אשר אליאס

שלושה נושאים הם המפתח להשתלבותה של הקהילה במרכז החיים בישראל – חינוך, דיור ותעסוקה. ישנם נושאים נוספים, כמו ביטחון עצמי, דימוי עצמי, מודלים לחיקוי והתייחסות הסביבה, אשר להם השפעה רבה על ההשתלבות. טיפול בשלושת הנושאים המרכזיים יקרין גם על שאר הנושאים.

דיור – בגטאות מתעכבת ההתערות בחברה הישראלית

בתקופת כהונתו של יאיר צבן כשר הקליטה נעשתה חשיבה מעמיקה בשיתוף נציגי הקהילה, לסייע להשתלבות הקהילה בחברה. זה המקום לציין כי 'חשיבה מעמיקה' ו 'שיתוף הקהילה' אינם שכיחים במקומותינו עד עצם היום הזה. הנושא 'פתרונות דיור' קיבל קדימות. אז התעוררה השאלה איך מכוונים את העולים לישובים 'חזקים' ומאידך מאפשרים להם חופש בחירה? הפתרון שנמצא היה משכנתא נדיבה, אשר משתנה בהתאם לגודל המשפחה ולעיר בה החליטה המשפחה לרכוש דירה.

באופן טבעי נהרו משפחות רבות למקומות בהם מתגוררות משפחות יוצאות אתיופיה. מתווכים רבים ניצלו את חוסר בקיאותם של העולים במכלול השיקולים המקובלים לבחירת מקום מגורים. בנוסף, תושבים וותיקים רבים ניצלו את ההזדמנות למכור את דירתם במחיר גבוה ולשפר את תנאי חייהם. כתוצאה מכך קיבלנו מספר רב של שכונות 'אתיופיות' ברחבי הארץ. לאחר יותר מעשור רבים מעונינים לצאת מה'שכונה', אך ללא תלוש משכורת וערבים שיספקו את דרישות הבנק, לא ניתן לקבל משכנתא חדשה ולרכוש דירה במקום אחר.

תרבות הדיור וטיפוח סביבת המגורים נעדרת משכונות אלו מכל הסיבות שבעולם, למעט רצון התושבים. אזור לא מואר למשל, מאפשר פעילות מוסתרת אשר בהרבה מקרים נמצאת בצדו השני של החוק. בגטאות אלו מתעכבת ביותר ההתערות בחברה הישראלית. מקומות אלו מהווים כר נוח להתפתחות אנטגוניזם ותחושות ניכור העומדות בסתירה למטרה המרכזית של השתלבות הקהילה בחברה הישראלית.

חינוך – אין עני אלא בדעת

שנים ארוכות קיימת פעילות ענפה בתחום החינוך בקרב הקהילה, כמעט בכל הגילאים. אכן, חינוך הוא פרמטר בסיסי בהשגת המטרה, שהרי "אין עני אלא בדעת".

העלות היקרה של חינוך בגיל הרך, המוכרת לכל הורה ממוצע, מונעת מהורים רבים לשלוח את ילדיהם למסגרות אלו. זוהי הנקודה בה מתחיל הפער להתבסס ולהתרחב. יש לציין כי נעשית עבודה ברוכה על-ידי ג'וינט-ישראל במסגרת פרויקט 'פאקט' (PACT) המאפשר לכל ילד/ה מהקהילה להשתלב במסגרות לגיל הרך.

בהמשך הדרך מכשולים נוספים. קשיי השפה וחוסר ההיכרות של ההורים עם מערכת החינוך מאפשרים לבתי הספר היסודיים לפעול כרצונם. בבדיקות רבות נמצא כי שיעור יוצאי בתי ספר יסודי מהקהילה אשר אינם שולטים במיומנויות בסיסיות כמו הבנת הנקרא הוא גבוה מאוד יחסית לממוצע הארצי. במרבית מוסדות החינוך בהם לומדים ילדי הקהילה מגרעה מרכזית נוספת היא איכות ירודה של ההוראה. בדרך כלל נוטים להאשים את הילדים או את המשפחה בתוצאות הפדגוגיות המבישות. תקציבים אשר מיועדים לתגבור לימודי של תלמידים עולים מופנים להוצאות שונות של בתי הספר. את גודל הפער מרגישים כאשר מנסים להתקבל לתיכונים הטובים של העיר. זוהי נקודת שבירה בה צעירים רבים מתחילים לקלוט את הפער.

