מאת: חגית חובב, יועצת באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

לאחרונה פרסמה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), עפ"י בקשתה של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, דו"ח השוואתי על תוצאות מבחני המיצ"ב (מדד יעילות וצמיחה בית ספרית) שנערכו בין השנים תשס"ח – תשע"ב, בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה ושאינם יוצאי אתיופיה. מבחנים אלו נערכו בכתות ב' בשפה העברית ובכתות ה' ו – ח' במקצועות – עברית, מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. במבחנים אלו נכללו מידי שנה כ – 15,000 נבחנים בבתי הספר דוברי העברית, מתוכם כ – 500 הם יוצאי אתיופיה. האגודה מייחסת חשיבות רבה לתוצאות מבחנים המצביעים על התמורות, לחיוב ולשלילה, שחלו במהלך השנים ברמת הישגיהם הלימודיים של יוצאי אתיופיה.

בטרם נעבור להצגה ולניתוח ממצאי הדו"ח עצמו, נביא להלן מספר נתונים על אוכלוסיית התלמידים יוצאי אתיופיה:

שיעור התלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך היווה, בשנת תשע"ב, כ- 3% מכלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית (כ– 35,000 תלמידים), מתוכם כ–38% היו ילידי אתיופיה. שיעור ילידי ישראל מתוכם הולך וגדל עם השנים. כ- 51% מבין כלל התלמידים יוצאי אתיופיה למדו בבתי ספר יסודיים הנמנים על הפיקוח הממלכתי-דתי בהשוואה ל – 17% בלבד מקרב כלל התלמידים בישראל. 74% מבין התלמידים שעלו בשנים האחרונות לישראל (ילידי אתיופיה) למדו באותה שנה בבתי ספר ממלכתיים-דתיים בהשוואה ל – 56% בלבד מקרב התלמידים יוצאי אתיופיה שנולדו בישראל. הנתונים מורים שעם המעבר לחטיבות הביניים ולחטיבה העליונה חלה עליה באחוז התלמידים הלומדים בבתי ספר בפיקוח ממלכתי וירידה באחוז הלומדים בבתי ספר בפיקוח ממלכתי-דתי. מרבית התלמידים יוצאי אתיופיה למדו בשנת תשע"ב בבתי ספר בהם חלקם היחסי אינו עולה על 15%.

מטרתה של כתבה זו היא לבחון ולהשיב על מספר שאלות העולות מקריאתו של הדו"ח שפורסם ע"י משרד החינוך ולבחון את משמעות תשובותיהן בפני – בני הקהילה ופעיליה, מקבלי ההחלטות במשרד החינוך והציבור הרחב .

האחת – האם חל שיפור או הרעה, בין השנים תשס"ח – תשע"ב, ברמת הישגיהם של התלמידים יוצאי אתיופיה במבחני המיצ"ב? אם כן, באיזה מקצוע ובאיזו דרגת כיתה חל השינוי?

השניה – האם חלה במהלך שנים אלו הצטמצמות או התרחבות בהיקף הפערים בין רמת הישגיהם הלימודיים של התלמידים יוצאי אתיופיה לבין יתר התלמידים בבתי הספר דוברי העברית? אם כן, באיזה מקצוע? ובאיזו דרגת כיתה? האם הצטמצמות זו חלה בשל השיפור שחל בהישגיהם של התלמידים יוצאי אתיופיה או בשל הירידה בהישגיהם של יתר התלמידים?

השלישית – האם היקף השיפור וקצב הצטמצמות הפערים (או התרחבותם) היו מהירים יותר בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה שלמדו בבתי ספר הממלכתיים מאשר בקרב אלו שלמדו בבתי הספר הממלכתיים-דתיים? האם בקרב אלו שנולדו באתיופיה או בקרב אלו שנולדו בישראל? האם השיפור חל בקרב הבנים או בקרב הבנות?

הרביעית – האם הישגיהם הלימודיים של התלמידים יוצאי אתיופיה שלמדו בבתי ספר אינטגרטיביים היו גבוהים יותר משל אלו שלמדו בבתי ספר בהם קיים ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה?

החמישית – האם תוצאות מבחני המיצ"ב של תלמידים יוצאי אתיופיה הבאים מרקע חברתי-כלכלי מבוסס, עפ"י רמת השכלתם והכנסתם של הוריהם, גבוהים יותר משל אלה שלהוריהם השכלה והכנסה נמוכה יותר, כפי שמורים הנתונים לגבי כלל האוכלוסייה?

השישית- האם התלמידים יוצאי אתיופיה שובצו מלכתחילה בבתי ספר שהישגיהם הלימודיים נמוכים, ולפיכך רמתם הלימודית הנמוכה משקפת למעשה את הישגי כלל התלמידים בבית ספרם?

