דבר המערכת
"כוח המשימה רואה בחיזוק החינוך הציבורי עיקרון בעל חשיבות עליונה לחוסנו של החינוך בישראל ולחוסנה של ישראל כולה". כך כתוב בדו"ח הביניים של ועדת דברת לרפורמה במערכת החינוך שהתפרסם לפני כחודשיים. מילים אלה נשמעות כמו לעג לרש מפי דו"ח, שבעיני מומחים רבים, הולך לפגוע בצורה חריפה בחינוך הציבורי בישראל. בשורה של המלצות מחזק הדו"ח את החינוך האפור ואת בתי הספר החזקים על חשבון החלשים כמו בהמלצות לפתיחת אזורי הרישום, לניהול עצמי של בתי הספר, להחלשת הפיקוח המרכזי על בתי הספר ועוד.
גיליון זה של "קו אופק", המתמקד בתחום החינוך של יוצאי אתיופיה, מהווה עדות מפורטת לפער שבין הצהרות המערכת, לבין יישומן בשטח העלול להביא לתוצאות הפוכות לגמרי. חשש דומה קיים גם כלפי המעבר לשיטת תקצוב דיפרנציאלי על פי דו"ח שושני: על אף ההבטחה לשוויון בתקצוב, מראה קו האופק ש"השוויון" שיושג, לא ייקח בחשבון את הצרכים האמיתיים של בתי הספר החלשים והאוכלוסיות החלשות.
תפקידה של אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה בכלל, ו"קו האופק" בפרט הוא להצביע על הכשלים של המערכת ועל הפער ההולך וגדל בין ההצהרות האופטימיות לבין היישום הקלוקל שלהן בשטח. מלאכת ביקורת זו, על אף ההתנגדות וחוסר שיתוף הפעולה להן היא זוכה, היא הכרחית כדי להתמודד עם תמונת החינוך כפי שהיא, ולא כפי שגורמים אינטרסנטים כאלה ואחרים בוחרים להציג אותה.
