משה שטה ומערכת האתר

בחודש יוני 2008 עבר חוק "חג הסגד", ביוזמתה של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ונחקק כיום חג לאומי בישראל. את החקיקה בכנסת הובילו חברי הכנסת אורי אריאל ויעקב מרגי. מאז החקיקה, באגודה פועלים ליישומו של החוק הלכה למעשה. בימים אלו המאמצים נושאים פרי ובמהלך חודש נובמבר הקרוב, יתקיימו חמישה אירועים מרכזיים בירושלים ופעילויות נוספות ברחבי הארץ, שיתנו ביטוי לחג הסגד בפרט ולמורשת יהדות אתיופיה בכלל. הציבור הרחב מוזמן לקחת חלק באירועים.

חג הסגד, הייחודי לקהילת יהודי אתיופיה, מציין את חידוש הברית בימי שיבת ציון הראשונה ואת הכיסופים של יהודי אתיופיה (ביתא ישראל) לסיים את גלותם ולהגיע לירושלים. החג משחזר א הכתוב בספר נחמיה, פרק ט'. החג נחוג מידי שנה בכ"ט חשוון, חמישים ימים לאחר יום הכיפורים. באתיופיה החג היה משמעותי ביותר בחיי היהודים, וחציו היה יום צום ותענית. גם לאחר העלייה ארצה, מזה כ- 30 שנה, החג נחוג בישראל, אך במתכונת שונה, שלא היטיבה עם החג.

בשנה וחצי האחרונות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, בחסות בית הנשיא, הובילה מהלך של שותפות ברמה הלאומית וכתוצאה מפעילות זו, חברו ארגונים חברתיים, משרדי ממשלה וגופים נוספים לקידום הנושא. במסגרת האירועים יתקיים אירוע הפתיחה בבית הנשיא, במעמד נשיא המדינה מר שמעון פרס. האירוע יתמקד במורשת התרבותית של בני הקהילה ובהשתלבותם בארץ. באירוע נוסף, יערך ערב עיון ביד יצחק בן צבי ובמהלכו יערכו דיונים על הרקע המקראי של הסגד, דיון על המעבר של קיומו לירושלים, על משמעותו ועתידו. בבית אביחי יערך השנה אירוע חגיגי בו יוצגו שלוש הצגות יחיד קצרות שיעלו על הבמה את ערכיה וחוכמתה של יהדות אתיופיה בהשתתפות טטאנה קבדה אספה, שי פרדו ואסתר רדה. כמו כן, תתקיים הרצאה בנושא פתגמים וסיפורים ממורשת יהדות אתיופיה.

ביום החג, יערך הטקס הדתי בטיילת ארמון הנציב ובמקביל, כמידי שנה, יתקיים אירוע של יהודי תיגרה (חבל ארץ צפוני באתיופיה), אשר חוגגים את החג ברחבת הכותל המערבי. כמו כן, יתקיים אירוע נעילה בבנייני האומה בו תוצג תערוכה של אמנים, טקס קבלת פנים לעולים חדשים ועוד.

"בשנים האחרונות החג איבד את המשמעות האמיתית שלו, והפך לפסטיבל של מפגשים חברתיים", אומר גדי מלקו, שהיה חבר בפורום חינוך, שהוקם ביוזמת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, לפני כשנתיים, והורכב מנציגי הארגונים הארציים, במטרה לפעול בנושא. "החג הפך למעין 'קרקס' ולרוב, האנשים באו לחגוג ללא זיקה למהותו האמיתית של החג", מעיד מלקו.

עד השנה, רבים מבני הקהילה היו עולים ביום החג לירושלים, כדי לחגוג אותו בטיילת ארמון הנציב, המשקיפה על הר הבית. במהלך האירוע בטיילת ארמון הנציב, הקייסים (חכמי העדה) נושאים תפילות בשפת הגאז (השפה האתיופית העתיקה). לצד הטקס הדתי, אופיו של החג בשנים האחרונות היה של אירוע חברתי, והיו מוצבים בו דוכני מזון ומשקאות. לא אחת בני נוער היו משתכרים במהלך האירוע ומהותו הדתית אבדה.

השנה החג ייחגג בטיילת ארמון הנציב, כחלק מסדרת האירועים המתוכננת, ויוצבו בו אוהל לימוד תפילות הקסים ופירושיהם, אוהל לימוד על החג ומופעי לימוד ותרבות של תנועת הנוער הארצית.

"לחג בישראל משמעות עצומה והתפילות נועדו כדי שיהודים שנותרו בגולה יעלו לארץ המובטחת. זהו יום תפילה והודיה על שזכינו לעלות לירושלים ולהתאחד עם אחינו היושבים בציון. חשוב שביום הזה כולנו נתאחד כאיש אחד", אומר הרב אדנה יוסף, הרב הראשי של הקהילה בישראל, "יש לשתף את אחינו בני הפלשמורה שעלו בשנים האחרונות ואין לראותם נבדלים מאתנו, אלא לקרבם לתרבותם אותה שכחו. והכי חשוב, לחשוף את תרבותנו היפה לכלל הציבור, תוך שילוב הדור הצעיר בחברה הישראלית מבלי למחוק את עברו".

כאמור, השנה ייחגג החג במתכונת טקסית ומכובדת.

האירוע שיפתח את חגיגות חג הסגד השנה, יתקיים בבית הנשיא, במעמד נשיא המדינה מר שמעון פרס, ביום שני ה- 2/11/2009.

צילומים: קסים בסגד, טיילת ארמון הנציב, 2006 – אבי מספין

נשים מתפללות בסגד, 2008 – מנחם סיני