רגב סייפו ונתן גודו
ליגת הקט-רגלI.E.F.L (Israel-Ethiopia Football league) ממשיכה להגדיל את מעגל השחקנים והאוהדים. החזון: לאחד את כל ענפי הספורט בתוך עשור. יאללה איפל!
בזמן שהכדורגל הישראלי והעולמי נהנים משחקנים ישראליים יוצאי אתיופיה דוגמת ברוך דגה, שי בירוק ואמייה טגה, ליגת I.E.F.L , ממשיכה ליגת הקט-רגל ישראל-אתיופיה להוות חממה לעשרות שחקנים צעירים ולטפח קהל אוהדים נאמן.
ליגת איפל הוקמה על ידי שישה חברים שראו צורך לתת ביטוי לבני נוער דרך ספורט. בראשית דרכה השתתפו בליגה 6 קבוצות, בעוד שכיום היא מונה 26 קבוצות ומספר רב של שחקנים ומדריכים, מבאר-שבע ונתיבות בדרום ועד למגדל-העמק בצפון. בין מטרות הליגה: צמצום ומניעת אלימות בקרב בני נוער והקניית ערכים. בנוסף, הליגה מנציחה את הנופלים בסודן, בדרכם לארץ-ישראל. משחקי גביע הליגה מתקיימים ביום הזיכרון ומוקדשים לזכרם.
יוני, בן ה-24, הצטרף לליגה לפני חמש שנים. בנעוריו היה מוכר לחבריו כבליין. נוכחותו בבית הספר הלכה והתמעטה, ואפילו את הדבר שהכי אהב לעשות, לשחק כדורגל, הזניח לחלוטין. אחד מחבריו ששיחק איתו בבית הספר לכדורגל של הפועל תל אביב מספר: "הבחור פשוט מוכשר בכדורגל. אם רק היה מתמיד, אולי היום היינו רואים אותו באחד ממועדוני הכדורגל הגדולים".
לאחר סיום בית הספר התיכון, בילוייו של יוני הפכו לעניין שבשגרה. חוסר בתעסוקה ובמסגרת לא הטיבו עימו, והאפשריות שעמדו לרשותו הצטמצמו עד כדי כך שוויתר על גיוסו לצה"ל. הצטרפות לליגת איפל נותרה אחת האפשרויות שעמדה פתוחה בפניו. שחר סרצ'ה, מאמן קבוצת "נשרים גדרה", הציע ליוני להצטרף לקבוצתו וכך יוני שיקם את עצמו ואף הפך להיות מודל חיקוי לנוער.
יוני, מה אתה מפיק מהשתתפותך בליגה?
קודם כל אני משחק כדורגל, משחק שאני מאוד אוהב. מעבר לזה, אני מרחיב את מעגל החברים שלי, דבר מאוד חשוב בעיניי. אם אני מקיים הבחנה בין החברים שהיו לי לפני שהתחלתי לשחק בליגה לבין אלה שהכרתי מאז הצטרפותי לקבוצת "נשרים גדרה", אפשר לומר שהשתנתי לטובה בהרבה תחומים".
מה הם השינויים שחלו בך?
הספורט עודד אותי לחפש תעסוקה חיובית בחיים. היום אני לומד במכון וינגייט, מדריך מוסמך לספורט כללי. יותר מזה, זנחתי את ההרגלים הרעים שלא קידמו אותי לשום מקום.
באילו הרגלים מדובר?
הייתי מבלה בלי סוף במועדונים ובמסיבות, ושתיתי כמויות גדולות של משקאות חריפים. בשלב מסוים בית-הספר הפך לשולי, והסתובבתי עם חברים שהתאימו להתנהגות הזו. התקופה הזו הייתה תקופה של הרס עצמי, ללא תעסוקה או מטרות עתידיות".
אתה יכול לחשוב מה היה קורה אם לא הייתה מצטרף לליגה?
שאלה קשה. אני חייב להודות למאמן הקבוצה שחר סרצ'ה שדחף אותי לקחת חלק בקבוצה ולהיות דוגמה אישית לעוד חברים ובני נוער. תראה, בדיעבד אני מניח שהייתי נופל ואני לא יודע אם הייתי חוזר למוטב. הוכחה לכך היא חברים שאני לא בקשר איתם, חלקם נמצאים במקומות שלא היינו רוצים להיות בהם. היום, במסגרת הקבוצה אני מדריך ספורט לנוער ומנסה לתת להם כיוונים נכונים, שלא ילכו שולל אחרי פיתויים. לפני שבני נוער יגיעו למקומות הלא רצויים, אנשים שמכירים את המציאות הזו צריכים להדריך אותם ולהיות להם מודל לחיקוי. כמו שהליגה הזאת נתנה לי הזדמנות, היום אני עוזר לאחרים".
על חשיבותה של ליגת I.E.F.L מוסיף אורי אשכול, יו"ר ליגת איפל, שהיה אחד המעורבים בייסודה: "התרומה של הליגה לקהילה היא בגיבוש החברתי דרך הספורט והמשחקים בכל רחבי הארץ", אומר. "יצרנו אלטרנטיבה תוך צמצום האלימות בקרב בני נוער ובוגרים, יחד עם שמירת התרבות והמסורת, ותוך קיום משחקי טורניר לזכר הורינו, אחינו ואחיותינו שנפלו בסודן. אנו גם מקיימים טורנירים לילדים בחופשות הקיץ".
מהיכרותך על השחקנים, האם הליגה משמשת להם מפלט?
"ליגת איפל מונה 560 שחקנים מכל רחבי הארץ, ולחלק מהשחקנים הצעירים זו המסגרת היחידה שהם נהנים בה ומתמידים להגיע אליה. עבור חלקם, האימונים באמצע השבוע ומשחקי הליגה בשבתות מהווים מפלט מהשוטטות ומהשעמום, מחזקים את הדימוי העצמי שלהם ומקנים להם ביטחון וערכים חיובים. אני מכיר הרבה צעירים שהימצאותם במסגרת הליגה שינתה את דפוסי התנהגותם".
אשכול מספר שתרומת הליגה לקהילה ולחברה הישראלית בכלל היא אדירה ובמסגרתה מתאפשרים עבודת צוות, פתיחות חברתית, חינוך למשמעת, מצוינות ונטילת אחריות. "כדורגל הוא בילוי מועיל לשעות פנאי", הוא אומר, "ללא ליגת איפל, הפער החברתי והאלימות בארץ היו הולכים וגדלים, והדימוי העצמי של רבים מבני הקהילה היה מתדרדר".
איך אתה רואה את הליגה בעוד עשר שנים?
"הליגה התחילה בשנת 2000 עם 6 קבוצות ו-50 שחקנים. ככל שחלפו השנים, הליגה גדלה והתפתחה בצורה מדהימה. היום היא חלק בלתי נפרד מהקהילה. קהל האוהדים שמגיע לראות את משחקי הקבוצות גדל משנה לשנה. ישנן ויש קבוצות, כמו נתניה וקריית מלאכי, שהקהל שלהן מלווה אותן כמעט לכל משחקי החוץ. לעיתים קרובות אני מבקר במגרשים ומתרגש לנוכח המראה של יציעים מלאים בקהל האוהדים. השאיפות העתידיות של ליגת איפל היא לחבר את כל ענפי הספורט בקהילה תחת קורת גג אחת, תוך הכשרת מדריכי ספורט, טיפוח ראשי קבוצות ופתיחת בית-ספר לכדורגל".
קבצים מצורפים