השביעית – מה הייתה השפעתה של "תכנית החומש לקידום יוצאי אתיופיה", שהופעלה באותן שנים אליהן מתייחס הדו"ח על הישגיהם הלימודיים של תלמידים יוצאי אתיופיה ועל צמצום הפערים ביניהם לבין כלל האוכלוסייה (שהרי זו הייתה מטרתה המפורשת!)?

אם כך, ננסה, במידת האפשר, לענות בהמשך כתבה זו על כל אחת משאלות אלו לאור הנתונים המובאים בדו"ח שפורסם ע"י ראמ"ה בספטמבר 2013 .

• מבחן המיצ"ב הראשון נערך בקרב תלמידים בכתה ב'. מבחן זה בודק רק את רמת השליטה בשפה העברית. לשליטה זו קיימת תרומה משמעותית לפיתוח יכולת הבנת הנקרא שיזדקקו לה תלמידים אלו בהמשך דרכם במערכת החינוך, בכל מקצועות הלימוד.

בשל הבדלים שהיו בין השנים תשס"ח – תשע"ב בקרב אוכלוסיות הנבחנים וברמת הקושי של המבחנים, לא ניתן לערוך השוואה תקפה בין ממצאיהם. בדו"ח מוצגים רק פערי ההישגים ברמת השליטה בשפה העברית, בכל אחת מחמש השנים, בין התלמידים יוצאי אתיופיה לבין יתר התלמידים בבתי הספר דוברי העברית. הנתונים מורים שכבר בכיתה ב' ציוניהם של התלמידים יוצאי אתיופיה נופלים בכ- 20% – 24% משל ציוניהם של יתר התלמידים הלומדים בבתי הספר דוברי העברית באותה קבוצת גיל, זאת על אף שרובם ילידי ישראל והשתתפו בטרם החלו ללמוד בבית ספרם בתוכניות הכנה שונות (למשל תכנית (PACT. פער זה ברמת השליטה בשפה העברית בכיתה ב' הצטמצם אך במעט במהלך חמש השנים בהם נערכה הבדיקה. הצטמצמות זו נובעת בחלקה מהירידה ההדרגתית במשקלם של התלמידים שנולדו באתיופיה בקרב אוכלוסיית הנבחנים.

• בכיתות ה' ו – ח' נבחנו התלמידים בארבעה מקצועות לימוד – עברית, אנגלית, מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה. ממצאי הדו"ח מצביעים על מגמת שיפור ברמת ההישגים בכל ארבעת מקצועות הלימוד שנבדקו בין השנים תשס"ח – תשע"ב, הן של התלמידים יוצאי אתיופיה והן של כל יתר התלמידים בבתי הספר דוברי העברית. בעוד שבמקצועות העברית והמתמטיקה חל צמצום בפערים כתוצאה מהתקדמותם המהירה יותר של התלמידים יוצאי אתיופיה מאשר זו של יתר התלמידים, הרי שבמקצועות האנגלית והמדע והטכנולוגיה היה קצב התקדמותם של התלמידים יוצאי אתיופיה איטי יותר מאשר של יתר התלמידים ואנו אף עדים להתרחבות הפערים.

פערי הישגים לאורך השנים בכיתות ה' בין תלמידים יוצאי אתיופיה לכלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית

 פערי הישגים לאורך השנים בכיתות ח' בין תלמידים יוצאי אתיופיה לכלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית

יש לציין שעיקר השיפור במקצועות העברית והמתמטיקה חל בשלוש השנים הראשונות מבין חמש השנים שנבדקו (בין השנים תשס"ח – תש"ע). בשנתיים האחרונות, תשע"א – תשע"ב, כמעט ולא חל שיפור על אף התוכניות הרבות שמפעילים משרד החינוך וארגונים נוספים לקידומם הלימודי של תלמידים יוצאי אתיופיה. מן הראוי לבחון לפיכך האם התכניות הלימודיות התוספתיות שמפעילים גורמים אלו עדיין אפקטיביות או מיצו את יכולת השפעתן.

• תוצאות מבחני המיצ"ב מורים שקצב הצטמצמות הפערים בהישגים הלימודיים בין תלמידים יוצאי אתיופיה לבין יתר התלמידים היה מהיר יותר בבתי הספר היסודיים (כיתות ב' ו – ה') מאשר בחטיבות הביניים (כיתה ח'). ייתכן שתופעה זו נובעת מקשיי המעבר וההסתגלות של חלק מהתלמידים יוצאי אתיופיה לבית ספרם החדש, המונה עפ"י רוב מספר רב יותר של תלמידים, תובעני יותר ופחות מתחשב בקשייו הפרטניים של התלמיד.

• כפי שצויין לעיל, מרבית התלמידים יוצאי אתיופיה ובעיקר אלו שהינם ילידי אתיופיה, לומדים בבתי ספר בפיקוח ממלכתי-דתי. ניתוח תוצאות מבחני המיצ"ב מורים שהישגיהם הלימודיים של התלמידים יוצאי אתיופיה הלומדים בבתי הספר שבפיקוח ממלכתי גבוהים יותר, בכל מקצועות הלימוד, משל אלו הלומדים בבתי ספר שבפיקוח ממלכתי-דתי. ראוי לציין שתופעה זו קיימת גם בקרב כלל התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה ובולטת בעיקר במקצועות האנגלית והמדע והטכנולוגיה ותנודתית יותר בעברית ומתמטיקה.

