בונים קריירה – לקראת ההרשמה למכללת טק-קריירה

טק-קריירה, פרויקט הכשרת ההייטק של צעירים בני הקהילה האתיופית נמצא בשלבי צמיחה. היום: פחות מ- 20 מבני הקהילה משולבים בתעשייה, שישראל נחשבת בה למעצמה אנושית וטכנולוגית. היעד: עד שנת 2012 כ- 1000 בני הקהילה עמוק בתוך התעשייה. אשר אליאס, יוזם ומנהל הפרויקט וניצן אסייס, מהסטודנטים המשתתפים בו, מספרים על הדרך ועל השיטה.

בין התאריכים 22-24/7 ייערכו בחינות וראיונות למועמדים

ניצן אסייס ולילך גביש

14 חודשים אינטנסיביים בתנאי פנימייה, הרבה משמעת עצמית ואחריות אישית נדרשים מתלמידי טק-קריירה כדי לעבור מסלול שיוביל אותם למשרה נכספת באחד מהענפים המתפתחים בישראל: ענף ההייטק. בתום המסלול, לבוגרים שהתמידו, מחכה הזדמנות יוצאת דופן למשרה, הכוללת התמחות וחוזה עבודה עם משכורת מעל השכר הממוצע במשק (שהוא הרבה מעל לשכר המינימום).

בסוף 2002 אשר אליאס, צעיר בן הקהילה (מחבר הרומן "אתיופי בחצר שלך") התחיל בתהליך ההקמה של מרכז ההכשרה הטכנולוגי טק-קריירה. למעלה משנה לקח לו לגייס את המשאבים הדרושים להקמת הפרויקט שפועל בקיבוץ נחשון באזור לטרון. המחזור הראשון התחיל בפברואר 2004, והיום, המחזור השלישי עומד לפני סיום המסלול.

באמצע: אשר אליאס, יזם הפרויקט

'מפלט מהעשירון התחתון'

"מטרת הפרויקט היא לסייע ולתת הזדמנות לצעירים וצעירות יוצאי אתיופיה להשתלב בתעשיית ההייטק", מספר אליאס, "לכל מחזור אנחנו מקבלים 16 חבר'ה עם מעט ידע בהכרת המחשב וללא רקע קודם בתכנות. כבר משלב הכניסה אנחנו מכשירים אותם לאחד המקצועות המתגמלים ביותר במשק הישראלי". לדברי אליאס: "הלימודים נעשים בתנאי פנימייה במטרה לנטרל את ההפרעות במסגרת הביתית ולעמוד בקצב האינטנסיבי".

היום, כתוצאה של שיתופי פעולה עם חברות הייטק, אליאס שוקד על פתיחת מסלולים נוספים שיכשירו את התלמידים במסלולים קצרים יותר לתפקידים מוגדרים בהתאם לצרכי החברות. "אין שום סיבה שקהילה שנמצאת ברמה כלכלית נמוכה לא תשתמש במקצוע ההייטק כדי לצאת ממעגל העוני", אומר אליאס שמגדיר את הלימודים כ'מפלט מהעשירון התחתון'. "אנחנו מראים לציבור בארץ שאם נותנים הזדמנות לבני הקהילה, יש תוצאות. מאידך, בני הקהילה לומדים שכשלוקחים אחריות על העתיד ומוכנים להתאמץ ולהשקיע – השמיים הם הגבול". החזון של אליאס כולל גם הצמחת מנהיגות קרייריסטית צעירה שתוביל את הקהילה קדימה, ולדבריו: "אני מקווה שבעקבות ההשתלבות וההצלחה של הצעירים בסטנדרטים ישראליים, הם יקדמו אחרים".

אליאס מספר שהפרויקט כולל גם הכשרה מעשית בתכנות אינטרנט ובבניית אתרים. בין הפרויקטים שהסטודנטים לוקחים בהם חלק: פיתוח מערכת ניהול משרד ואתר אינטרנט לשגרירות אתיופיה בישראל, בניית אתר אינטרנט לנציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה, פיתוח מערכת לניהול מלגות לקרן חנן עינור ועוד. על השמה במשרות מתאימות לאחר ההכשרה אומר אליאס: "לשמחתי יש לנו הרבה שיתופי פעולה עם הממסד ועם חברות הייטק שמסייעות. למשל צ'ק פוינט ואינטל. בנק דיסקונט הכניס לתקן שני בוגרים של טק-קריירה, בזכות ולא בחסד. נתנו להם הזדמנות להוכיח את עצמם והם עשו זאת".

בזכות ולא בחסד

השנה יקלטו בפרויקט שני מחזורים נוספים: המחזור הרביעי יתחיל ב- 2.9 והמחזור החמישי חודשיים אחר כך, בחודש נובמבר. "ההערכה היא שבשנה הבאה יהיו כ- 80 בוגרים, יחד עם המסלולים הקצרים והייעודיים. כשהיעד של 1000 איש מהקהילה בהייטק עד 2012 עומד לפנינו". בחודש האחרון נערך יום פתוח אליו הגיעו מועמדים רבים לקבל מידע על הלימודים והמקום. בקרוב יערך יום פתוח נוסף ולאחריו יערכו ראיונות ובחינות שיקבעו מי יתקבל למחזורים הרביעי והחמישי.

