לילך גביש
תוכנית חדשה לשילוב מקצועי הולם של אקדמאים וסטודנטים בני הקהילה מופעלת על ידי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, בשיתוף עם עמותת ידיד
"עד לא מזמן הטענה הייתה שרוב יוצאי אתיופיה הם חסרי השכלה אקדמית וגם לאחר שכבר רכשו השכלה, במקרים רבים בסיוע המדינה, הרבה חבר'ה נשארו בלי עבודה שהולמת את השכלתם", אומר דני אדמסו מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, "הרעיון מאחורי התוכנית הוא לתת הזדמנות לאקדמאים ולאלו שעדיין לומדים, ליצור קשרים ולהרחיב כישורים, נוסף על המקצועות שרכשו באקדמיה".
התוכנית מתוכננת לשלוש השנים האקדמיות הקרובות ומצויה בשלביה הראשונים. היעד: להקנות כלים לתעסוקה הולמת לכ- 1,000 סטודנטים ואקדמאים. המשתתפים יעברו הכשרות שונות: א. תלמידי מכינות ותלמידי שנה ראשונה – התכנית תסייע בהכוונתם בבחירת מקצועות הלימוד, בהתחשב באפשרויות הזמינות בשוק התעסוקה ובכישורי התלמיד. ב. סטודנטים בשנת הלימודים השנייה ואילך – יונחו כיצד ליצור אמצעים להשתלבות בתחום הרלוונטי כבר במהלך הלימודים. במסגרת זו יופעל מסלול התמחות בשכר, בשיתוף עם מעסיקים מהמגזר הפרטי, וסדנאות לחיזוק מיומנויות שיווק עצמי ופיתוח קשרי עבודה. ג. בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה – סדנאות בתוכנית ייקנו כלים להתמודדות על משרות נחשקות. בנוסף יוצעו קורסי אנגלית, בדגש על שפה התואמת את צרכי שוק התעסוקה הרלוונטי.
כישורים ולא קשרים
שרי ריבקין, מנכ"לית ארגון ידיד – מרכזי זכויות בקהילה, העמותה שתפעיל את הסדנאות, מוסרת שההכשרה תהיה מאוד מעשית. "השאלה ההתחלתית תהיה 'איך אני רוצה שהעתיד שלי יראה?' ומשם ניגש לתהליך הבנייה– מה הצעדים שדרושים על מנת להגיע לשם?", אומרת ריבקין ומספרת מניסיונה האישי: "כמעסיקה, ראיינתי רבים מבין יוצאי אתיופיה, שלא כתבו דברים רלוונטיים בקורות החיים שלהם ולכן אפילו לא חשבתי להיפגש איתם. רק במהלכה של שיחה, הם סיפרו את שעשו. המטרה בראיון היא למכור את עצמך, ואחת המגבלות בקהילה נובעת מצניעות".
במסגרת הפעילות תוקם רשת תעסוקה – אמצעי לחיבור בין המשתתפים לבין מעסיקים פוטנציאלים, אך לא יעשו השמות במשרות, בכוונה לעודד יוזמה אישית. הרשת תכלול פורום תעסוקה באתר האינטרנט של האגודה www.iaej.org.il. "המגזר הפרטי מתנהל באופן אבסורדי", אומר אדמסו, "זה אחד המגזרים שמראה ניידות ומוביליות של שוק חופשי, אבל בפועל מתנהל פעמים רבות על ידי קשרים ולא כישורים. לא פעם, המשרות עוברות לקרובי משפחה ולחברים של חברים. באמצעות מלגות התעסוקה ננסה לפרוץ את המעגלים הללו. דרך פגישות עם מנהלי החברות נפתח את הדלתות הראשונות".
מישהו שנראה אחרת מהבן של השכן
"הדבר החשוב מכל לדעתי הוא הNet Working-", אומרת ריבקין, "אנשים מוצאים עבודה דרך אנשים שממליצים עליהם. מה שקורה בשכבות החלשות בכלל ואצל עולים חדשים בפרט, הוא שאין מי שימליץ וכשכבר יש, אין הבנה כמה זה לגיטימי. בנוסף, יש בעיה של דעות קדומות בקרב המעסיקים. אנו מתכננים לגרום לשינוי בדפוסי החשיבה שלהם, להעיז ולקחת מישהו שנראה אחרת מהבן של השכן".
אחת היוזמות בתוכנית היא בניית 'מועצת מעסיקים' שחבריה יסייעו בגיוס מעסיקים נוספים. שני הארגונים מתכננים לתעל קשרים עם התאחדות התעשיינים ולשכת עורכי הדין, עימם שיתפו פעולה בעבר. "ככה זה הולך, כל אחד מדבר עם מי ששווה לו להקשיב לו", אומרת ריבקין, "נשתמש בכל הקשרים שיש לנו לנושא. כבר קיימנו פגישה עם ראש הלשכה הנכנס עו"ד יורי גיא-רון, בנושא העסקת מתמחים מהקהילה.
"אני מקווה שזה יהפוך למחויבות של החברה הישראלית, זו המשימה של כולנו", אומרת ריבקין, "כרגע מעגל העוני מתרחב דווקא בקרב אנשים שעובדים ואסור שנשלים עם המצב הזה", ואדמסו מסכם: "העובדה שרבים מהאקדמאים מוכנים לשמור בקניונים מעידה על המוטיבציה להתפרנס בכבוד ולא להפוך לנטל על החברה. אחת המטרות היא מתן אופק ראייה לטווח ארוך, לצעירים ולאחרים ששואלים את עצמם 'למה לי ללמוד, אם בסוף אני אהיה שומר בקניון, בבית קפה או באוטובוס, או נתין של חברת כוח אדם?'. אנחנו באים לצמצם את התופעה, אבל לא יכולים להחליף את המדינה. חשוב לנו להראות שאם נותנים הזדמנות אפשר להצליח, כדי שהאקדמאים של היום יהוו מודל לאחיהם ולמשפחותיהם".
למעונינים להשתתף בתוכנית נא לפנות ל: [email protected]/new
קבצים מצורפים
