כמה ארגונים חברתיים של יוצאי אתיופיה קיימים כיום בארץ? מי עומד מאחוריהם? מה המטרות המרכזיות שלשמן הוקמו? מעורבות חברתית או מעורבות יתר?
גדי מלקו
בדיקת הנתונים שעניינם במספרן ודרך התנהלותן של התארגנויות, עמותות וארגונים בקרב הקהילה האתיופית, הוא אתגר כלל לא פשוט. טענות רבות נשמעות על ריבוי עמותות, אך כאשר באים לברר את ממשותן, מוצאים שהתשובה אינה חד משמעית. ריבוי הפרויקטים הפועלים בקרב הקהילה יוצר אף הוא בלבול ומעיד לכאורה על פעילות אינפלציונית שמקורה בריבוי של ארגונים. ואולם, בפועל מעטות הן העמותות הרשומות כחוק המפעילות את כל אותם הפרויקטים. אותו ריבוי התארגנויות, או למען הדיוק הפרויקטים, מעיד על קהילה ערה ותוססת, בעלת מודעות חברתית ואזרחית, שדואגת לעתידה ופועלת להטבתו.
לא כל התארגנות היא עמותה
"ארגון זו קבוצה של אנשים בעלי מטרה משותפת. ההתארגנות יכולה להיות על רקע משפחתי, עדתי, תרבותי, אזור מגורים, שפה, מדינה ועוד", אומר וונדה אקלה, רכז הקהילה האתיופית בעמותת ידיד, "במדינה דמוקרטית קיימת זכות ההתארגנות ויש לכך ערך רב עבור מתן ביטוי לפרטים ולקבוצות. ערך זה מעוגן באמצעות חוק המאפשר להשתייך בו זמנית למספר ארגונים, כשכל שלושה אנשים יכולים להירשם כארגון. יחד עם זאת, לא כל התארגנות נחשבת לעמותה. כשהתארגנות מסוימת רוצה לקדם את מטרתה, היא חייבת להירשם כעמותה, דבר שמקנה לה את הזכות לגייס משאבים ומחייב בניהול מסודר וכשירות משפטית".
"בקהילה קיימות התארגנויות הנותנות מענה לצרכים שונים, כמו ארגון אירועי שמחה ועצב. במקרים רבים, ההתארגנות רוכשת ציוד כלשהו למימוש מטרותיה. כאשר מתעוררת מחלוקת בין החברים, אין דרך משפטית לפתור אותה מבחינה חוקית, כיוון שההתארגנות שכזו אינה רשומה כעמותה. קיימות סיבות אמיתיות להתארגנויות השונות בקהילה. עמותות קמות על רקע אתגרים חברתיים, חינוכיים, כלכליים ועוד, במטרה לפתור את הבעיות, וכאשר המטרה מושגת, הארגון מתפרק או משנה את ייעודו. לאורך השנים חלה התפתחות בקרב הארגונים בקהילה. זוהי עדות לתהליך של יצירת מודעות ומעורבות חברתית".
מה התרומה של הארגונים הארציים?
"הישגים לא מעטים נזקפים לזכותם של ההתארגנויות של הקהילה. במישורים רבים,מאבקם של הארגונים נקשר להגדלת המודעות למצב הקהילה בארץ. לאורך השנים פעלו הארגונים בקהילה להעלאת המודעות כנגד תופעות גזעניות והפליה. זירוז העלייה, זכותם של הקייסים לשכר מהמדינה עבור שירותי הדת שהם מעניקים, למען יישום מדיניות של העדפה מתקנת ועוד. ההישגים בתחומים אלה נזקפים, במידה רבה, לזכותם של הארגונים שמקרב הקהילה, פרי מאבקם. צריך לעודד את התפתחות הארגונים. היום אנחנו, בני הקהילה, מטפלים נקודתית, רק בתוך הקהילה, אבל בשלב מסוים נתחיל לדבר ברמה חברתית כלל ישראלית ונטפל בקהל יעד רחב יותר".
האם לא עדיף לפעול בכוח משותף?
"'אנחנו צריכים לפעול יחד!', זה משפט בעייתי, כיוון ש'ביחד' הוא לא עניין מציאותי. בדרך כלל ה'ביחד' שלנו הוא באירועים חברתיים, שלא תמיד עוסקים בצרכים עתידיים. זה לא תורם להתפתחות קהילתית וחברתית. הארגונים מקדמים נושאים של הקהילה".
