יציבות באופק- באור יהודה

העיר אור יהודה הפכה בשלוש השנים האחרונות, למקום שלא שש לקלוט עולים יוצא אתיופיה, ולא ממהר לרשום תלמידים תושבי העיר לבתי-ספר שהוריהם בוחרים.

במאבק ממושך של 'אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה' מתחילים לראות אופק ליציבות לפחות בשנה האחרונה.

מאת: אדם ברוך ומשה שטה

באור יהודה גרים כיום כ- 950 עולים יוצא אתיופיה והם מהווים כ- 2 אחוז מכלל האוכלוסייה בעיר. רובם ככולם עלו בשלוש שנים אחרונות. על זה יש להוסיף את הקשיים שמערימים משרד הדתות, שילדיהם של העולים מחויבים להתחנך בביתי ספר דתיים, בשנתיים הראשונות לחייהם בארץ. כך הסיכוי של התלמידים עולים להיקלט בביתי הספר חילונים ומבוססים, הולכים וקטנים ואפילו בלתי אפשריים.

האחריות לקליטת העולים בעיר היא בידי מחלקת הרווחה. כל העובדים הקהילתיים, בני הקהילה בעיר, כפופים למחלקת הרווחה, כולל מוקד קליטה ליוצא אתיופיה של משרד הקליטה. בקהילה ניכר תסכול רב, אכזבה וחוסר אונים. הסיבה לכך היא ההוויה שבכל שנה בתי הספר מסרבים לקלוט את ילדיהם, אחת העדויות לכך היא שכ- 70 בני נוער מחטיבות ביניים והתיכון לומדים בפנימיות, ורק כ- 50 מהם לומדים בקהילה.

במשך שלוש השנים האחרונות, ניהל ראש עיריית אור יהודה, עו"ד יצחק בקובזה, מלחמה מול משרד החינוך כדי לפתוח את אזורי הרישום ולפזר כ- 74 תלמידים יוצאי אתיופיה מבתי הספר יסודיים, בבתי ספר בסביבת אור יהודה. רק התנגדותם הנחרצת של המשפחות, עצר את הליך הפיזור למרות הקשיים בשפה, תרבות והסתגלות עם בירוקרטיה מסועפת ומסובכת של החברה הישראלית, המקשים על העולים החדשים.אבל זה לא מונע מראש העיר בקובזה לעצור את הגירה של העולים אל אור יהודה ובכך להוסיף קשיים על העולים.

באחד מראיונותיו בערוץ 10 טען ראש העיר: "אני מחויב לתת חינוך לילדים שנולדו פה באור יהודה, אני לא מחויב לדאוג לעולים חדשים". אמירות אלה עם הזמן הפכו כבר בפי עו"ד יצחק בקובזה לאמירות של מה בכך.

באוגוסט 2005, סירב ראש עיריית אור יהודה לקלוט כ-45 תלמידים עולים יוצא אתיופיה עם פתיחת שנת הלימודים, הפרשה זעזע את המדינה. 'אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה' הגישה תלונה למשרד מבקר המדינה. המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, פעל נמרצות כדי לטפל בפרשה באופן תקיף ונמרץ. לינדנשטראוס כינס את הועדה לביקורת המדינה בבקשה לחייב את ראש עיריית אור יהודה לקלוט את התלמידים בבתי הספר בדחיפות. במקביל ובאופן חסר תקדים, משרד החינוך איים לא להעביר את תקציב החינוך לעירייה, הודות לנחישותו של מבקר המדינה.

הילדים מדברים

תלמידים עולים יוצא אתיופיה והוריהם מסתובבים עם מועקה ותחושה קשה על הנעשה כלפיהם באור יהודה בשנים האחרונות. אחד העולים היטיב לבטא את תחושתו לגבי הדרך בה נקלט בעיר: "הם פשוט לא אוהבים אותנו, הם עושים הכול להיפטר מאתנו". אמירות בסגנון זה נשמעים מעולים חדשים רבים בעיר.

חוסר הסובלנות של צוות בית הספר כלפי תלמידים עולים, בא לידי ביטוי גם בבתי הספר, כפי שאמרה תלמידה: "אנחנו מרגישים שלא רוצים אותנו בבית ספר הזה, הם עושים הכול שנעזוב את בית הספר". תלמיד אחר אמר: "הם קלטו אותנו בכח וכך גם הם מתייחסים אלינו, כאילו אנחנו לא שייכים והם מוכרחים לעבוד איתנו, כפו עליהם".

האווירה ששוררת בבית הספר מקשה מאוד על התלמידים להמשיך ללמוד,תלמידים רבים ביקשו לעבור בית ספר עם תום שנת הלימודים, חלק קטן מאותם התלמידים עברו בית ספר. התלמידים שנשארו, נותרו עם תחושות קשות שהם לא כל כך רצויים ואם היו יכולים, היו עוברים לבית ספר אחר בתקווה ששם ירגישו רצויים.

עולים עם וותק של ארבע שנים בארץ חוו כ- 14 פרשיות הקשורות בנושא חינוך שרק התערבות של תקשורת, מבקר המדינה וארגונים חברתיים, כמו האגודה, סיימו את הפרשה, הנותנת תמונה על היחס לו זוכים עולי אתיופיה באור יהודה.

סוף טוב הכול טוב

כמו בשנים עברו, גם השנה עד אמצע אוגוסט היו תלמידים שלא נרשמו לבתי ספר, מאותה סיבה שיש יותר מדי ילדים אתיופים בשני בתי ספר במיוחד. שוב האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה מצאה את עצמה מתווכת בין משרד החינוך, עיריית אור יהודה ומשרד החינוך. ימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים הגיעו משרד החינוך, עיריית אור יהודה וועד ההורים לסיכום שאמור לשים סוף לפרשת אור-יהודה. בין הגורמים סוכם, להפוך את בית הספר לבית-ספר לאומניות בתנאי שמשרד החינוך יעביר את התקציב הדרוש לשדרוג בית הספר. למרות הסוף הטוב, נראה בלתי נמנע מלעקוב אחר קיום הבטחות של כל אחד מהצדדים, כי העבר מלמד שהבטחות משרד החינוך ועיריית אור יהודה אינם יציבים במיוחד.