מערכת האתר

מחקר בקרב מעסיקים קובע שאקדמאיים יוצאי אתיופיה, חרדים וערבים מופלים לרעה במקצועות יוקרתיים. כך עולה מממצאי "דוח אונו 2009" שמוציאה הקריה אקדמית אונו שנערך בתחום בקרב מעסיקים ומנהלים במקצועות אלו. הדוח משקף מציאות מוכרת וידועה ונותן משנה תוקף לכך שהפליית יוצאי אתיופיה מתקיימת הלכה למעשה.

החידוש הוא כי הפעם מדובר במחקר אקדמי, ראשון מסוגו בתחום, אשר נותן תוקף לתחושה כי בישראל 2009 לא רוצים לשלב ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה בעלי השכלה גבוהה במקצועות יוקרתיים עתירי שכר. המקצועות שנבחנו במסגרת הדו"ח היו: שוק ההון והבנקאות בישראל, עולם הפרסום והתקשורת, צמרת משרדי עורכי הדין וראיית החשבון והמגזר הציבורי.

מנתוני הדו"ח מתברר כי לא די בהשכלה האקדמית של חברי הקבוצות הנבדקות כדי לשלבם במקצועות אלו. ייחד עם זאת, מהמחקר מתברר כי קבוצת הערבים האקדמאיים הינה הקבוצה המופלית לרעה ביותר בשוק המקצועות היוקרתיים, לאחריהם קבוצת האקדמאיים החרדים, ולבסוף יוצאי אתיופיה האקדמאיים.

"המחקר הנוכחי מחזק את מה שהאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה זועקת לגביו מזה שנים ונותן משנה תוקף לתחושות הדחייה שחשים רבים מהאקדמאים יוצאי אתיופיה, בבואם להתמודד על משרות שהם ראויים להן. לצערנו, זוהי תחושת דחייה שעשויה לחלחל גם לאחיהם הצעירים מהם", אומר אבי מספין, סמנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.

מהדו"ח עולה רתיעה של המעסיקים מהעסקת עובדים אקדמאיים מקרב קבוצות אלו. 53% מהמעסיקים אמרו שקימת רתיעה מהעסקת עובדים אתיופים משכילים. 58% מהמעסיקים אמרו שקיימת רתיעה מהעסקת עובדים חרדים משכילים ו-83% מהמעסיקים אמרו שקימת רתיעה מהעסקת עובדים ערבים בעלי השכלה גבוהה.

הדו"ח, הינו דו"ח מחקרי-אקדמי, שנערך על ידי ד"ר ארז יעקובי, ד"ר אמיר פז-פוקס ומשה קריף, מתבסס על מחקר המשלב כלים כמותיים ואיכותניים. הדו"ח בדק את נוכחותן של הקבוצות בשוק מקצועות היוקרה ואת סיכוייהם להשתלב ולהתקדם במקצועות אילו. הדו"ח הקיף עשרות מעסיקים, שנשאלו בנוגע לגבי עמדותיהם ופעולותיהם של מעסיקים אחרים בתחום פעילותם המקצועית, וכ-568 סטודנטים, חלקם עובדים, מאוניברסיטאות ומכללות, שנשאלו לגבי ציפיותיהם העתידיות מהשוק ביחס למוצאם.

נתוני הדו"ח מראים כי, גם ברי המזל שצלחו את החומה הראשונה ונקלטו במקום העבודה, נתקלים בחומות נוספות. מסתבר כי קיימת בקרב מעסיקים רתיעה, אפילו במידה רבה יותר, מקידומם של בני הקבוצות הללו בתוך מקום העבודה. 70% מהמעסיקים דיברו על רתיעה מקידום עובדים יוצאי אתיופים.

הדוח מגלה כי בשוק התעסוקה במקצועות עתירי השכר בישראל מעדיפים לעבוד עם המוכר על פני השונה תרבותית ומעסיקים נותנים לכך דגש גדול אף יותר מאשר להשכלה או ליכולות.בישראל 2009 אין שוויון הזדמנויות אמיתי, והיא פועלת על-פי "חבר מביא חבר". רכישת השכלה גבוהה אינה מספיקה על מנת לפתוח דלתות.

"הדעות הקדומות שיש למעסיקים, ביחס לאוכלוסיות שהופיעו במחקר, ובכללן יוצאי אתיופיה, מוטעות מן היסוד ואינן משקפות את המציאות. רבים מהאקדמאים יוצאי אתיופיה גדלו והתחנכו בארץ ואינם שונים בכישוריהם והשכלתם, מעמיתיהם בני גילם. כל חטאם הוא שהם בעלי חזות שונה שאינה מעידה על יכולותיהם האמיתיות", אומר מספין.

השוני במאפיין העיקרי של האפליה הוא שהרתיעה הגבוהה בנוגע להעסקה מתייחסת לערבים, בעוד את החרדים המעסיקים נרתעים במידה רבה לקדם, בעוד הם סבורים שליוצאי אתיופיה יהיה הקושי הגדול ביותר להתמודד עם קשיים בעבודה.

מתוך הממצאים מסתבר כי עולם הפרסום והטלוויזיה המסחרית בישראל הם המפלים ביותר, בעוד שבתחום עריכת דין וראיית חשבון ניכרת בשנים האחרונות מגמה של שילוב אוכלוסיות מקבוצות מודרות. בשוק ההון והבנקאות ניכר פער בין חרדים – שהשתלבו בשוק ההון (אם כי ברמת עובדי שטח בלבד) לבין יוצאי אתיופיה וערבים שכלל לא השתלבו.

מחברי דו"ח אונו קוראים לפעולה אקטיבית ומהירה. תיקון המצב הנוכחי שהינו נפיץ מבחינה חברתית, הכרחי על מנת להביא למיצוי הכוח הכלכלי של קבוצות אוכלוסיה שכיום אינן עובדות או אינן מועסקות על פי כישוריהן, יעד שעם יציאת דו"ח העוני של הביטוח הלאומי הודגש שוב על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

בין המלצות הדו"ח: במגזר הציבורי לפתוח את השורות לאקדמאיים מבין בני הקבוצות שנבדקו ולשלב אותם במשרות במקומות עבודה בהם יש מגע עם ציבור רחב, לתבוע אכיפת תעסוקה במכרזים בהם מעניקה המדינה זיכיונות כמו בשוק התקשורת והטלוויזיה. במגזר הפרטי, קוראים מחברי הדו"ח להקים פורומים משותפים לאנשי עסקים ונציגים מתוך קבוצות אלו, למצוא דרכים להקל על השילוב ואף למצוא את היתרונות המסחריים הטמונים בשוק מגוון ורב תרבותי.

"שוק התעסוקה ובראשם השירות הציבורי, חייב לפתוח את שעריו עבור קבוצות אלו ולעודדן להשתלב בשוק התעסוקה במשרות ההולמות את כישוריהן. גם על המגזר העסקי להיות מעורב יותר בקידום יעדים לאומיים, לא רק באמצעות תרומות כספיות, אלא חשוב מכך, באמצעות שילוב מועסקים מקבוצות שונות בכל הדרגים. אנו מוכרחים להבין שקבוצות אלו אינן חסרות בכישורים, אלא חסרות בקשרים", דברי מספין.

ממצאי הדו"ח נידונים בכנס שנערך בקריה האקדמית קריית אונו ביום שלישי ה- 10/11/09