מנגד, דסלין גושו, פעיל חברתי תושב נתניה, אינו רואה יתרונות בהתארגנויות הרבות בקרב הקהילה. "אני מודאג מהאינפלציה של הארגונים שמציגים עצמם כמסייעים לקהילת יוצאי אתיופיה. יש כל כך הרבה ארגונים, אבל תוצאות אין! לעיתים תכופות שומעים על תופעות של אפליה וגזענות בבתי ספר נגד תלמידים יוצאי אתיופיה. כל הארגונים הקיימים צריכים להתאחד ולהילחם נגד התופעות האלה, אבל במקום לאחד כוחות, כל אחד מציג את עצמו כסמכות הבלעדית לטיפול בענייני הקהילה".
מה כל כך רע בארגונים אלה?
"הבעיה היא שכולם רוצים להיות בראש, כולם רוצים להיות המנהלים, המובילים והמנצחים על התהליך ואינם עסוקים בעשייה; יש יותר מידי אדונים על הקהילה המסכנה שלנו. לראייה, בהפגנה שהייתה בפתח תקווה היו עשרות ארגונים שניסו להוביל, כל אחד לפי דרכו, ויצרו בלגאן אחד גדול, במקום לעסוק במאבק האמיתי. היום כל ארגון ממציא יוזמות סטארט-אפ משלו. אחד המושגים ההזויים הוא 'מגשר'. כמעט לכל דבר יש מגשר, לכל משרד, לכל מסגרת, לכל בית-ספר, כולם צריכים מגשר. זו המצאה של הארגונים שמבזבזים את התקציבים הציבוריים והורסים תדמית של קהילה שלמה בלי להניד עפעף. ילדים הגדלים במערכת חינוך עם מגשר, אין להם יוזמה ואחריות. במקום לפעול ולשלב מורים בני הקהילה במערכת הבית-ספרית כמורים מן המניין, יוצרים בכייה לדורות בחינוך הילדים ובתדמית הקהילה".
התארגנויות ספונטאניות
לדברי שלמה בריהון, מנהל תוכנית לקידום הקהילה האתיופית בארגון שתיל, , הביקורת על ריבוי הארגונים של יוצאי אתיופיה יצאה מפרופורציה. "התחושה שקיימות מסגרות רבות המטפלות בקהילה האתיופית מוצדקת", אומר בריהון ומסביר: "לרוב בני הקהילה אין כלים לבדוק את המסגרות הרבות הנועדות עבורן, ומה שנתפס לעיתים כארגון הוא בעצם פרויקט או תוכנית נקודתית. אין יותר מ- 62 ארגונים של יוצאי אתיופיה בישראל, מתוכם כ-15 ארגונים פועלים ברמה ארצית, חלקם ארגוני סנגור ורובם נותני שירות. השאר פועלים ברמה המקומית. חלק ממניין זה הוא גם עמותות נוצריות הרשומות בארץ ופועלות באתיופיה. רוב ההתארגנויות המקומיות פועלות בהתנדבות, במסגרות בלתי פורמאליות. אלו התארגנויות ספונטאניות של צעירים ומבוגרים, שיחד מנסים לקדם נושאים קהילתיים ברמה המקומית. המבנה הארגוני של העמותות המקומיות מבוסס על מעגל התנדבותי, מה שמגביל אותן בפיתוח הארגון. בכל ישוב מופעלים פרויקטים רבים למען הקהילה על ידי גופים גדולים בעלי תקציב, כמו הג'וינט, הסוכנות, הרשות המקומית ואחרים. בדרך כלל, הפרויקטים האלה נראים לעין הציבור ובמקרים רבים בני הקהילה עובדים בהם, אך הם לא מופעלים על ידי ארגונים של בני הקהילה".
העיר רמלה היא דוגמא טובה להסבר שמציע בריהון. בעיר מתגוררים כ- 3,200 מבני הקהילה ופועלות בה מערכות רבות, וביניהן משרדי ממשלה: הקליטה, הביטחון, השיכון, הרווחה, החינוך. בנוסף, פועלים בעיר גם גופים עירוניים, הג'וינט, הפרויקט הלאומי, ברנקו ויס, נאקוג', פידל, תנועות נוער ועוד. בלי לעמוד על טיבן, מסגרות אלו מפעילות למעלה מ-45 תוכניות עבור הגיל הרך, נוער, בוגרים וקשישים מבני הקהילה המתגוררים בעיר. בנוסף, קיימות תוכניות נוספות המיועדות לכלל התושבים בעיר וגם בהן לוקחים חלק בני הקהילה האתיופית. ואולם, אצל רשם העמותות רשומות רק חמש התארגנויות מקומיות של בני הקהילה: שלושה בתי כנסת, ארגון המפעיל אירועים חברתיים ועמותה נוספת שאינה פעילה.
