כתבה: חגית חובב, מנהלת היחידה לתכנון אסטרטגי ומחקר באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.
השבוע פורסמו תוצאות מבחני המיצ"ב, בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה, בשנת תשע"ג. אנו, באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ציפינו תקופה ארוכה לפרסומן של תוצאות אלו כדי ללמוד על התמורות שחלו בהישגיהם של התלמידים יוצאי אתיופיה במבחנים אלו בהשוואה לשנים הקודמות (תשס"ח – תשע"ג). במהלך שנים אלו פעלה, כידוע לכולנו, "תכנית החומש", שמטרתה הייתה להאיץ את השתלבותם המיטבית של יוצאי אתיופיה (ילידי אתיופיה וילידי ישראל שאחד מהוריהם נולד באתיופיה), בכל תחומי החיים ובכל רבדי החברה הישראלית. בכתבה הבאה נבחן האם הושגה בשנת תשע"ג מטרה זו בתחום החינוך.
מבחני המיצ"ב (ראשי תיבות של – מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) הם מערכת מבחנים ארצית שנועדה לתת למערכת החינוך כולה – הנהלת משרד החינוך, מנהל ביה"ס ולסגל ההוראה שלו, תמונת מצב השוואתית של הישגי תלמידיהם בכתות ה' ו – ח' במקצועות: עברית, אנגלית, מתמטיקה ומדעים ובכתה ב' בעברית. במסגרת בדיקה זו נערכה השוואה בין הישגיהם של התלמידים יוצאי אתיופיה להישגיהם של כלל התלמידים דוברי העברית בישראל באותה שנה; בין תלמידים יוצאי אתיופיה, שנולדו באתיופיה לבין אלו שנולדו בישראל; בין תלמידים יוצאי אתיופיה הלומדים בבתי ספר ממלכתיים (מ"מ) לבין תלמידים יוצאי אתיופיה הלומדים בבתי ספר ממלכתיים דתיים (ממ"ד); ובין בנים יוצאי אתיופיה לבין בנות יוצאות אתיופיה.
מה מורים הנתונים?
א. כמחצית התלמידים יוצאי אתיופיה לומדים בבתי ספר בפיקוח ממ"ד בהשוואה לחמישית בלבד בקרב כלל אוכלוסיית התלמידים. בקרב התלמידים ילידי אתיופיה (עולים חדשים) האחוז מגיע אף ל – 70% . עם העלייה בוותק בישראל אחוז הלומדים בבתי ספר ממ"ד הולך ופוחת. כן גם, אנו עדים לירידה באחוז הלומדים בבתי ספר יסודיים בפקוח ממ"ד בהשוואה לאחוז הלומדים מביניהם בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה.
ב. בכל דרגות הכיתה שנבדקו, הישגי התלמידים יוצאי אתיופיה היו נמוכים יותר – בכל השנים, בכל דרגות הכתה ובכל המקצועות שנבדקו, משל כלל אוכלוסיית התלמידים דוברי העברית, זאת על אף השיפור שחל בחלק מהמקצועות במהלך שנים אלו בהישגיהם של התלמידים יוצאי אתיופיה (מאחר וגם כלל אוכלוסיית התלמידים שיפרה את הישגיה באותם תחומים בשנים אלו).
ג. הנתונים מורים שכבר בראשית הדרך, בכתה ב', נרשמו פערים במבחן בעברית. הנתונים מורים על פער של כ – 25% בין תלמידים יוצאי אתיופיה לבין יתר התלמידים דוברי העברית, זאת על אף שמרבית התלמידים יוצאי אתיופיה בגילאים אלו הם ילידי ישראל ורבים מביניהם השתתפו בתכנית PACT של הג'וינט, הפועלת מספר רב של שנים בקרב ילדי הגן ואימותיהם של קהילה זו. פער זה נשאר יציב בארבע השנים האחרונות ועלול לנבא על המשך קיומם של פערים אלו גם בעתיד. הננו סבורים שעל מערכת החינוך למקד תשומת לב מיוחדת ומאמץ ממוקד להבטחת נקודת זינוק דומה לכל תלמידיה ובהם גם יוצאי אתיופיה.
