בעיר לוד הקימו מספר צעירים בכוחות עצמם את עמותת 'המסע אל ציון' התומכת ומעודדת בני נוער בעיר. המודל שלהם זוכה להערכה ולחיקוי מצד ארגונים חברתיים אחרים

מסיבת פורים לנוער האתיופי בלוד

ביום שלישי בערב, ה- 18.3 אפשר היה להבחין בנהירה של בני נוער מהעדה האתיופית למרכז העיר לוד. ברחבה של בניין 'מועצת הפועלים' ובתוך האולם הקטן התקבצו כחמישים נערים ונערות בגילאים שונים ולקחו חלק במסיבת פורים שארגנה עמותת 'המסע אל ציון'. תחילה השתתפו הצעירים בתחנות משחקים ברחבת הבניין. משנכנסו פנימה, זכו לראות הצגה שעשו חבריהם העונה לשם 'משפחה'. באמצעים קומיים העלו בני הנוער את בעיית הפער בין הורים לילדיהם. בהמשך הערב לקחו חלק המדריכים ופעילי העמותה הבוגרים בתצוגת אופנה היתולית שזכתה לתגובות נלהבות מהקהל. הערב הסתיים במסיבת ריקודים סוערת.

מתוך הסקרנות והעניין של עוברי אורח שאינם שייכים לקהילה, בני נוער, מבוגרים וילדים שנקלעו למקום, אפשר היה להבין את הצמא הגדול של כלל האוכלוסייה בלוד לאירועים מהסוג הזה. בין המבקרים בלטה נוכחותם של שני חברי עמותת 'אגמון', השייכת לגמלאי משרד הביטחון. "אנחנו בסך הכל באנו לאחל להם בהצלחה", ציין אלי בארי יו"ר העמותה, הנמצאת משנת 98 בקשר עם הפעילים של 'המסע אל ציון'. בשיתוף עם 'אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה' סייעו אנשי 'אגמון' בהקמת העמותה ועדיין עוזרים במקרה הצורך. אורי סלע, החבר השני מסביר: "אני הייתי פעיל בלהעלות חלק מהעדה במסגרת שירותי הצבאי. לכן יש לי גם רצון לסייע בקליטה שלהם. אנחנו תמיד לשירותם ומנסים לעזור גם בהדרכה וגם בעזרה כספית".

העצמה מתוך הקהילה

העצמה קהילתית היא במרכז הפעילות של העמותה, תוך מתן גירויים ואפשרויות לבני הנוער להתפתח מבחינה חברתית, לימודית ותרבותית. הייחודיות של 'המסע אל ציון' על פני עמותות אחרות באה עקב הצמיחה שלה באופן טבעי מתוך הקהילה. קבוצת צעירים, כולם תושבי העיר לוד, החלו בשנת 1997 בצעד נדיר של אחריות לנסות ולפתור בכוחות עצמם את בעיות הנוער האתיופי בעיר. "הרעיון עלה בסוף השירות הצבאי", נזכר מולועלם טמייט, ממקימי העמותה ופעיל מרכזי בה עד היום. "כשראינו את הנוער מסתובב בחוסר מעש. עד היום אין בלוד אף מועדון נוער לא רק לאתיופים אלא לכולם ואין בעירייה אגף המטפל בנוער. בהתחלה אספנו כסף מחברים והתחלנו לארגן מסיבות".

בלוד מונה קהילת יוצאי אתיופיה כ- 800 משפחות מתוכם כ- 250 בני נוער. על מצבם הקשה של העולים האתיופים בלוד יש תמימות דעים בקרב חברי העמותה. זה נובע בין היתר ממצבה הקשה וההזנחה של כלל האוכלוסייה "כמעט כל המערכות של העירייה קרסו", אומרת קדמה זיסאנו, מתנדבת מזה שנה וחצי בעמותה. "יש תחלופה מאוד גבוהה של ראשי ערים. הרבה שחיתויות, שביתות של אגף הרווחה". לתוך הואקום שבו מצויים בני הנוער לקחה על עצמה העמותה להיכנס, תוך התמודדות עם ההזנחה וחוסר האונים של המשפחה ושל העירייה.

