לילך גביש

צילום: אבי מספין

לאחר שתי הפגנות של העולים מבית אלפא, שבו העולים למרכז הקליטה. ועדת הבדיקה של תנאי מגוריהם המליצה על פתרונות מקיפים ומידיים לשיפור תנאי חייהם במרכז הקליטה, אך בינתיים, מזה כחודשיים, טרם נמצא בית ספר לשלושה ילדים מששת המשפחות שהועברו למרכז הקליטה "חרוב" בבאר שבע לאחר ההפגנה הראשונה.

במרכז הקליטה "חרוב" שלושה ילדים ממשפחות מפגיני בית אלפא אינם לומדים מזה כחודשיים. "רק היום מנהל הרישום רשם את הילדים לבית הספר", אומר דוד טזזו, יו"ר ארגון יוצאי אתיופיה בנגב, "עד היום, יותר מחודשיים לאחר שהמשפחה הגיעה לעיר, שלושה מילדיה אינם לומדים בבתי ספר". לדברי טזזו, מנהלת מרכז הקליטה חרוב טוענת שהאבא הוא שאשם בכך שהילדים נותרו ללא מסגרת לימודים, אך בשיחה פרטית אחרת היא אמרה שקיבלה הוראה לא לרשום את הילדים לבית הספר.

"לא יתכן שמביאים אדם למקום מסוים ומאשימים אותו שהוא מחזיק את ילדיו בגילאי 7, 8 ו- 10 ללא בית ספר. המנהלת אמרה ש'בערב אני משתפת אותם בחוג'. מדובר בחינוך ילדים ולא ב"לעשות להם טובה", כפי שמשתמע מדברי המנהלת", אומר טזזו, שנפגש ביום שני עם איציק מימון, יו"ר ועד ההורים הארצי, ורק לאחר מכן פקיד הרישום רשם את הילדים לבית הספר. תגובת הסוכנות היהודית, האחראית על מרכז הקליטה "חרוב": "במרכז הקליטה חיכו לראות מה עושים עם העולים בבית אלפא, עכשיו מטפלים בזה והילדים יושמו בבית ספר בהקדם האפשרי".

ובחזרה למפגינים שחזרו לבית אלפא: בקשותיהם של העולים, לסייע להם למצוא פתרונות תעסוקה, שיוכלו להפחית את התלות בגורמים הממסדיים, זכו למענה חלקי, בעיקר בגין מיעוט מקומות העבודה באזור, במיוחד בימים של מיתון כלכלי. בעוד השותפים לוועדה טוענים כי העולים זכו לשיפור משמעותי בתנאי קליטתם, באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה מביעים חשש כי המסקנות לא יביאו לפתרון אמיתי לו ציפו העולים וכי רצוי היה להעבירם מרכז קליטה במרכז הארץ, בו הם עשויים למצוא מקומות עבודה ביתר קלות.

תחת כיפת השמיים

במשך כחודש ימים במצטבר, העולים העבירו את זמנם תחת כיפת השמיים בקור הירושלמי ונתמכו על ידי אזרחים אכפתיים שנחלצו לעזרתם. העזרה כללה העברת מזון, ציוד והסעות לקופות חולים, ביטוח לאומי ושירותים נוספים, שהעולים התקשו לקבל במרכז הקליטה המבודד. ועד עובדי בנק ישראל היה בין הגופים המרכזיים שסייע לעולים, כמו גם אנשי ארגון אייסף והאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.

במהלך ההפגנות, שהתקיימו מול משרד ראש הממשלה, נעצרו כמה מהמפגינים ואף התקיימה ברית מילה של רך נולד בן אחת המשפחות. הסנדק היה השר אלי ישי, שר התמ"ת, שצילומי קמפיין הבחירות של תנועתו החלו באותו היום. השר ישי קרא לשפר את תנאי קליטתם של העולים ולהתייחס אליהם כיהודים לכל דבר, בהתאם לפסיקת המנהיג הרוחני של תנועת ש"ס, הרב עובדיה יוסף.

