לילך גביש

נפתרה סוגיית 90 הילדים יוצאי אתיופיה שלא נמצאו להם מסגרות לימוד מתאימות בבתי ספר יסודיים דתיים בפתח תקווה. "הבעיה מוכרת במערכת החינוך בכלל, בבתי ספר ממלכתיים-דתיים ובדתיים הפרטיים", אומר בן הקהילה תושב העיר, "בפתח תקווה אנחנו רוצים לעשות פריצת דרך בקליטת תלמידים יוצאי אתיופיה, אבל הפתרון צריך להיות ברמה ארצית. יש צורך שראשי הארגונים יתגייסו ויתחבטו בעניין וימצאו פתרון כולל, ולא רק פתרון נקודתי". בעניין הילדים בפתח תקווה התקבלו החלטות. מי ידאג בהמשך לאחרים?

הרבה מהפעילויות נשארות בגדר 'פרויקט'

בפתח תקווה, המוגדרת כ'אם המושבות', יש כ- 700 תלמידי בתי ספר יסודיים וכ- 250 תלמידי חטיבות בני הקהילה. בעירייה יש אגף חינוך המטפל באופן פרטני בילדי העיר בכלל וביניהם ילדי הקהילה. בשנה האחרונה חל גידול של כ- 64% בזכאות ילדי הקהילה לתעודת בגרות, זאת בעקבות כניסתם של פרויקטים בשיתוף עם הרשות המקומית והמרכזי שביניהם הוא אופק לבגרות של ארגון הג'וינט. לעיר נכנסים כל העת פרויקטים נוספים כמו פל"א, הפרויקט הלאומי, סקטא-רש"י, צל"ש ועוד.

בן הקהילה תושב העיר: "יש הרבה פרויקטים שעושים למען יוצאי אתיופיה בשביל הכסף ולא מתוך הלב, ולנו חסרים הרבה אנשים שיעבדו מהלב. בגלל זה הרבה מהפעילויות נשארות בגדר 'פרויקט'. אסור לדרוך במקום ואם לא עושים דברים נכון, אז גם אין תוצאות. חשוב לעשות ביקורת, אבל הקהילה לא אוהבת אנשים ביקורתיים ולא יודעת לקבל ביקורת, גם אם היא במובן החיובי".

המרוץ לבגרות

רמי הופנברג, ראש מינהל החינוך בפתח תקווה מסביר את הבעיה מהזווית שלו: "בתי הספר בהם יש בעיה בשיבוץ הם בתי ספר יסודיים המוגדרים כמוכרים שאינם רשמיים. אלו בתי ספר דתיים וחרדיים, כשהיסוד המארגן שלהם הוא מיון על פי ההתאמה הדתית. אני לא חושב שיש בעיה של גזענות בבתי הספר. רבים מהעולים, במיוחד אלו שמגיעים בשנים האחרונות לא מקיימים אורח חיים דתי לאחר הגיור ולבתי הספר יש קושי עם ילדים שהוריהם לא מקיימים אורח חיים זהה לזה שנהוג אצל שאר תלמידי בית הספר.

"לנו חשוב שלא יהיו ריכוזים גדולים של יוצאי אתיופיה בבתי ספר בודדים, כי הריכוזים הגדולים גורמים לקשיים ביכולת הקליטה והתפקוד של בתי הספר. הפיכתם של בתי ספר לריכוזיים לילדים יוצאי אתיופיה יוצר פערי לימוד עצומים שפוגמים ביכולות העצומות שיש לילדים האלו. לפעמים הפער הוא של 3-4 שנים מול ילד ישראלי ותיק וריכוז של 30-40 אחוז יוצאי אתיופיה מקשה מאוד על הדבקתו. אם לא נשלים את הפערים בתוך שנה עד שלוש שנים, הילדים לא יוכלו להשתלב במרוץ לבגרות", מזהיר הופברג.