בהצלחה!

בתמונה למעלה: סטודנטים מהמחזור השלישי של טק-קריירה

להעיז, להתמיד ולהצליח

ניצן אסייס אוטוטו מסיים את לימודיו בטק-קריירה. הוא מספר על הזכויות ועל החובות שצפויות למי שייקח חלק בקורס.

שמי ניצן איסייס, אני בן 23, עליתי ארצה עם משפחתי מאתיופיה בשנת 1984 וכמעט תמיד הרגשתי כישראלי לכל דבר, אך לצערי ככל שהתבגרתי הבנתי כמה זה לא נכון ועד כמה המצב של הקהילה האתיופית בארץ עגום ועל כך יעידו הסקרים הנערכים מדי שנה בנושאים שונים הקשורים לקהילה. חרף המצב, צעירים רבים יוצאים ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות השונות הפזורות ברחבי הארץ ואף מסיימים את לימודיהם בהצלחה רבה. יחד עם זאת אקדמאים צעירים אלה עדיין מתקשים למצוא עבודה בתחומי התמחותם בעוד שהבודדים שכן מצליחים, מגלים מהר מאוד כי משכורותיהם נמוכות בצורה משמעותית מהמקובל בשוק.

אני זכיתי להכיר פיתרון אחד לבעיה המעיקה הזאת, קוראים לו טק-קריירה.

לאלה מכם שעוד לא שמעו על המקום, על אף הפרסום לו זכתה המכללה בשנה האחרונה בכל אמצעי התקשורת, אספר בקצרה: מדובר במכללה שאיננה מוכרת במשרד החינוך ופועלת באופן עצמאי בסיוע של קרנות מצפון אמריקה ומישראל. טק-קריירה ממוקמת בקיבוץ נחשון לידלטרון ביוזמתו של אשר אליאס, צעיר בן הקהילה שמאס במצב המחפיר הזה של אי שוויון הקיים בחברה שלנו.

במכללה מועבר קורס אינטנסיבי בתכנות מחשבים שנמשך כ-14 חודשים, ובסופו של הקורס מתחייבת המכללה לעזור לבוגרים שלה למצוא עבודה בתחום. כשהתחלתי את הקורס, הידע האישי שלי במחשבים היה מעט מעל הרמה של המשתמש הביתי המצוי ואני הייתי בטוח שזה מספיק. ככל שעבר הזמן והתעריתי בקורס הבנתי את גודל הטעות שלי.

לומדים בקצב

הקורס מתחיל בלימוד בסיסי ביותר של הכרת המחשב ושימוש באפליקציות הפשוטות ביותר – החל במערכת הקבצים ועבודה עם סוגי קבצים שונים, דרך בניית אתרים, הכרת שפות פיתוח, עבודה מול מאגרי מידע ענקיים והרשימה עוד ארוכה. במשך הקורס אנחנו זוכים לעבוד בשיתוף עם חברות גדולות ומוכרות כמו אינטל, מיקרוסופט, בנק דיסקונט, קואליטסט, מכללת ג'ון ברייס ועוד…

קצב הלימוד בקורס הוא אינטנסיבי במלוא מובן המילה, בגלל העובדה שהקורס נמשך רק 14 חודשים.

כדי להספיק ללמוד את הנושאים השונים והרבים כל כך שקיימים בקורס, אנחנו לומדים מסביב לשעון בעזרת המרצים שנמצאים איתנו עד שעות אחר הצהריים וגם אחרי שהם הולכים, אנחנו ממשיכים ללמוד בעזרת האינטרנט עד השעות הקטנות של הלילה. המרצים בקורס, כולל המנהל שלנו אשר אליאס, זמינים עבורנו בכל שאלה ובעיה שאנחנו נתקלים בה, כמעט בכל שעה.

ביום ראשון 10.6.2007 נערך במכללה יום פתוח אליו הגיעו כ-50 אנשים כדי להתרשם. שוחחתי עם כמה מהם ושאלתי אותם איך הם שמעו על הקורס ומה הם יודעים על התחום. התשובות שקיבלתי לא הפתיעו אותי בכלל. רוב החבר'ה שהגיעו לא בדיוק יודעים במה מדובר ולאיזה עולם הם עתידים להיכנס (במידה ויחליטו להירשם). כמעט כל מי ששאלתי אמר לי שהוא שמע על הקורס מפה לאוזן, לכל השאר יש חברים שלמדו או לומדים עדיין בקורס. כמובן שהגיעו גם כמה אקדמאים, שלא מצאו את הכבוד הראוי לתואר בשוק העבודה.

טיפ קטן לכל הצעירים יוצאי הקהילה, שמעוניינים לרכוש מקצוע מעניין, מאתגר ובעיקר מתגמל, בעזרת עבודת מחקר קטנה על התחום, תגלו שהעבודה בהיי-טק עלולה להיות לפעמים מאוד תובענית, אך לעומת זאת השכר והתנאים המוצעים הם מהגבוהים במשק.

אני יכול להעיד על עצמי שהוכיתי בתדהמה כשהבנתי לאיזה עולם עשיר ומעניין נכנסתי, ולהוסיף שאני מאוד מרוצה מכך.