המשאב הכלכלי
"בעניין גיוס תקציבים, רק 14 ארגונים של בני הקהילה מצליחים לגייס משאבים לצורך פעילותם", אומר בריהון, "לצורך השוואה, אם נחבר את כל המשאבים של כלל הארגונים של יוצאי אתיופיה, לא נגיע לאחוז אחד מתקציב הסוכנות והג'וינט, שבאופן מסורתי עובדים עם הקהילה. לאחרונה יצאה תקנה חדשה של רשם העמותות, האומרת שכל עמותה שאינה מגישה דוחות כנדרש, תוך שנתיים וחצי נכנסת לתהליך מחיקה, תהליך שבעבר נמשך כעשר שנים. הרבה ארגונים נמצאים היום בתהליכי מחיקה מהסיבה הזו".
"נקודת התורפה של הארגונים החברתיים היא המשאב הכלכלי", אומר אבי, עובד בארגון חברתי שביקש שלא להזדהות, "בגלל שקיומם של הארגונים תלוי ביכולתם לגייס משאבים, לא תמיד הם מצליחים לעמוד בפיתוי, וכדי לזכות בתקציב גדול, הם מוכנים לשלם גם במחיר של סטייה ממטרות הארגון המוצהרות. בארגון בו אני עובד, לא אחת אנחנו נאלצים להתאים את עצמנו לרצונותיו של בעל המאה. כך למשל, ארגון שמטרתו המרכזית היא סנגור משפטי, מפעיל מסגרת חינוכית לנוער, כשבעצם זה פוגע במקצועיות ובאמינות של הארגונים, שאינם ממשים את מטרותיהם המקוריות".
באילו ארגונים מדובר?
"אני לא רוצה להיכנס לשמות, אך בדרך התנהלותם, אותם ארגונים הציגו את הקהילה כקבוצה בדלנית וחסרת ישע, שצריך לשנות את מצבה בדחיפות, כך נהגו לאורך שנים. כאשר קריאתם נשמעה והופנו תקציבים גדולים לקידום הקהילה, הם שכחו את תפקידם כיישות שנועדה לבקר את ההתנהלות של הפרויקטים האינסופיים והבלתי יעילים, והצטרפו לחגיגה התקציבית, תוך שהם מפעילים תוכניות ללא כל ידע מקצועי. מחובתם היה להשגיח שהתקציב הציבורי לא יכסה גירעונות של רשויות מקומיות ולפעול לסגירתן של תוכניות לא רלוונטיות המופעלות בקרב הקהילה ללא הבחנה, תוך דריסה גסה של העצמאות, ייסגרו. יש לא מעט אנשים שלא זקוקים בהכרח לחיבוק הדוב הזה".
מה אתה מציע?
"קיימים ארגונים הפועלים מזה שנים רבות, אך ספק אם חוללו את השינויים שעליהם הצהירו כמטרתם. כל-כך הרבה שנים הם עסוקים בהישרדות ובתחלופה של עובדים זוטרים במערכת ולא בעשייה. ניתן לסכם ולומר שלא מעט מהם רחוקים מאוד מלהיות יעילים ואפקטיביים. חלק מהתפתחותו של ארגון זה רענון הכוחות הפועלים בו, גם הבכירים. אני טוען שצריך לרענן את המשאב האנושי בשביל לקדם את המשימות של הקהילה בתחומים החברתיים, הכלכליים, התרבותיים והמקצועיים".
גבירותיי ורבותיי, נתונים
נתוני רשם העמותות (דצמבר 2007): סך כל העמותות הפועלות בקרב הקהילה האתיופית בישראל הוא 226. המספר כולל עמותות קיימות, עמותות שהגישו בקשה להירשם, עמותות שאינן פעילות ועמותות שנרשמו ונגנזו. נתון זה אינו אומד את מספר העמותות הנוהלות על ידי יוצאי אתיופיה. ב- 129 מתוכן מופיעה המילה אתיופיה בשם העמותה, וב- 178 מהן מופיעה המילה אתיופיה במטרות העמותה.
נתוני המרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון: עד לסוף שנת 2006 נרשמו אצל רשם העמותות 268 ארגונים של הקהילה האתיופית. מתוכם פעילים כיום 179 ארגונים (66%). תחומי העניין העיקריים שבשמן הוקמו העמותות הן תרבות ודת, (הסיווג נעשה על סמך המטרות המוצהרות).
פילוח על פי תחומים (המרכז לחקר המגזר השלישי):
תרבות
35.7%
חינוך
7.1%
רווחה
24.9%
דת
20.8%
אחרים
11.5%
קבצים מצורפים