ד. תוצאות המבחנים מצביעים שאכן חל שיפור בתוצאות מבחני המיצ"בבקרב תלמידי כיתות ה' יוצאי אתיופיהבכל המקצועות, בהם נבחנו התלמידים ואף הצטמצמות חלקית של הפער בינם לבין כלל האוכלוסייה. ואמנם בדיקה שעשינו מורה שרבות מתכניות התגבור הלימודי נועדו לקבוצת גיל זו. אולם, כפי שיוצג להלן, תוצאות שיפור זה הן זמניות בלבד.
ה. תוצאות המבחנים בכתה ח' בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה, הנערכים לאחר המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים, מצביעים לצערנו על שחיקת ההישגים הלימודיים, שהיינו עדים להם בקרב תלמידי כתות ה'יוצאי אתיופיה. רמת הישגיהם הנמוכה של תלמידי כיתות ח' יוצאי אתיופיה, בכל מקצועות הלימוד בהם נבחנו ואי הצטמצמות הפערים בינם לבין כלל התלמידים דוברי העברית (ואף על התרחבותו במקצוע המתמטיקה) במהלך שש השנים האחרונות מחייבת, לפיכך, חשיבה מחודשת על תועלתן של התכניות לחיזוק הלימודי שמממן ומפעיל משרד החינוך, בדר"כ ע"י ארגוני המגזר השלישי, בקרב תלמידים אלו. מה עוד שבסופו של שלב זה ניגשים התלמידים למבחני תעודת הבגרות, שעמידה בהן ברמת הסף המאפשרת כניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה היא תנאי הכרחי (ולא מספיק) ליכולתם להשתלב ולהתקדם בבגרותם בחברה הישראלית.
ו. תוצאות המבחנים של הבנות יוצאות אתיופיה גבוהות משל הבנים יוצאי אתיופיה, בכל הכיתות ובכל מקצועות הלימוד, אם כי בשנים האחרונות מסתמן שיפור מסוים גם במצבם של הבנים.
ז. הישגיהם הלימודיים של התלמידים יוצאי אתיופיה בבתי הספר הממלכתיים גבוהים בכל המקצועות, למעט מתמטיקה, משל התלמידים יוצאי אתיופיה הלומדים בבתי הספר הממלכתיים דתיים (מן הראוי לציין שבבתי הספר הממלכתיים דתיים קיים ככלל שיעור גבוה יותר של אוכלוסייה מעוטת משאבים).
ח. פילוח הממצאים לפי ארץ לידה, מורה שבכל מקצועות הלימוד הישגיהם של תלמידים יוצאי אתיופיה ילידי ישראל גבוהים יותר משל ילידי אתיופיה. פערים אלו הולכים ומתרחבים עם העלייה בגיל הכיתה. ניתן לצפות לפיכך שעם העלייה ההדרגתית בחלקם היחסי של התלמידים יוצאי אתיופיה ילידי ישראל יחול שיפור גם בהישגיהם הלימודיים.
לסיכום, שתי גישות עומדות בפנינו לניתוח הדו"ח על תוצאות מבחני המיצ"ב בקרב יוצאי אתיופיה בשש השנים האחרונות (תשס"ח – תשע"ג). האחת, הרואה ומדגישה בעיקר את השיפור שחל במהלך השנים ואת הצטמצמות הפערים האיטית ההדרגתית, והשנייה – המצביעה על הפערים הרחבים שנותרו עדיין בין התלמידים יוצאי אתיופיה ככלל ובקרב בני הדור השני, ילידי ישראל בפרט. אנו באגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה מאמינים בדרך השנייה. רק פעילות נחושה לצמצום הפערים היא שתביא את השינוי, וזו צריכה להיעשות בהתאם לצרכיו הלימודיים של כל תלמיד ותלמידה.
