כבוד הנשיא והמארח- מר שמעון פרס, כבוד השרה לקליטת העלייה ח"כ סופה לנדבר
כבוד הקסים והרבנים המנהיגים הרוחניים של העדה,
מכובדי כולם :
בוקר זה, המתקיים זו השנה השנייה כאן בבית הנשיא, מרגש אותי ואת כולנו ממש כבראשונה.
חושב על כך שאני חלק מקהילה שלמה שעשתה דרך ארוכה להגשמת חלומה, ועדיין מתעוררת בכל בוקר מחדש ומוצאת שיש עוד כברת דרך כדי להגיע אל המנוחה והנחלה וחיי שגרה בחלקת אלוהים הקטנה פה בארץ הקודש.
מעבר לזאת, מרגש לדעת שאנחנו לא לבד בסאגה שלנו. כן, גם בחלוף שנות דור מאז מבצע משה, ולמרות שנולד בארץ דור צעיר וחדש, ישראלי כחול– לבן בכל רמ"ח אבריו, אנחנו עדיין זקוקים לסיועם של אנשים טובים, שכן כגודל המאמץ שנעשה להעלותנו ארצה, כן גודל בעיית קליטתנו בארץ.
סיפור הקהילה היהודית האתיופית מתחיל, מאז ימי גלות בבל, ומזה 2,500 שנה לא ויתרו יהודי אתיופיה על החלום להיות חלק מהעם היהודי היושב בארצו האחת והיחידה, זו שניתנה לנו ע"י הקדוש ברהואו.
תקצר היריעה מלתאר את התלאות שעברו בני העדה, במסע הארוך בו חרפו רבים את נפשם ולא שרדו את תלאות הדרך, אך בלב פנימה הייתה התקווה. עוד מעט, רק עוד קצת ושערי ארץ הקודש יתגלו במלוא תפארתם. כל אחד ואחת היו גיבור וגיבורה.
מי שהחזיקו את הקהילה בארץ זרה ובנדודיה ונתנו לה את הכוח הנפשי להתמיד ולהמשיך הלאה היו המנהיגים הרוחניים, שבלעדיהם לא היה מתרחש הנס הגדול של כל הדורות. עם תפילה בלב ותפילה בציבור, בעיניים מתחננות לאל שבשמיים הם חיזקו את ידי העולים ונטעו בם תקווה לימים טובים יותר.
ואכן, הגיע המסע ליעדו, ועל כל אלה אנחנו מצווים להודות. במזמור ק"ז בתהילים, נאמר " הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר, ומארצות קיבצם ממזרח וממערב מצפון ומים. תעו במדבר בישימון דרך…רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף, ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילם. וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב…"
אבל אז החל מסע אחר, שטרם הגיע אל קיצו והוא – מסע הקליטה בארץ. גם אחרי שנים כה רבות עדיין יש מי שתולים ספק ביהדותנו. המנהיגים החכמים, שהיו עמוד התווך של הקהילה איבדו מסמכותם. אל לנו לשכוח שהמנהיגות חיה וקיימת ונושמת והיא כמו המנצח על תזמורת שלמה, ולכן אין להתעלם ממנה. אי אפשר למחוק מורשת.
אבל בצד הקושי יש גם המון מתוק, הנה למרות כל התלאות, לא אבדה תקוותנו ודור חדש וצעיר של קסים צומח ומתחיל לקבל הכרה בקרב המוסדות הרבניים. זה קורה לאט לאט, נאפה כמו חמין על אש קטנה, אבל כולנו מצפים לתוצאה ערבה לחיך.
הנה הקמנו את "המועצה הארצית של כהני יהדות אתיופיה בישראל ", עמותה שכבר אפשר להצביע על הישגיה הרבים בשנתיים האחרונות. יש לנו נציגות בכנסת, קצינים בדרגות גבוהות בצה"ל ובשירות הביטחון, רופאים ועורכי דין בכירים, רבנים ותלמידי ישיבה, יותר ויותר סטודנטים וסטודנטיות נראים באוניברסיטאות, זמרים , שחקני תיאטרון ועוד…
כבוד הנשיא: מייחסים לך את המשפט : " הסתכל קדימה באמונה ולצדדים באהבה ". על זה נאמר " נעשה ונשמע ". אנחנו עדיין חדורי תקווה בכל מישורי החיים. באנו לכאן ממקום של אהבת אמת, אהבת חינם, ועוד לא אבדה תקוותנו ואמונתנו שיום יגיע ונהיה חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של החיים במדינת ישראל. חשובים לנו ההכרה, היחס השוויוני, העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב והגברת ההכרות עם טיבה של הקהילה, וכל זאת בד בבד עם השמירה על אחדות הקהילה, השמירה על ייחודיות מנהגיה, על המסורת והזיקה לעבר ולמנהגי אבות אבותינו, כי זה סוד קיומנו. נעשה הכול כדי שהנוער שלנו ימשיך להיות גאה במסורת אבותיו, מסורת יפה ומרתקת, ויותר מכך, הייתי רוצה לקרוא מעל במה זו לכל נער ונערה, איש ואישה בחברה הישראלית, ולבקש כי יועילו נא לקרוא ולו מעט על המסורת ארוכת השנים, אולי כאן ייווצר הגשר להבנה ולקבלה וכולנו נצא נשכרים. כך יכירו כולם את
יופיה של אתיופיה וזו תהיה את- יופיה……
תודה גדולה לך, כבוד הנשיא, על האירוח החם. חשוב לי לומר בשמי ובשם הקהילה כולה, כי אנחנו מעריכים מאוד את הדרך המקורית שמצאת כדי לחזק ולהעצים את הקהילה. מקווים שיבוא היום והסגד שלנו ייכנס ללוח השנה העברי כחלק מהחגים הלאומיים. אנחנו מודים לך מר שמעון פרס על כל מאמץ שעשית ותעשה לקידום עניין זה.
תודה לך מר ג'וחה, יועץ הנשיא, על הרצון העז שלך להעלות על סדר יומו העמוס של הנשיא גם את הנושא שלנו ולתת לו עדיפות גבוהה.
תודה לחברי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, הגוף שמאחורי הקלעים ולפני הקלעים של האירוע, ותודה מיוחדת למנכ"לית האגודה, הגברת זיוה מקונן, שנכנסה לתפקיד רק לפני חודשים ספורים. כולנו מברכים אותך ומאחלים לך המשך הצלחה בכל מעשייך.
אני מאחל לכולם שנזכה לשנה חדשה טובה ומאושרת, שנת שלום עם שכנינו, ותמיד נזכור שיש לנו כמדינה חוב לחייל שלנו הנמצא בשבי האויב וכולנו כמהים להשיבו הביתה. נמשיך להתפלל להשבתו.
חג שמח ובשורות טובות. אמן , ואמן !