אבי מספין

צילום: שרי קורן

האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, עיריית ירושלים, המשרד לקליטת העלייה ומרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במשרד החינוך שמו לעצמם מטרה לפעול להשתלבותם של ילדים ובני נוער יוצאי אתיופיה בתנועות הנוער בירושלים, מכיוון שהם רואים בתנועות הנוער מקור להשתלבות אמיתית של בני הנוער יוצאי אתיופיה במיינסטרים של החברה בישראל, ואשר לא מסתפקים בהוצאתם בלבד של הנערים ממצבי סיכון. על כן יש חשיבות גדולה בהרחבת שיעור הנערים יוצאי אתיופיה המשתתפים בתנועות הנוער השונות.

"בעבר הייתה מחשבה בתנועות הנוער שיוצאי אתיופיה לא מגיעים לתנועות, הנחה מוטעית ביסודה", אומר דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, "בעברי כמנהל של צופי שב"א בתנועת הצופים, הצלחתי להגדיל את החניכים מקרב הקהילה מאחדים בודדים ליותר מ- 1200 חניכים ובכך הצלחתי להפריך את אותה אקסיומה. אני מקווה שמירושלים תצא הישועה גם לערים אחרות. שיתוף הפעולה והסנכרון בין כול הגורמים בירושלים תורם תרומה גדולה לקידומם של יוצאי אתיופיה".

השבוע (ה-14/03/10), התקיים יום עיון ראשו מסוגו, במרכז מורשת מנחם בגין, שעסק בקידום השתלבותם של ילדים ונערים יוצאי אתיופיה בתנועות הנוער בירושלים. על פי הנתונים של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, נכון למרץ 2010, ישנם כ- 5,000 יוצאי אתיופיה בירושלים, כאשר מרביתם מתגוררים בארבע שכונות עיקריות: קריית מנחם (1200), תלפיות בקע ומזרח (1033), נווה יעקב (723) ובקטמונים מתגוררים 613 יוצאי אתיופיה.

מבדיקת פעילותם של תנועות הנוער בארבע שכונות בירושלים עולה כי שיעור יוצאי אתיופיה המשתתפים בתנועות הנוער השונות בשכונת נווה יעקב הינו 21% (40 חניכים) מתוך סך כל של 182 ילדים יוצאי אתיופיה בגילאי 10-18. שיעור יוצאי אתיופיה המשתתפים בתנועות בשכונת קטמונים/גוננים הינו 50% ( 60 חניכים) מתוך סך כל של 122 ילדים יוצאי אתיופיה בגלאים 10-18. שיעור יוצאי אתיופיה המשתתפים בתנועות בשכונת קריית מנחם הינו כ- 17% (45 חניכים) מתוך סך כל של 270 ילדים יוצאי אתיופיה בגילאים 10-18. שיעור יוצאי אתיופיה המשתתפים בתנועות בשכונת תלפיות הינו 25% (40 חניכים) מפוטנציאל של 162 ילדים יוצאי אתיופיה בגילאי 10-18.

דוד יאסו, ראש אגף יוצאי אתיופיה במשרד לקליטת העלייה, שהשתתף באירוע אמר: "יוצאי אתיופיה ממשיכים להתוות בחברה הישראלית ולצערי הנוער בחלקו נדחק לשוליים. אני חושב שהחסמים הינם בכניסה הראשונית לתנועות וברגע שבני הנוער נכנסים לתנועות כמעט ולא יוצאים משם".

"לצערנו הקהילה נמצאת ברובה בחצרות האחוריות של הרשויות המקומיות וכאשר הנערים לא נמצאים במקומות טובים שישנם פעילויות טובות עם השגחה של מבוגר, זהו מתכון להידרדרות למצבי סיכון", אמר דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך, "אנחנו רוצים לעודד דיאלוג ופתיחות, כדי לחזק את הרב תרבותיות. אין סתירה בין זהות ישראלית לזהות אתיופית, שניהם יכולים לגור בכפיפה אחת".

פיני גלינקביץ, מנהל רשות הקליטה בעיריית ירושלים הצהיר כי "הנושא של הנערים יוצאי אתיופיה הוא בדמנו. המהלך לא פשוט וצריך לעשות עבודה. החיבור צריך להיות בשני הצדדים. מצד אחד אנחנו צריכים לעודד יוצאי אתיופיה להשתלב בתנועות הנוער ומצד שני אנחנו צריכים להכין את התשתית של תנועות הנוער על מנת שיהיו יעילים לקבלת החניכים מקרב הקהילה".

בסיומו של יום העיון, הפורום החליט לקיים פעילויות ממוקדות לפי שכונות במטרה לעודד את הילדים ובני הנוער ומשפחותיהם מקרב יוצאי אתיופיה להשתלב בתנועות הנוער וכן לעודד את תנועות הנוער לגייס בצורה ייזומה ולהכין את התשתית הרצויה עבור יוצאי אתיופיה.