תומר דמוזה

ביום שלישי ה- 02/06/09 התקיימה בכנסת ישיבה של ועדת הקליטה והעלייה בנושא "הכנסת סיפור עליית יהודי אתיופיה למערכת החינוך בישראל". אם אינני טועה, זוהי הפעם הראשונה שנושא זה עולה לדיון בכנסת. זאת לאחר כניסתה של שרת הקליטה, ח"כ סופה לנדבר לתפקידה, והעלאתה את הנושא לדיון. אחד מיוזמי הדיון בכנסת היה ח"כ אברהם מיכאלי, אשר ציין את חשיבות העניין ואת ערכו הרב של סיפור עליית יהודי אתיופיה לישראל בקרב קהילת יהודי אתיופיה ועבור החברה הישראלית בכלל.

"סיפור עליית יהודי אתיופיה צריך להיות שגור בפיו של כל ילד יהודי בישראל. בדיוק כמו סיפור הביל"ויים ומבשרי ציון", אמר דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, בכנס "30 שנה לראשית עליית יהודי אתיופיה".

אחד מיוזמי הדיון בכנסת היה ח"כ אברהם מיכאלי, אשר ציין את חשיבות העניין ואת ערכו הרב של סיפור יציאת יהודי אתיופיה לישראל בקהילת יהודי אתיופיה. "ישנן מטרות נוספות לדיון הזה", טען ח"כ מיכאלי, "ילדים צריכים לשמוע את הסיפור וללמוד עליו לא רק מאבותיהם אלא גם ממערכת החינוך. חשוב שהסיפור יגיע גם לילד מצפון תל אביב אשר לא ראה מעולם יהודים אתיופים עולים בשכונתו, ולכל ילד שהוריו נולדו וגדלו בישראל. בסופו של דבר, הרי זוהי מדינה של עליות, אז מן הראוי שחלק מבסיס הערכים שלנו יהיה מוזכר במערכת החינוך של כל ילד בישראל, החל מסיפור יהודי אתיופיה שהתחיל לפני 2,500 שנה ועד להיווסדה של מדינת ישראל למדינה של עליות ותפוצות".

בוועדה נשמעו קולות נוספים, ביניהם של ח"כ שלמה מולה, אשר בירך את יוזמתה של שרת הקליטה לקיים דיון זה. כמו כן, הוסיף ח"כ מולה שאם אכן מערכת החינוך תכיר בחשיבות נושא עליית יהודי אתיופיה, אז ועדה זו תהיה עזר רב משמעות.

נגיסט מנגשה, מנכ"לית הפרויקט הלאומי, ציינה דבר מאוד חשוב אשר נחרט לי עמוק בתודעה: "החלום להגיע לארץ התגשם כבר, אך החלום לכך שהתרבות שלי תיקח חלק בישראליות עדיין אינו בר מימוש". נוסף לכך ציינה מנגשה שחוסר נוכחותם של ח"כים משקף את תפיסתם ביחס לנושא החשוב הזה. "ללא עזרתם ותמיכתם, לא נוכל לקדם נושאים חשובים, שאחד מהם הוא גם הקמת מרכז מורשת וזיכרון לקהילת יוצאי אתיופיה", אמרה.

מנציגי משרד החינוך שהשתתפו בוועדה השתמע כי ישנה ועדה מקצועית שקובעת את התכנים הנלמדים במערכת החינוך על פי פעילויות חוץ מערכתיות שנעשות בנושא מסוים כגון עבודות מחקר של תלמידי בתי ספר וסטודנטים. היה משונה לגלות שמערכת החינוך עובדת בצורה כזו שהיא אינה רואה חשיבות עד שזה מגיע לשיח ציבורי רחב ולפעילות בקרב תלמידים ונערים, כגון פרויקטים ועשייה ציבורית חיצונית הקשורה בקהילת יהודי אתיופיה, אך זה אבסורד כי כל המטרה של הכנסת סיפור "יציאת מצרים של יהודי אתיופיה" לתוכניות הלימודים במערכת החינוך הוא להראות את החשיבות שמייחסת המדינה עצמה לסיפור תלאותיה ותולדותיה של קהילת יהודי אתיופיה. המסקנה היא שצריך להפיץ את סיפור המסע כמה שיותר.

לי אישית היה הכבוד לקחת חלק בפרויקט אשר מטרתו הייתה להפיץ את הסיפור וללמד מעט על קהילת יהודי אתיופיה. הפרויקט שנעשה ביוזמתן של סטודנטיות מהאוניברסיטה העברית בשיתוף מרכז "בית הלל" בתוך האוניברסיטה כלל הרצאות לפני תלמידי תיכונים בירושלים ולהעביר להם פעילות והסברה בנושא יהודי אתיופיה. הפרויקט היה מאוד משמעותי והנערים והנערות בבתי הספר גילו התעניינות רבה לנושא התפוצות והעליות אשר אינן נלמדות במערכת החינוך.

נדבך חשוב נוסף הוא שצוותי הוראה צריכים לעבור הכשרה מיוחדת, כאשר הם עוסקים בנושא יוצאי אתיופיה. כאשר איש חינוך אינו בקיא בנושא והוא פועל בחוסר מודעות לנושא כה רגיש, זהו אחד מן המכשולים המרכזיים. דוד מהרט, יו"ר מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, ציין שמחקרים וספרים נפוצים אינם כוללים כלל מעורבות של אנשי הסברה מתוך הקהילה וחבל שכך, כי יכולה להיות להם תרומה רבה לנושא ומן הראוי שכך יהיה.

ישיבתה הראשונה של הוועדה נסגרה ללא החלטות משמעותיות, למעט קריאות לשינויים בירוקרטיים במשרד החינוך. מערכת שקיימת בה בירוקרטיה בדומה לכל מערכת אחרת. מאוד מצער לחשוב עד כמה חסרת רגש יכולה להיות בירוקרטיה גם בנושאים חשובים כאלה לקהילה שלמה ולעם ישראל בכלל.

תמונות ארכיון באדיבות שושנה בן דור, ארגון נאקוצ'.