טל האס

כבר במגילת העצמאות נקבע כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". למרבה הצער וכידוע לנו היטב, הצהרת כוונות זו לא עמדה במבחן המציאות. קהילת יוצאי אתיופיה מטיבה לדעת זאת.

לא פעם נתקלנו בתופעות של יחס מפלה גזעני ממנה סובלים יוצאי אתיופיה. כזהו המקרה בכל פעם שבית ספר בישוב זה או אחר מסרב לקלוט תלמידים שמקרב קהילת יוצאי אתיופיה. מקרים שכאלו מפגישים אותנו עם הגבול הדק הנתון בין אפליה ובין גזענות. הקושי להוכיח את היות המניע בבחינת ביטוי של גזענות מותיר את מבצעיו, כך פעמים רבות, ללא שיוטל עליהם העונש הראוי.

הדין הפלילי בישראל מטיל עונש מאסר בפועל על "הסתה לגזענות". בסעיף 144 נכתב : " "גזענות" – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני".

סעיף זה חל על מקרים דוגמת אותו מקרה שאירע לפני מספר חודשים ובו נהג אוטובוס סירב להעלות נוסעת ממוצא אתיופיה וגידף אותה על רקע מוצאה. ואולם, ברוב המקרים, הגזענות היא מניע לפעולה ואינה מוצאת ביטוי מפורש בפעולה עצמה. כך למשל, האשמה נגד מנהל בית ספר המסרב לקלוט תלמידים יוצאי אתיופיה מתייחסת למניעים שמאחורי החלטתו ולרוב אינה נוגעת למעשיו המפורשים ו/או להתבטאויותיו. מנגד, אם אותו מנהל היה יוצא באמירה מפורשת שיש בה לבזות את קהילת יוצאי אתיופיה, במקרה זה ההתייחסות אינה למניעים שמאחורי המעשה אלא למעשה עצמו.

דוגמה נוספת ליחס מפלה, נגוע בגזענות, הוא המקרה שאירע לדניאל אוריה ולגדי פקדו, שהגישו לאחרונה תביעות פיצויים בסך של 120,000 ש"ח נגד מועדון "החתול והכלב" ומועדון "הבובה מארה" שבתל אביב בטענה שהופלו לרעה על רקע מוצאם. באותו מעמד, כך לעדותם, שניים מחבריהם בהירי העור נכנסו מספר דקות לאחר מכן ללא כל התנגדות לאחר שמהם נמנעה הכניסה. מקרה שכזה יכול לעמוד בתבחיני השיקול המשפטי משום שקיימת עדות לכניסתם באותה עת של שני צעירים אחרים שאינם חלק בקהילת יוצאי אתיופיה.

יודעים גם מקרים רבים שבהם יוצאי אתיופיה לא זכו להתקבל לעבודה שבה חפצו וזאת בשל מוצאם ועדיין יקשה עלינו לטעון לקיומו של מניע המבאיש מריחה של גזענות. במקרים שכאלה, להגנתנו עומד חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה לפיו: "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם". גם כאן יש לראות היכן מקרה זה או אחר עובר את מבחן ההוכחה. בכל מקרה, במקום שבו הנכם סבורים כי הופלתם על רקע מוצאכם, הנכם מוזמנים לפנות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, גוף הפועל לאכיפת שוויון הזדמנויות ולמימוש וקידום חוקי השוויון בתעסוקה, כמו גם להפנמת הנורמות הראויות של שוויון הזדמנויות. גוף זה הגיש בפברואר השנה תביעה נגד מעון שהמנהלת אותו דחתה מועמדת יוצאת אתיופיה לעבודה. במקרה זה, מנהלת המעון הצהירה מפורשות כי אינה נכונה לקבלה לעבודה בגלל מוצאה.

בסיכום, החוק מאפשר את העמדתם לדין והענשתם של אותם שבמעשיהם מבטאים יחס מפלה ו/או גזעני לקבוצה זו או אחרת. ייחוס מניעים לפעולה זו או אחרת (כמו למשל סירובו של מנהל לקלוט תלמידים יוצאי אתיופיה בבית ספרו) הנו תחום שנטל ההוכחה בו קשה יותר. מחובתנו שלנו להציף ולהביא לידיעת הציבור גם את המקרים שבהם היחס הפסול אינו כולל התבטאויות מפורשות ולמעשה משתמע מתוך המעשה. אנו מקווים שבמקרים שבהם החינוך וההסברה אינם נותנים מענה, מוֹרת החוק והגינוי הציבורי יעשו את שלהם.

לפנייה לנציבות שוויון הזדמנויות: www.moital.gov.il/shivion, טלפון: 02-6662780, פקס: 02-6662789

על הזכות לשוויון ראה/י:

http://www.acri.org.il/story.aspx?id=23

תביעה שהגישה יוצאת אתיופיה לאחר שלא התקבלה לעבודה בגין מוצאה:

http://www.moital.gov.il/NR/exeres/19185BC5-9A06-4D2B-AC8E-263AE969027C.htm

בג"ץ בעניין אפלייתם של תלמידים מקהילת יוצאי אתיופיה:

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-248478-00.html?tag=11-07-03