוס הביצוע שמסרה עופרה אבן). אם יש תשובה אחרת, נבקש להיות מדווחים.

השופטת פורקצ'ה – מהו הסכום הכולל עבור שנת 2009?

המשיבה – העניין לא יכול להיות נדון טרם החלטת הממשלה.

השופטת בייניש – בהנחה שהחלטת הממשלה מיושמת, נדרשת תקנה תקציבית לפי החלטת ממשלה; בחלוקה הפנימית של המשרדים, יהיה סעיף שמגדיר את הסכום של כל משרד ומשרד, אלה אם ישנה החלטה שמשנה את ההחלטה שבעניין תוכית החומש. הציפייה היא שהמשיבה תביא לתשומת לב המשרדים, שכל עוד ההחלטה לא שונתה המשרדים הרלוונטיים מחויבים לתקנות תקציביות בנושא.

גדי יברקן, יו"ר מטה המאבק לשיוויון חברתי, ביטא בפני ביהמ"ש את חששה של קהילת יוצאי אתיופיה, וזאת בגלל דפוס קליטתה עד כה בישראל – התקוות והאכזבות מהבטחות שלא מומשו. עתה, בנסיבות המשבר הכלכלי, מודגש חשיבותה של תוכנית החומש, שבעת קביעתה ולאחריה התפאר בה ראש הממשלה. עתה אנו נאלצים לקבל סעד של בית המשפט, מאחר שאין לנו דלת אחרת לדפוק עליה.

השופטת בייניש – מקווה שנושא המשכנתאות ייפתר. באשר להמשכה של התוכנית, ביהמ"ש רק יכול להפנות את תשומת לב המדינה, שההחלטה במתכונתה הנוכחית מחייבת הקצאת תקציבים מתקציבי המשרדים. באשר לפני עתיד, הדבר נתון להכרעה בזירה הפוליטית.

החלטה:

בהחלטת ביהמ"ש נקבע כי באי כוח המדינה יגישו בתוך 45 ימים את אופן יישום ההחלטה בעניין תוכנית החומש במסגרת סעיפי התקציב של משרדי הממשלה. העותרים יוכלו לטעון כנגדה בתוך 21 יום.

הערה: צריך גם לזכור שהחלטת הממשלה שבעניין תוכנית החומש אינה מחייבת בהגדרה את מקורות מימון התוכנית, קצב הביצוע והיקפי ההשתתפות של האוצר או כל משרד אחר במהלך כל שנה ושנה מתוך 5 השנים שנועדו לנושא.

תאריך יצירה: ‏‏5 במאי 2009