הוועדה לקליטת העלייה הקליטה והתפוצות מציעה להכין תוכנית חדשה בין-משרדית רב שנתית ומקיפה לקליטת נוער עולה
לילך גביש
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חבר הכנסת פרופ' מיכאל נודלמן קיימה ביום רביעי ה- 25/7/07 ישיבה בנושא בעיות חמורות בקליטת נוער עולה. בעקבות הדיון הוועדה הודיעה כי ניכר שמדובר בכישלון מערכתי בקליטת הנוער העולה, שכיום מספרו בישראל עומד על כ-240,000 צעירים עולים עד גיל 17. הוועדה הציעה להכין תוכנית חדשה בין-משרדית רב שנתית ומקיפה לקליטת הנוער העולה בשילוב כל המערכות הנוגעות בנושא. הוועדה מציעה שהתוכנית תובל על ידי המשרד לקליטת העלייה, וביקשה להציג את התקדמות הנושא בפניה בתוך שלושה חודשים.
הועדה מציעה שבתוכנית ייקחו חלק המשרדים והגורמים השונים, וביניהם המשרד לקליטת העלייה, המשרד לביטחון הפנים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, וכן ועדת השרים לקליטת העלייה במשרד ראש הממשלה, משרד החינוך והסוכנות היהודית. נודלמן קרא להכליל את ארגוני המגזר השלישי, ובהם עמותת ידידים למען הנוער והחברה, אגודה ישראלית למען ילדים עולים והאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, בעריכת התכנית.
"מערכות שצריכות לפרנס אנשים ולייצר תוכניות שנתיות"
מיכאל גינקר, מנהל קליטה ועלייה בשלטון המקומי מביא את הנתונים מהשטח: "ברשויות המקומיות קיים בלאגן טוטאלי בהעדר תיאום בין הגופים המטפלים בבני נוער עולה. ללא התערבות גורם מוביל ברשות המקומית – לא מתקיימת פעילות משותפת ומתואמת וניצול תקציבי אפקטיבי. השנה מהווה שתיית אלכוהול בפארקים מכת מדינה ואין כלים למנוע זאת". נתון נוסף הוא כי מקרב העולים החדשים עומדת הנשירה בכיתה י"א על 9% לעומת 5% בקרב הוותיקים.
כמי שפעל מתוך המערכות הטיפוליות, השיקומיות והמונעות עבור בני נוער עולה, דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, טוען: "בעיה גדולה נוספת היא שהמנגנונים או המערכות של המגזר השלישי שנוצרו כדי לטפל בנוער בסיכון דוגמת מצילה, קידום נוער, על"ם ועוד עשרות עמותות שקמו כדי לטפל בנוער בסיכון, בנו לעצמם מערכת שצריכה לפרנס אנשים ולייצר תוכניות שנתיות, לא מעט פעמים הגופים חוטאים בכך שמסתכלים על הישרדותם המקצועית כגוף ולא עוסקים במטרה שלשמה הם קמו. כולם זועקים אין לנו תקציב, ואם ישאלו אותם אם בני נוער שטופלו אצלם חזרו למסגרות נורמטיבית התשובה שואפת לאפס. נוער ממשיך להגיע ומחר בבוקר יקום עוד גוף, כשהכספים הולכים פעמים רבות בעיקר למשכורות – גלגל שלא נגמר".
"מנגנון שפולט ילדים מהמערכת הנורמטיבית ומנגנון נוסף שמקבל אותם בשמחה רבה"
חה"כ זאב אלקין ביטא את דעת מרבית המשתתפים בוועדה: "אנחנו כמדינה לא מצליחים להביא לשיפור באף אחד משלבי קליטת הנוער העולה ומניעת נשירתו. התלמידים דרוש טיפול בינמשרדי עם יד מכוונת למניעת חוסר התיאום הקיים כיום".
בין המלצות הועדה שהתקבלו הגדלת התקציב המיועד עבור תכניות לקידום נוער ולטיפול בנוער עולה שנשר.
אדמסו דווקא מותח ביקורת על העניין: "המוסדות כל הזמן עסוקים בצורך להגדיל את התקציבים ולא במה יש לעשות על מנת למנוע נשירה לפני שהיא יוצאת לפועל. אי אפשר כל הזמן לעסוק רק בטיפול בקבוצות שמוגדרות כנוער בסיכון וכנוער בעייתי, יש צורך ליזום תוכניות שימנעו מהנוער מלהגיע למצבים האלו. ילדים לא נולדים פושעים. היום יש שני מנגנונים מרכזיים: מנגנון שפולט ילדים מהמערכת הנורמטיבית ומנגנון שמקבל אותם בשמחה רבה. מערכת שגורמת לילד להיפלט היא לא אטרקטיבית. קודם כל צריך לשאול את מערכת החינוך שאלות ובמקביל לטפל בקבוצה שיש לה רישום פלילי או מעידה".
מנתוני המשרד לביטחון פנים מתברר כי במערך הנוער של המשטרה מועסקים 48 שוטרים מקרב הקהילות מתוך 550 עובדי נוער – 12 מתוכם יוצאי אתיופיה ו-36 יוצאי ברה"מ. הועדה ממליצה למשרד לביטחון פנים לגייס עולים דוברי אמהרית ורוסית למערך הנוער. כמו כן, הוועדה קוראת למשרד הרווחה והשירותים החברתיים לאייש לאלתר 200 משרות לא מאוישות של קציני מבחן לנוער. נתון מדאיג נוסף הוא כי ממרכזי הגמילה מאוישים ב- 50% על ידי עולים חדשים.
הועדה העבירה את המלצותיה לראש הממשלה ויו"ר ועדת השרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות, חה"כ אהוד אולמרט, לשר לקליטת העלייה ופיתוח הנגב והגליל, חה"כ יעקב אדרי, לשר האוצר, חה"כ רוני בר-און, לשר לביטחון פנים, ח"כ אבי דיכטר, לשרת החינוך, ח"כ יולי תמיר, לשר הרווחה והשירותים החברתיים, חה"כ יצחק הרצוג, וליו"ר הסוכנות היהודית, מר זאב בילסקי. כמו כן, הועדה העבירה את המלצותיה לעמותת "ידידים למען הנוער והחברה", אגודה ישראלית למען ילדים עולים ולאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. יש לזכור כי מסקנות ועדת המנכ"לים שהוקמה ביוזמת ראש הממשלה, עומדת להגיש את מסקנותיה בסוף החודש.
"כל חסכון בטיפול בבני הנוער העולה שעלותו כרגע פרוטות יעלה למדינה ביוקר בהמשך", מסכם ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, "הועדה העלתה את הנושא לסדר היום וצריך לעקוב אחרי ההחלטות שלא יישקעו. הכנסת יוצאת לפגרה, אבל הבעיות לא יוצאות לפגרה".
