כתבת וצלמת: לילך גביש

ארז חלפון, מי ששרת את המדינה בשלוש השנים האחרונות כמנכ"ל משרד הקליטה, מסיים את תפקידו לדבריו: "בגאווה גדולה על עשייה יום יומית בתחום העליה והקליטה, לשיפור קליטתם של העולים בכלל וביניהם העולים מאתיופיה". כמי שהיה בין הוגיה ויוזמיה של תוכנית החומש לקליטת יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, ולאור אי הבהירות בעניין, הוא מקווה שהתוכנית תמומש במלואה במהלך השנים הקרובות. מהלך זה, לצד איוש תפקיד מנהל למחלקה ליוצאי אתיופיה במשרד והפיכתו לאגף בכיר, לו טרם נמצא המועמד המתאים, הם שני מהלכים שהשרה ומנכ"ל משרד הקליטה הנכנסים נדרשים להשלים.

בעוד כהונתו של חלפון במשרד נמשכה שלוש שנים, מינוי אשר סייע ליצור יציבות במשרד ולקדם תהליכים, התחלפו במהלך שלטון ממשלת קדימה, בראשות אהוד אולמרט, שלושה שרי קליטה: זאב בויים, יעקב אדרי ואלי אפללו. חילופי השרים התכופים הובילו לביקורת קשה מצד בני הקהילה, וביניהם דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, שטען כי המשרד משמש כמקפצה פוליטית לשרים, על חשבון העולים.

עם כניסתה של שרת הקליטה החדשה, סופה לנדבר, ממפלגת ישראל ביתנו, חלפון פרש מתפקידו ובמקומו מונה דימיטרי אפרצב, איש מפלגת ישראל ביתנו, ששימש עד לאחרונה סגן ראש עיריית קצרין.

במהלך תקופת כהונתו של חלפון, בשנת 2006, התקיימה ההפגנה הגדולה שפרצה בעקבות פרשת הדם השנייה, בה מאות מבני הקהילה עלו להפגין בירושלים על מצב הקהילה הגרוע בכללותו. מהלך זה הוביל את הממשלה לקיים דיונים עם בני הקהילה, בניסיון למצוא פתרונות, ובמהלכם הצהירה הממשלה על קיום תוכנית החומש. כיום, עם אישור התקציב על ידי הממשלה ללא תוכנית החומש בתוך סעיפיו, ספק רב אם תמומש, ויותר מכך קיים חשש שלא יוקצו לה תקציבים חדשים.

"יזמנו את התוכנית מתוך החלטה לטפל בנושא הדיור, החינוך והגדלת המשכנתאות", משחזר חלפון, "זו תוכנית גדולה בסדר גודל של מילארד ש"ח, שאמורה לשפר את חיי הקהילה בתחומי התעסוקה, הרווחה, החינוך, הדיור, הסטודנטים, השירות בצה"ל ועוד. זו תוכנית מקיפה שאמורה להעלות את הקהילה ולשפר את מצבה, אך לצערי האוצר הקפיא אותה ואני מקווה שהיא תמשיך לחיות".

כמו כן, במהלך השנה האחרונה המשרד ידע שתי הפגנות גדולות ומתמשכות שהתקיימו מול משרד ראש הממשלה, שקיימו העולים המשוכנים בבית אלפא, בתנאי מחייה קשים, בעיות בתחום התעסוקה ופתרונות לימודיים לילדיהם. טרם הושלם הטיפול בעניינם. הפגנה גדולה נוספת התקיימה בטבריה בעקבות ההודעה על פינויים הבהול של תושבי מרכז קליטה רסיטל. מרבית העולים פונו למרכזי קליטה חלופיים, בהתאם לבקשותיהם.

עבור חלפון ומשרדו ההפגנות של העולים מבית אלפא היוו זעזוע, ובעקבות כך עסק משרד הקליטה במהלך שלושת החודשים האחרונים ביצירת מודל עבודה למרכזי הקליטה של הסוכנות היהודית, מהלך שיאפשר למשרד פיקוח הדוק יותר על הפעילות במרכזים, עם דגש על תחום התעסוקה.

נושאים נוספים בהם עסק משרד הקליטה בנושא יוצאי אתיופיה הוא הגנה על העולים מפני רמאויות במשכנתאות. "היו הרבה בעיות עם הנושא", משתף חלפון, "ולפני שנתיים הקפאנו את המשכנתאות והנהגנו תוכנית מיוחדת עם לשכת עורכי הדין ומשרד השיכון, כדי לעגן את הנושא והורדנו את הרמאויות למינימום". כמו כן, לדברי חלפון, הורחבו המלגות ללימודים אקדמיים לבני הקהילה לארבע שנים.

חלפון מציין כי נפתחו שני מוקדי קליטה נוספים בשתי ערים בהם יש ריכוז של עולים – תל אביב-יפו ובת ים. יחד עם זאת הוא מודע לבעייתיות המוקדים: "מצד אחד המוקד מגשר עבור בני הקהילה ומצד שני הוא פוגע בהם", הוא אומר, "לעולים החדשים בערים, יש צורך בטיפול ראשוני שיכול לסייע להם, אך צריך גם לדעת מתי להפסיק את השירות הזה ולאפשר לבן הקהילה להתנהל כאזרח מן השורה. חשוב גם לפזר את העולים ברחבי הארץ, גם בשכונות חזקות ובבתי ספר שונים, ולא רק בתי ספר מיוחדים. בתוכנית החומש נותנת מענה מסוים לעניין", הוא מתייחס ל- 200 המשכנתאות המוגדלות שיינתנו לזוגות צעירים.

"אני רואה חשיבות רבה בארגונים החברתיים, אך קשה מאוד לעשות שיתופי פעולה כאשר כל אחד מהם רוצה לפעול בדרך שונה", חלפון משמיע טענה שחוזרת רבות בקרב אנשי ממשל.

"אני מאמין באיגום משאבים", הוא אומר ומסכם, "אך לצערי מעולם לא היה איגום בנושא קליטת יוצאי אתיופיה. תוכנית החומש תוכל לעשות זאת. אני מאמין שאם התוכנית תחודש, נצליח להדביק פערים ובסופו של דבר מדינת ישראל והעולים מאתיופיה יקצרו את הפירות האחד של השני. העלייה האתיופית זו עלייה איכותית, שבסך הכל צריכה עזרה מתאימה".

תאריך יצירה: 14/5/09