לא כולם מצליחים להתמודד עם משבר זה ונפלטים ממערכת החינוך לפני השלמת 12 שנות לימוד. לאחר מאבקים רבים, משרד החינוך נאות לפעול למען הגדלת מספר הזכאים לתעודת בגרות מקרב הקהילה. אחוז הזכאים עדיין רחוק מהאחוז הארצי, אך נמצא במגמת עלייה. הזכאות מתאפשרת בין היתר בזכות פרויקטים מיוחדים המכינים צעירים וצעירות מקרב הקהילה לבגרות ולא בזכות 'חשיבה עמוקה' של משרד החינוך. האפשרות להבחן ב- 5 יחידות בשפה האמהרית מקרבת את התלמיד/ה למספר היחידות הנדרשות לקבלת תעודת הבגרות, אך לא מסייעת לאיכותה – דבר המהווה מכשול ללימודים אקדמיים.

תעסוקה – יכולה להפוך את הקערה על פיה

הנתונים מספרים כי אחוז הבלתי-מועסקים מקרב הקהילה גבוה כמו יתר הסטטיסטיקות הלא מחמיאות בנושאים הקשורים לקהילה. המועסקים מקרב הקהילה נחלקים לשתי קבוצות עיקריות וקבוצה שולית בגודלה, אך חשובה מאוד במשמעותה. קבוצה ראשונה הינה המועסקים בעבודות לא מקצועיות. הקבוצה השניה מורכבת מעובדים מקצועיים אשר פועלים בעיקר בקרב הקהילה. מרביתם בפרויקטים מיוחדים עבור הקהילה, אשר מעצם הגדרתם הם זמניים. הקבוצה השלישית מורכבת מעובדים מקצועיים ובינהם אקדמאים, ועצמאים.

זמן רב אני מחזיק בדעה כי השכלה יכולה לשפר את הפוטנציאל לצאת מהעשירון התחתון. השכלה תורמת למרכיבים שונים באישיות כמו למידת שפה – במובן של מונחים מקצועיים, לשיפור הדימוי האישי, להעלאת רמת הביטחון העצמי ולהרחבת הידע והפרספקטיבה. ההשכלה כשלעצמה אינה יכולה לממש את הפוטנציאל המדובר ולהוציאו מהכוח אל הפועל. לאחרונה התפרסמה כתבה בעיתון הארץ שכותרתו – "תואר ראשון הוא מזמן לא תנאי למציאת עבודה"! התעסוקה, מנגד, יכולה להפוך את הקערה על פיה.

אבטלה בבית יוצרת מתח קבוע המשפיע בצורה רציפה על התפתחות הילדים. הצעירים, אשר בשלב זה בונים את חלומותיהם, מושפעים ממערכות היחסים בין כל דיירי הבית. בית 'עובד' תורם רבות לשיפור איכות-החיים. קיימת מערכת זמנים מסודרת (ברובה), המתח יורד, בונים תוכניות… כשמחזיקים תלוש משכורת ניתן לדבר כבר על משכנתא ולבנות תקציב. בצורה כזו ניתן לטפל בבעיות הדיור המוזכרות קודם.

הדרך הטובה ביותר להסביר להורים את חשיבות ההשכלה בארץ היא דרך העבודה. כאשר הורה רואה כי מנהל האגף שלו, שהוא בן מחצית מגילו, מחזיק בתפקיד בזכות השכלתו, הוא כבר ידאג להשכלה של ילדיו. טווח המטרות-בחיים, אשר יגדירו הילדים, יגדל בצורה חדה, כמו גם של הוריהם. מעבר להוצאת המשפחה ממצב של נזקקות כולנו נשמח לעוד משפחה תורמת להתפתחות המדינה ומשלמת מיסים. גם כאן בנושא התעסוקה, היכן שהממשלה לא פועלת מספיק ולא משקיעה "חשיבה מעמיקה", מספר הגופים המתמקדים בתעסוקה גדל.

הכותב הוא יוזם ומנהל פרויקט טק-קריירה, פרויקט הכשרת ההייטק של צעירים בני הקהילה האתיופית.