הנטל והזכות של קליטת העלייה

"העיוות שבולט בקרב עולי אתיופיה הוא הרצון שלהם שילדיהם ילמדו בבתי ספר דתיים, מאחר והם חוששים לגורל משפחותיהם שמחכות לעלות לישראל, ובגלל החשש הילדים נאלצים ללמוד במסגרת שמחנכת לאורח חיים שונה מזה של המשפחות. מפתח הבעיה בקליטה בבתי הספר הוא הפער בין אורח החיים הדתי של בתי הספר והחילוני של המשפחות. כאשר ברור שהמשפחה מקיימת אורח חיים דתי מובהק, אין לבתי הספר הפרטיים בעיה לקבל אותם. אנו מנסים לשנות את הקריטריונים ולקלוט את העולים בזרועות פתוחות. אנו מעוניינים שכל בתי הספר ישאו בנטל ובזכות של קליטת עלייה ומקווים שילדי העולים יקלטו גם בבתי ספר ממלכתיים. צריך לחכות שבוע עד עשרה ימים ולראות את התפתחות העניין.

"ההנהגה של קהילת יוצאי אתיופיה צריכה לקחת אחריות"

אומר בן הקהילה תושב העיר, "בתחום הנוער והחינוך אפשר לעשות הרבה דברים, הנוער צמא לידע ותוכן,

וכשאנחנו לא ממלאים אותו נשאר חלל שהנוער ממלא

בדברים לא חיובים".

"עיקר הבעיה היא אטימות שלטונות מדינת ישראל שעולים רבים מגיעים לשכונות ונוצרים גטאות", אומר הופנברג, "המדינה לא חוזרת על שגיאות העבר, אלא מכפילה אותן כפל כפליים. איזו בשורה חברתית אנחנו מביאים בשיכון בשכונות האלו?".

התושבים מתגייסים לעזור

בשיחות עם בני הקהילה בעיר נמסר כי בעקבות הפרסומים במקומונים העירוניים חלה התפתחות חיובית והם מחכים למציאת פתרון. "תושבים רבים מהשכבות החזקות פונים בבקשה לסייע ולא רק בתחום החינוך, אלא גם בתחומים נוספים", אמרו.

בן קהילה העוסק בקליטת עולים חדשים: "אחת הבעיות הגדולות היא שאין מספיק בתי ספר ממלכתיים דתיים, ובתי הספר הפרטיים דורשים 15 אלף שקל שכר לימוד לשנה. האבסורד הוא שהמדינה מסבסדת אותם ותלמידים יוצאי אתיופיה שאין להם כסף, לא נקלטים. רק במדינה לא מתוקנת יכול להתקיים דבר כזה. בלי שום קשר ליכולת של התלמידים, לדעתי זו גזענות. לא מדובר בילד צרפתי או אמריקאי, אלא במשפחות שלא יודעות לאן לפנות. כל הזמן אומרים 'התלמידים חלשים' וזו נבואה שמגשימה את עצמה, במקום לתת להם את מלוא תשומת הלב. הם אזרחי המדינה. או שהם יהיו חיילים ואנשי עבודה או שהם יהיו פושעים ועבריינים. ילד מרגיש כשלא רוצים אותו בבית הספר ובמקום שתהיה לו מוטיבציה ללימודים הוא מפנה את תשומת ליבו למקומות לא חיובים".

בן הקהילה תושב העיר: "למרות שהקהילה לא מסכימה איתי, אני לא חושב שזה נובע מגזענות, אלא משתי סיבות אחרות. האחת היא חוסר המודעות של ההורים והשנייה היא צורך שיש לעבוד עליו מתוך מערכת החינוך שיוצאי אתיופיה יקלטו באופן יסודי בכל מוסד לימודי. יש תלמידים יוצאי אתיופיה מצוינים שלא מקבלים כלים, אני מקווה שבתוך כמה שנים תהיה מודעות למצוינות. צריך הנהגה חזקה שתדבר על הנושא ותוביל את השינוי".