לילך גביש
הוועדה הבינמשרדית להסדרתשאלת הקייסים, החליטה להקצות 6.5 תקנים לטובת מינוי 13 קייסיםחדשים בחצאי משרה, אשר יתווספו ל- 44 קייסים ו-13 רבנים יוצאי אתיופיה, המכהנים כיום בתפקידיםהמוכרים על ידי המדינה. במועצה הארצית של כהני יהדות אתיופיה בישראל מברכים על ההחלטה ורואים במהלך פתח לגשר ושותפות עם הממסד הרבני. יחד עם זאת, טרם התקבלה תגובת ראש הממשלה למכתב ששלחה מועצת הקסים בעניין שיתופם בסוגיית העלאתם של בני הפלשמורה לישראל.
כעת מוכרים בישראל 44 קייסיםמכהנים אשר מתוקננים ומתוקצבים על ידי המשרד לשירותי דת ומהווים חלק מההנהגההרוחנית המסורתית של יהודי אתיופיה.איוש 13 התקנים האמורים יוביל להכרה ותקצוב של 57 קסים.
"אני מברך על ההחלטה שסוף סוף מכירה בהמשך שירות הקסים שמונו והוסמכו בארץ", אומר קס סמאי, מנהל עמותת "המועצה הארצית של כהני יהדות אתיופיה בישראל", "גם אם מדובר בחצאי משרות, סוף סוף הגיעו להחלטה, אחרי מאבק של שש שנים ויותר. אנו שמחים על ההחלטה ועל המהלך שסייעו לקדם שר הדתות הנוכחי יעקב מרגי. מועצת כהני העדה דחפה את העניין וגדי יברקן, יו"ר מטה המאבק, שהצטרף לפני ארבע שנים למאבק שלנו, לקח בו חלק משמעותי".
המאבק להכרה בקסים כמנהיגים רוחניים של הקהילה האתיופית החל מאז עליית בני הקהילה לישראל בשנות ה- 80. רק בשנת 1992, בהתאם להחלטת הממשלה, מונו למועצות הדתיות ברחבי הארץ 57 קייסים ו-16 רבנים (12 במשרה מלאה, ו-4 חצי משרה) לעדה האתיופית. במהלך השנים האחרונות הלכו לעולמם כמה קסים ונותרו כ- 44, אך לא מונו קסים חדשים. לפני כשש שנים החל המאבק להקצאת תקנים נוספים, אך ללא הצלחה. לפני כשנתיים וחצי, המאבק החריף והקיסים ובני הקהילה הפגינו מול משרד ראש הממשלה, אך בעקבות תחילת מלחמת לבנון השנייה השביתה פסקה והמאבק עבר למישורים אחרים. ועדת העלייה והקליטה עסקה בנושא, ומועצת כוהני העדה קיימה מפגשים אישיים עם חברי כנסת ושרים בנושא, שכאמור נשאו פרי.
בפועל, הקסים שאושרו על ידי הקסים הבוגרים מכהנים זה מכבר בתפקידם, אך נאלצו לכלכל את עצמם בעבודות אחרות. "אותם הקסים התחילו את לימודיהם עוד באתיופיה ואחרי שהגיעו לארץ קיבלו את ההסמכה", אומר קס סמאיי, "יש מהם שמכהנים בין חמש שנים לשמונה שנים. הם נתנו שירות באופן חלקי, כי היה עליהם להתפרנס במקומות אחרים, למרות שקס זו לא רק משרה, אלא שירות שדורש משרה וחצי. זה משמח, אבל מצד שני זה מצער להשיג זכות לתת שירות לקהילה".
בין שיקולי הוועדה למינוי קסים נוספים נמסר כי מינוי הקסים נועד להקל על קליטתם של יהודי אתיופיה ולסייע בפתרון בעיות העדה.עוד נאמר כי בעקבות הגידול באוכלוסייה האתיופיתבישראל ולאור העובדה שהעלייה מאתיופיה נמשכת גם בימים אלו, גבר הצורך בהכוונהרוחנית –דתית על ידי הקייסים ובמתן שירותי דת ברוח המסורת שנהוגה באתיופיה, בנוסףלשירותי הדת הניתנים על ידי רבנים מטעם הקהילה.
"המהלך פותח פתח לגשר ושותפות עם הממסד הרבני, שמבין את הצרכים של הקהילה ומקבל את הקסים כמוסד לגיטימי", מוסיף קס סמאי, "השירות חשוב לקהילה ונותן שירותי דת בדרך מסורתית, שמסייעת לקליטה נכונה. התפקיד הוא רוחני, אך משמעותי מבחינה חברתית. אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו עוסקים בו הוא גישור ופישור בין בני זוג".
על תפקידם של הקסים הצעירים הוא אומר: "לקסים הצעירים יש אפשרות לפעול ולקדם נושאים בקרב הצעירים באמצעות כלים של המסורת. עיקר עיסוקם יהיה לעזור לקידום בני נוער בדרכי המסורת ולדרך הנכונה של התורה".
התקנים יאוישו בספטמבר 2010 וימומנוממקורות המשרד לשירותי דת. הקייסים יועסקו כעובדי המועצות הדתיות ויועסקו בתנאי רבני שכונות. יחד עם זאת, בהחלטה נאמר כי אישור התקנים הוא סופו של מהלך, ומכאן ואילך לא יאושרותקנים נוספים ולא יוסמכו קייסים נוספים בישראל, ושרותי הדת יינתנו על ידי רבני העריםכמקובל.
בשלב זה עומד בפני הקסים מאבק נוסף – לקיחת חלק בהעלאת שארית יהודי אתיופיה לישראל. הקסים טרם קיבלו תגובה למכתב ששיגרו לראש הממשלה ולמכותבים רבים בעניין סוגיית העלאתם של בני הפלאשמורה. "אני מקווה שעכשיו, אחרי החגים, נקבל תגובה", אומר קס סמאיי, "במידה ולא, נפעל בדרכים אחרות. יש לנו כוונות רציניות לפעול בנושא. המנהיגות הרוחנית רואה בסבל הקהילה כאן ובאתיופיה. אי אפשר לראות מהצד את הסבל הזה. יש הרבה טעויות ובעיות, אנו רוצים לסיים את העלייה סוף סוף. הנושא חשוב מאוד. למרות שיש לראש הממשלה הרבה נושאים לטפל, הנושא הזה לא פחות חשוב ולמעשה זועק לשמיים".
