מערכת האתר

ביום חמישי האחרון נחגג חג הסיגד, הוא חגם המסורתי של יהודי אתיופיה, בטיילת ארמון הנציב בירושלים. החג מייצג את הכיסופים של בני הקהילה לירושלים ובמהלכן של יותר מ-2000 שנות גלות הוא הפך למסורת. עם הגיעם לארץ, ממשיכים בני הקהילה לחגוג את החג והוא מייצג נאמנה את תרבותם היפה. חצי יום הוא יום צום ותפילה וחציו השני מלווה בחגיגות ססגוניות של שירה, מזון וריקודים. הקסים, מנהיגיה הרוחניים של הקהילה, מתפללים והקהל רוקד ריקודים מסורתיים בבגדים מסורתיים. התפילות נערכו בשפת הגאז, שפה עתיקה המקבילה לשפה הארמית. האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה החתימה במהלך החג עצומה הקוראת לרבנים הראשיים לכלול את החג בין חגי ישראל.

במהלך הטקס הקסים החתימו את אחד מזקני הקסים, קס אדנה, על איגרת שמציינת את פתיחת חגיגות החג ובסיומו הקסים שברו את הצום עם הדבו, הלחם האתיופי המסורתי והטלה, המשקה האתיופי המסורתי, וחילקו אותם לחוגגים.

כ-20 אלף מבני הקהילה הגיעו לחגוג השנה בארמון הנציב. בשונה משנים קודמות, השנה התקיימה בטיילת פעילות ענפה שיועדה לבני הנוער, שבדרך כלל אינם שותפים לטקס המרכזי ועל כן משוטטים בטיילת בחוסר מעש. בנוסף לעצומה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה העמידה אוהל לראשות הבאים ובו התקיימו ארבעה דיונים לקבוצות של צעירים ובני נוער בהנחייתו של משה שטה, ממחלקת המחקר של האגודה. "הדיון עסק סביב משמעותו וחשיבתו של החג", מציין שטה, "וכמובן נחיצותו כיום, לנוכח העבודה כי הצעירים אינם נוטלים חלק פעיל ביום הזה. בדרך כלל הם מגיעים במטרה לפגוש חברים ומכרים.

"משתתפי הדיונים השונים העלו מספר רעיונות", מציין שטה, "בין היתר, לקיים את הדיון שקיימנו ביום הסיגד עצמו בשאר ימות השנה יחד עם צעירים. כמו כן, יש לקבל החלטה סופית איזה ארגון ישא באחריות לניהול היום הזה".

בנוסף, התקיימה במקום פעילות של מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה, ושל ארגון נאקוצ', גם שם נדונו תוכני החג והמשכיותו של חג הסיגד, ועמותת פידל החתימה עצומה נגד אלימות. אך מספר תופעות מצערות אירעו במהלך האירוע. "לצערנו, גם השנה בפאתי האירוע היו דוכני אוכל של 'גזלנים' שניצלו את הימצאותו של הקהל ומכרו אוכל ומשקאות חריפים לבני נוער", משתף אבי מספין, דובר ולוביסט האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, "חלק מבני הנוער היו שיכורים והעיבו על שמחת החג. יש מקום לפתור את סוגיית בני הנוער תוך כדי שיתופם ושיתוף קסים ורבנים, כך שלא יהיו חסרי מעש".

במכתב ששלחה השבוע האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה לרבנים הראשיים, הרב שלמה עמאר והרב יונה מצגר, מבקשת האגודה להכיר בחג הסיגד – חג חידוש הברית והערגה לציון, כמועד רשמי בחגי ישראל. חג הסיגד הינו חג דתי-יהודי שנחוג אלפיים שנות גלות באתיופיה, ומקורו מתקופת עזרא ונחמיה, שחידשו הברית עם ה', בשיבת ציון מגלות בבל במאה השישית לפני הספירה. "דין הסיגד כדין פורים", אומר מספין, "כשם שפורים, חג מדרבנן, שראשיתו בגולה והמשכו בארץ ישראל, נחוג עד עצם היום הזה, גם חג הסיגד שראשיתו בגולה וכיום נחוג בקרב יוצאי אתיופיה בארץ, מזה כשלושים שנה, ייכלל כחגם של כלל היהודים".