מאת : זהבית ב. מת"א –
התייחסות לכתבה: "האתיופים נשארים בשער ולא נכנסים לאוניברסיטה", קו האופק 18
קראתי את הכתבה שלכם על צעירים שעוברים לירושלים כדי לעבוד בשמירה. אני מכירה חברה צעירים שעובדים בשמירה בכל רחבי ירושלים, גם בתחנה מרכזית בת"א, וזו עבודה שמתאימה לכל צעיר וצעירה בתחילת דרכם. ומתאימה לסטודנטים ולכל מי שמחפש פרנסה בכבוד. ואני לא רואה בכך איזה דור שמתחיל מורשת של שומרים או כל דבר אחר שאינו חיובי. צריך לעודד את כולם לעבוד לפרנסתם ולא משנה באיזה תחום ואיפה. כל עוד זו עבודה שמכבדת את עצמה, וחוקית.הרי ברור שיש בעיות מיתון במדינה, והבעיה הכלכלית בעדה ידועה, אז מה הבעיה בכך שצעירים עובדים בשמירה? הם כמו עוד צעירים רבים במדינה מעדות אחרות שבתחילת דרכם ומפרנסים את עצמם.
הבעיה אינה כפי שתיארתם אותה. הצעירים לא חייבים לפתח קריירה בשמירה, זה תלוי בבן אדם. אם הוא רוצה לשאוף ולהצליח הוא יכול לחסוך מעט ולנסות ללמוד, במכללות או באוניברסיטה בעזרת מנהל הסטודנטים. אני בוגרת אוניברסיטה מהעדה וכשהיינו סטודנטים עבדנו בשמירה ובמלצרות. כי זה העבודות שניתן לשלב בהם לימודים בזכות המשמרות, ואם צעירים רוצים להתקדם בחיים ולא רוצים להמשיך לשמור אז שיתחילו לעשות משהו. זה אך ורק תלוי בהם, גם אם קשה להם עם השפה. יש מכינות ליוצאי אתיופיה, זה הכל תלוי בהם, והם לא ממש קורבן. אני יודעת שזה נשמע אופטימי ונאיבי, וזה קשה כשעוברים את זה, זה מאוד קשה. אני אומרת את זה מניסיוני האישי. אבל שום דבר לא קל בחיים לאף אחד ובטח לא לנו מהעדה שיש לנו צבע כהה והרוב במדינה הם לבנים, ולהורים שלנו אין משרד ברמת אביב ג'.