פערי הישגים לאורך השנים בכיתות ה' בין כלל תלמידי הפיקוח הממלכתי לכלל תלמידי הפיקוח הממ"ד

פערי הישגים לאורך השנים בכיתות ח' בין כלל תלמידי הפיקוח הממלכתי לכלל תלמידי הפיקוח הממ"ד

• הנתונים מורים שרמת הישגיהן של הבנות יוצאות אתיופיה גבוהה יותר בכל מקצועות הלימוד ובכל דרגות הכיתות, מזו של הבנים יוצאי אתיופיה . הנתונים מורים שבשנים האחרונות חל שיפור משמעותי ברמת הישגיהם של הבנים וכתוצאה מכך הצטמצמו הפערים ביניהם לבין הבנות.

• פילוח תוצאות המבחנים מורה, כמצופה, שהישגיהם הלימודיים של התלמידים יוצאי אתיופיה ילידי ישראל גבוהים משמעותית משל אלו שנולדו באתיופיה, אם כי, כפי שצוין כבר, הישגיהם עדיין נמוכים משל יתר התלמידים באותן כיתות.

הממצאים שפורטו לעיל מתייחסים לשלוש השאלות הראשונות בלבד שפרטנו בראשיתה של כתבה זו. לצערנו, אין בדו"ח שפורסם ע"י ראמ"ה ( ע"י משרד החינוך) נתונים המאפשרים לנו לענות על ארבע השאלות הנוספות שהצגנו וקיימת להן חשיבות רבה לדעתנו. האגודה פנתה לראמ"ה וביקשה להשלים את הנתונים לגביהן. אנו מבטיחים לדווח לכם על תוצאות פנייתנו.

בימים אלו התבשרנו ששר החינוך, הרב שי פירון, שוקל לצמצם, הן את מספר מבחני המיצ"ב החיצוניים שיערכו בכל בית ספר בכל שנה והיקף האוכלוסייה שתיכלל בהם, והן את פרסום תוצאותיהם לידיעת הציבור הרחב. לדעתנו, שינויים אלו עלולים לפגוע בשנים הבאות, בשל היקפה המצומצם של קבוצה זו, באפשרות לקבל מידע אמין על רמת הישגיהם הלימודיים של התלמידים יוצאי אתיופיה. הננו סבורים שלדו"חות שפרסמה ראמ"ה בשנים האחרונות על מבחני המיצ"ב הייתה תרומה משמעותית להעלאת סוגיית רמת הישגיהם הלימודיים הנמוכה של תלמידים יוצאי אתיופיה, כולל ילידי ישראל, על סדר היום הציבורי. על אף שדו"חות אלו מצביעים על התקדמות (גם אם איטית) ברמת ההישגים של תלמידים אלו במקצוע העברית (בעיקר בכיתה ה'), הרי שבמקביל הם מצביעים על רמת הישגיהם הנמוכה ועל הפערים שכמעט ולא הצטמצמו בכל יתר מקצועות הלימוד. אנו באגודה איננו מסתפקים בשיפור ברמת ההישגים, אלא בנוסף גם שואפים לצמצום בפערים בהישגים הלימודיים בין תלמידים יוצאי אתיופיה לבין כלל התלמידים.

עפ"י תפיסת עולמה של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה על מקבלי ההחלטות במשרד החינוך לנקוט בצעדים הבאים:

• להטיל על כל אחד מאגפי המשרד להציב יעדים ולפעול בהתאם לקידומם הלימודי של התלמידים יוצאי אתיופיה.

• ילידי ישראל ואלו מביניהם שאינם מוגדרים יותר כעולים מאתיופיה (עפ"י ההגדרה הפורמאלית של המשרד) יכללו, ורק במידת הצורך, במסגרות סיוע לתלמידים מתקשים.

• אגף קליטת עלייה במשרד החינוך (אגף קל"ע) יפעל בקרב התלמידים העולים מאתיופיה בלבד, עפ"י הגדרתו של המשרד ולא בקרב כלל התלמידים יוצאי אתיופיה, כפי שהיה נהוג עד כה.

• בלשכת מנכ"ל, ימונה עובד בעל סמכות שמתפקידו יהיה לאסוף מכל אגפי המשרד באופן שיטתי נתונים המצביעים על התקדמותם של התלמידים יוצאי אתיופיה ולהציג מסקנותיו לדיון בהנהלת המשרד.

• לבטל את המשך קיומן של המסגרות הארגוניות והלימודיות הנפרדות לתלמידים יוצאי אתיופיה. המשך קיומן של מסגרות אלו מהווה אבן נגף בהשתלבותם החברתית.