כתב וצילם: אבי אייך

ביום שישי האחרון התקיימה פתיחה חגיגית של חנות אלמז ומכירת מוצרים אומנותיים של בני הקהילה. החנות נמצאת בגן העיר ברחוב אבן גבירול בתל-אביב, אחד ממרכזי הקניות היוקרתיים בעיר.

בכניסה לקניון השומר פנה אלי ושאל אם הגעתי לפתיחת החנות של אלמז, עניתי שכן. כאן הבנתי שלחנות אלמז שני תפקידים חשובים: האחד מכירת מוצרים והשני חשיפת התרבות האתיופית בישראל. כדי להיות חלק בלתי נפרד מהחברה בישראל יש מקום לבלוט ולהביא את תרבותנו למרכז הבמה. מצב אשר נותן לחברה את ההזדמנות לשאול שאלות ולהכיר אותך.

בחנות היו קונים רבים, כ- 350 איש נכנסו ויצאו מהחנות, ונחשפו לתרבות נוספת שהגיעה לישראל. בין האורחים בלטה בנוכחותה רות דיין (בתמונה השנייה מלמעלה, משמאל). אשתו של משה דיין ז"ל, שבשנות ה-50 של המאה הקודמת הקימה את חנות משכית המיתולוגית, בה יוסדה אופנת עילית ארצישראלית. אופנה ששאבה את השראתה והסתייעה בנשות עולים שעסקו במלאכת יד כדי לפרנס את משפחותיהן.

אינני שייך לצוות החנות ולמעשה הגעתי לצלם את אירוע פתיחת החנות החדשה, אך כל מי שנתקל בבעיה ורצה לדעת דבר מה, לא חשב פעמיים ושאל אותי. מה שאני רוצה לומר זה שמוטל על כולנו להביא את התרבות שלנו למרכז החברה. בישראל ישנה הרגשה שיש הרבה מאוד תרבויות שרוצות להיות חלק מהחברה, ולכן קיימת תחושה של תחרותיות בין העדות השונות, שמציגות את תרבותן בתחומים רבים בחיינו.

היום, בני נוער רבים שומעים מוזיקה אמהרית וחוזרים לשורשים. אדם שלא יודע את תרבותו, לא יוכל להרגיש שווה בין שווים מול תרבות אחרת. רבים מבני הקהילה חוזרים לדבר אמהרית וטיגרית. אסור לנו לשכוח את הדרך שלנו: בעבודה, ברחוב, בכל מקום. יש לנו תרבות חשובה.

החנות של אלמז, שנמצאת בלב תל אביב, עושה את העבודה עבור הדורות הבאים שיכולים להתגאות בתרבותם ולדבר על כך בקול. מצער היה לגלות שמעטים מהנוכחים באירוע היו מבני הקהילה האתיופית, רוב המשתתפים היו ישראלים ותקים. אך חשוב לזכור: אם אנחנו לא נפתח את הדלת, אף אחד לא יפתח לנו.