כתב וצלם: אבי מספין

אג'בוש איילה, תלמידה בכיתה ו' בבית הספר "סעדיה גאון" שבאור יהודה היא יושבת ראש מועצת התלמידים בבית הספר. אג'בוש, שעלתה ארצה לפני מספר שנים מאתיופיה, הגישה את מועמדותה לתפקיד הבכיר ביותר בבית הספר, והצליחה להיבחר לתפקיד הנכסף בזכות מעורבותה בבית הספר ובזכות האמונה ביכולותיה האישיות לשנות ולהשפיע. "הצלחתי להיבחר מכיוון שהבטחתי לתלמידים לצאת לטיולים, להנהיג משחקים ואף לשנות את צליל הצלצול של בית הספר. את רוב הבטחותי קיימיתי למעט שינויי הצילצול, אנסה לעשות זאת במהלך השנה".

על פניו "סעדיה גאון" נראה כמקום טבעי ונכון עבור תלמידים עולים, אך בעבר הייתה תלויה על צווארו של בית הספר קופת שרצים. בתחילת שנת הלימודים תשס"ו סירב ראש הערייה דאז, יצחק בוקובזה, לאשר ל- 50 תלמידים מקרב יוצאי אתיופיה להירשם לבית הספר, בטענה שמדובר: "בהנצחת המצוקה בעיר", ריח חריף של אפליה ריחף באוויר. ארגונים יוצאי אתיופיה, וביניהם האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, הטיחו ביקורת קשה על התנהלותו ועל כך שבוקובזה ניסה לקדם את ענייני העיר על גבם של ילדים תמימים. בהוראת מבקר המדינה ובהתערבות סמנכ"לית משרד החינוך, לאה רוזנברג, שבו התלמידים ללימודים סדירים.

ביום הראשון של שנת הלימודים הנוכחית, מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה, זימן את יו"ר ועדת החינוך והתרבות בכנסת, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור ואת חברי הוועדה, לפתוח את שנת הלימודים תשס"ט יחד עם ילדי בית הספר "סעדיה גאון". יו"ר הוועדה מלכיאור ציין בפני התלמידים שגם הוא וגם ארבעת חברי הכנסת הנוכחים עימו (ח"כ מזור בהיינה, יוסף שגאל, אלכס מילר, חיים אמסלם) הינם עולים חדשים בעבר, ושגם הם נקלטו. מנהלת בית הספר רונית אלבז, הסבירה לחברי הוועדה, שבבית הספר לומדים 104 תלמידים יוצאי אתיופיה, מסך של 288 תלמידים, ולמרות ששיעורם של התלמידים מקרב יוצאי אתיופיה מהווה יותר משליש, התוכניות והפעילויות מקוימים עבור כלל התלמידים ובמשותף.

מנהלת אגף החינוך בעיר, תמר חכימי, חשפה בפני הוועדה שמשרד החינוך קיצץ את התקציב שניתן לאגף עבור תוכנית מיל"ת (מרכז למידה תוספתי), המעניק לכלל התלמידים באור יהודה תוכניות העשרה לאחר שעות הלימודים, כגון נגינה, מוסיקה וכו'. "בהסכם שחתמנו לפני כשנתיים, משרד החינוך הבטיח להקציב 85% מהסכום לתוכנית ושהעירייה תשלים את 15% הנותרים. התוכנית סוכמה לשלוש שנים, בתקציב שנתי של כ- מליון ו- 600 אלף ₪, אך לדאבוננו", סיכמה חכימי, "השנה משרד החינוך הורה לנו לשלם 45% מהסכום ואם לא נעשה זאת, התוכנית לא תצא לפועל". דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה הוסיף: "התוכנית הינה הבטחה שניתנה לאור-יהודה בעקבות העובדה שלפני שלוש שנים לא רצו לקבל יוצאי אתיופיה לבתי הספר האחרים בעיר".

יו"ר הוועדה, מלכיאור, תמה כיצד מטילים על העיר הוצאות שאינה יכולה לעמוד בהן וכיצד מותנית הפעלת התוכנית בהשגת התקציב המלא, והאם לא ניתן להפעילה גם ב- 70% מהסכום? מלכיאור התחייב לברר זאת עם מנכ"לית משרד החינוך.

ח"כ הרב מזור ביינה, חבר הוועדה, הזכיר את העובדה שבתי הספר בפתח תקווה איימו שלא ייפתחו את שנת הלימודים בעיר, מכיוון שישנם בתי ספר שאינם מעוניינים לקבל תלמידים יוצאי אתיופיה. "בחוק האפליה כתוב במפורש שבית ספר שמפלה תלמידים על רקע עדה, מוצא, חולשה וכו', יש הוראה לסגור את בית הספר", ושאל: "האם ישנו תקדים לכך?". הרב מלכיאור השיב שנפגש עם שרת החינוך ודרש להפסיק את תקצובן של בתי ספר אלו. "השרה הסכימה עימי, אך אני לא בטוח עם הדבר ייושם", דברי מלכיאור.

עם זאת, נראה שבשנת הלימודים הנוכחית, בית הספר סעדיה גאון החל לצעוד ברגל ימין. השינוי שחל במקום נבע בגלל התעקשותם של הורים לאפשר לילדיהם חינוך ראוי ומחויבותם של המורים להצלחת התלמידים בלימודיהם. ניכר שכאשר ישנה השקעה של הרשות המקומית ומשרד החינוך, ומעקב של ארגונים חברתיים אחר המתרחש בבתי הספר, ניתן לתקן גם מחדלים. אג'בוש איילה, יו"ר מועצת התלמידים ב"סעדיה גאון", היא דוגמה בולטת לכך.