ההפגנה הראשונה נערכה על ידי כ- 700 עולים וביניהם ילדים, שעלו לירושלים במה שהחל כמסע רגלי, עד שהמועצה האזורית שכרה עבורם אוטובוסים עד למשרד ראש הממשלה. ההפגנה נמשכה כעשרה ימים, בתקופה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. כשש משפחות נשארו תחת כיפת השמיים גם במהלך יום הכיפורים, מאחר ולא האמינו כי הוועדה תסייע לפתור את מצוקותיהם ולאחר מכן הועברו למרכזי קליטה בדרום הארץ. ההפגנה השנייה, של כ- 300 עולים, יצאה לדרך כעבור עשרה ימים ונמשכה כשלושה שבועות במהלך חודש נובמבר, עד לאחר שהוועדה שהוקמה לבדיקת תנאי המחייה שלהם בבית אלפא הגישה את המלצותיה.

הוועדה מחליטה ללא נציגי העולים

יו"ר הוועדה היו חביב קצב, ממונה דיור במשרד הקליטה ורחל שילה, נציבת תלונות הציבור בסוכנות היהודית. חברים נוספים בה היו נציגי המועצה האזורית "גלבוע" ועובדים ממרכז הקליטה. נציגי העולים, פרשו לאחר כארבעה דיונים מתוך שמונה, מאחר וכפי הנראה התאכזבו מהדיונים, ויצאו שוב להפגין.

בין מסקנות הוועדה ניתנו המלצות להרחבת השירות הניתן לעולים והעמקת הליווי בתהליך קליטתם. השינויים הרבים שהציע להנהיג הוועדה, מעידים על מכלול של בעיות קשות שהמצדיקות את טענותיהם של העולים. בין המלצות הוועדה: שינוי במבנה הניהולי והארגוני וחלוקה לשני מרכזי קליטה נפרדים, הענקת טיפול תעסוקתי ממוקד והכשרות מקצועיות לעולים, צמצום מספר העולים המתגוררים במרכז הקליטה, העברת ילדי העולים למוסדות לימוד קרובים לבית-אלפא ושיפור תנאי המגורים והרחבת שירותי הרווחה והבריאות.

בין המסקנות המרכזיות: שיפור השירות הניתן לעולים על ידי צמצום מספר דיירי מרכז הקליטה מ-750 ל-600. חלוקת מרכז הקליטה לשני מרכזים נפרדים תוך ליווי צמוד למשפחות העולים. הרחבת שירותי הבריאות במקום זירוז הליכי הגיור, הרחבת פעולות חברה ותרבות לעולים.הענקת עדיפות במתן מענקי דיור מוגדלים לרכישת דירות עם היציאה ממרכז הקליטה. הענקת טיפול תעסוקתי על ידי צוות תעסוקתי מיוחד, הפעלת אולפן להכשרה תעסוקתית במקום ועריכת סדנאות להכשרת העולים ליציאה לעבודה. השמה בפועל במקומות תעסוקה באזור באמצעות הסבות, הכשרות מקצועיות והשתתפות במימון שכר העולים בקרב מעסיקים מקומיים. גיוס מעסיקים ומנהלי מפעלים באזור וקיום ירידי תעסוקה.

המסקנות מחוייבות המציאות

בעניין חינוך הילדים הוחלט על שינוי מיקום מוסדות החינוך לילדי מרכז הקליטה, כך שזמן ההסעות לבתי הספר יקוצר באופן משמעותי, הקמת כיתות לימוד והפעלת מעונות יום במתחם מרכז הקליטה עצמו, שילוב הילדים בפעילות נוער המופעלת ע"י המועצה האזורית והקמת שבט צופים.

בעניין שיפור תנאי המגורים הוחלט על ארגון הסעות תכופות ממרכז הקליטה לערים קרובות והשתתפות במימון הוצאות תחבורה ציבורית, כדי לשפר נגישותם למרכזים עירוניים, התקנת מזגנים בדירות, הפעלת אולם ספורט, התקנת פינות משחקים והרחבת סל השירותים בתחומי הרווחה והעסקת עובדים סוציאליים דוברי אמהרית במרכזי הקליטה.

הפתרונות והמענים הרבים אותם הציעה הוועדה ממחישה עד כמה היו חמורים תנאי הקליטה של העולים ותנאי המחייה היו ירודים. הטיפול בהם מעלה שאלות בדבר כבוד האדם וזכויותיו הבסיסיות, אשר ספק אם הם מיושמים במרכזי קליטה אחרים – במידה זו או אחרת. כעת, יש לעקוב אחר יישום ההמלצות ולהביא לשיפור התנאים במרכזי קליטה נוספים.