כתב: אייך אבי
יום לאחר שעיתון ידיעות אחרונות פרסם את המקרה בו ארבע ילדות יוצאות אתיופיה לומדות בהפרדה מוחלטת בתוך הכיתה ומחוצה לה משאר בנות בית הספר בפתח תקווה, גדודי עיתונאים וצלמים התגודדו ליד שער בית הספר. פגשתי את אחת הילדות שלומדת במקום יחד עם אביה. האב, נגוסה פסעה בן ה- 36, שהגיע לפתח תקווה מחיפה לפני כחודשיים, אומר: "אני מרגיש כאב ובושה שכאן בישראל קורה גזענות כזו, שלוקחים את הילדה שלי ומשפלים אותה מול כל התלמידות הפראנג'יות (בהירות העור) הלומדות בבית הספר".
רבקה, בת ה- 8 הגיעה יחד עם משפחתה לפתח תקווה כדי לחיות בקרבת הדודים המתגוררים בעיר. "אני רוצה שבתי תלמד בבית ספר דתי", אומר האב פסעה, "כך חינכו אותנו ההורים שלנו. אנחנו צרכים לעשות הכול כדי להתקרב לכל בני האדם החיים במדינה, גם אם הם שונים מאיתנו.
"רבקה לא תלך לבית הספר מחר. אני יודע שהיא תחזור עם מצב רוח רע, זה מאוד כואב לי לראות אותה סובלת", אומר האב העובד במפעל פלסטיק ועושה הכול כדי שילדיו יקבלו חינוך טוב. "אני עובד קשה כדי שהילדים שלי ובמיוחד רבקה, יקבלו את מה שהם צרכים בכל יום".
מהמקרים האחרונים שנחשפו בכלי התקשורת ניכר כי השינוי חייב להיות שינוי כולל. בכל פעם שקורה מקרה של גזענות בתוך בתי הספר, יש מקום שמנהל בית הספר ייתן את הדין, כדי שמנהלים אחרים לא ייקחו את החוק לידיים.
מצער שהקהילה עוברת לסדר היום בלי לעקור את הבעיה מהשורש.
התגובה שלך
You must be logged in to post a comment.