המצוקה המיוחדת של בני הנוער האתיופים היא תוצר של חוסר היכולת של ההורים למלא תפקיד משמעותי בחייהם של ילדיהם. "אני עדיין האמא והאבא של ההורים שלי", מגדירה את זה קדמה. ומוסיפה דבי וובגאין, מנהלת העמותה: "ההורים של הנוער האתיופי הם בעצמם במשבר של עליה מבחינת השפה והמנטאליות. ההורים נמצאים בחוסר אונים כי הם רוצים לפעמים לעזור לילדיהם ואינם יודעים איך. הם לא יודעים לבוא ולדרוש מהממסד את מה שמגיע להם".

פעילויות העמותה ופרויקט 'אחים בשרשרת'

המטרה הראשונה לאחר הקמת העמותה ב- 98 הייתה יצירת מקום מפגש לבני הנוער. את התפקיד הזה ממלא מועדון קש"ת (קשר שיתוף תוצאה) השוכן במקלט בשכונת נוה-זית בעיר. המקום הוקם בסיוע 'אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה' שליוותה וסייעה לעמותה מזמן הקמתה. כיום המקום מטופח להפליא ומכיל ספריה קטנה, שולחנות משחק, משחקים, תמונות וצילומים של בני נוער ופעילים. המועדון פעיל בכל ערב בין השעות 17:00 – 21:00. במהלך הפעילות מוקרנים סרטים, נערכות סדנאות וחוגים שונים והדרכה וסיוע לבגרויות. בנוסף למועדון התקיימה בקיץ 2002 פעילות בה השתתפו למעלה ממאה בני נוער בטיולים, סנפלינג, ברביקיו, שייט ומסיבות.

גולת הכותרת של פעילות העמותה היא התוכנית של 'אחים בשרשרת' שנוצרה לפני שלוש שנים כפרויקט תמיכה משולב בבני נוער וילדים. "במסגרת הפרויקט", מסבירה זהבה שטה, המרכזת הקודמת שלו. "אנחנו הבוגרים חונכים תיכוניסטים והם חונכים ילדים ביסודי אחת לשבוע. הפעילות כוללת גם פעילות לימודית וגם פעילות חברתית. כיום יש שתי קבוצות של תיכוניסטים בכל קבוצה 15 איש".

פרויקט "אחים בשרשרת" מניח את האחריות בעיקר בידיהם של בני הנוער שלומדים מניסיון ההדרכה של צעירים מהם. "זה תורם גם לחונך וגם לחניך", אומרת קדמה "על ידי זה שאתה נותן יעוץ לילד אחר אתה מתמודד עם בעיות בעצמך". זאודה פרדו היא הרכזת הנוכחית של הפרויקט האחראית על מציאת חניכים בבתי הספר היסודיים ועל הדרכת בני הנוער: "אנחנו מקבלים מההורים הרבה מחמאות. צריך להבין שהם באו מאורח חיים אחר וזה קשה להם ואנחנו בעיניהם יש לנו את המפתח הנכון ללב של הילדים שלהם".

'המסע אל ציון' כמודל לחיקוי

בזכות הפעילות האינטנסיבית זכתה 'המסע אל ציון' להערכה מצד ארגונים אחרים הפעילים בלוד. זאודה פרדו: "מאחר והעמותה מעורבת באופן חזק בבני נוער אתיופים בלוד, כל פרויקט חדש שמגיע ללוד כמו הפרויקט של 'ציונות 2000' קודם כל פונה אלינו כדי להתעדכן בנוגע לקהילה". גם בקרב עמותות אחרות לשינוי חברתי מתחילה 'המסע אל ציון' לקבל מקום של כבוד. עבור גדי מלקו, יו"ר העמותה, מדובר רק בתחילתה של הדרך: "עכשיו הפופולאריות של העמותה בעליה. אנחנו מופיעים בהשתלמויות ומספרים על העמותה או שאנחנו מפרסמים ברדיו כדי להזמין את הקהילה להשתתף באירועים. עכשיו אנחנו מרכזים את המלחמה בכך שכל גורמי העירייה יכירו בנו כמשהו לגיטימי ממוסד וטוב וכשהם רוצים לבצע מהלכים הקשורים לקהילה שידעו שיש למי לפנות".