אפרת ירדאי

שפה היא כלי ביטוי יומיומי. הוא כל כך שכיח, שלעיתים אנו שוכחים מה כוחו של כלי זה. בעזרת השפה אנו מבטאים את מי שאנחנו – חוויות, רגשות ודעות; בכוחה של שפה לכונן סטריאוטיפים וסטיגמות. שפה היא גם כלי המאפשר לנו ללמוד על תרבות מסוימת. כך בשפת האינואיטים (אסקימואים) יש מספר רב של מילים למילה 'שלג'. בעברית, לדוגמה, ישנה רק מילה אחת לשלג. בדומה לכך בשפות אפריקאיות רבות המילה "לא" אינה קיימת, מכיוון שלא נהוג לסרב בפירוש, אלא בדרכים עקיפות, כביטוי לכבוד והימנעות מבוטות.

בגלל הכוח שיש לשפה, הבנתי שאני, כאדם פרטי, יכולה להשפיע על העולם באופן בו אני מתבטאת. לפיכך ניכסתי לעצמי מספר "שיבושי שפה", לכפרה על העוול שנעשה על ידי שימוש בשפה שוביניסטית ולבנה. מרטין לותר קינג כבר הפנה אותנו למילון כשביקש מאיתנו לבדוק מה משמעות המילה "שחור" בהקשר האנושי שלה. בתקופתו, המילה שחור במילונים תורגמה בשלל מטפורות שליליות בעליל. היום, במילון אוקספורד המילה "negro" מוגדרת כ"כושי", עם הערה המציינת:"Be careful, this word is now considered offensive" ". ("היה זהיר, מילה זו נחשבת כעת למעליבה").

יש מילים שעברו התפתחות היסטורית ושונו ואו הוצאו מהלקסיקון משום שדבקו בהן קונוטציות שונות. במילון האמריקאי של ימינו יש כמה מילים וביטויים שנשארו, כי הם עדיין שימושיים ואף תקינים פוליטית. מילים וביטויים כגון: Black list =רשימה שחורה, Black magic=כישוף, מאגיה שחורה, Black market=שוק שחור, A black look= כועס זועף. השבת השחורה, ספטמבר השחור, רואה שחורות, שחור משחור, כל אלה הם ביטויים שליליים.

בחברה המערבית, להבדיל מהצבע השחור, השימושים בצבע הלבן הם בדרך כלל חיוביים. ביהדות לבן מזוהה עם טוהר וקדושה, וכך גם בדתות אחרות (בעוד בתרבויות המזרח הרחוק לבן מסמל אבל). ככל שהזמן עובר, שימושים וביטויים אלו הופכים "אובייקטיביים" כאילו ירדו מן השמיים אל הארץ ולא הומצאו על ידי בני אדם (לבנים, כמובן); משום שלא היינו שם כשהשפה הומצאה, נולדנו אל תוך מציאות בה השפה מתקיימת כאובייקטיבית, נטולת השפעות פוליטיות, היסטוריות וחברתיות.

אחת המילים שמבחינה אובייקטיבית היא שלילית היא המילה "מולטית", מכיוון ששורשה הוא פרד=Mule. הפרד הוא בן כלאיים שנולד מהכלאה של סוסה וחמורה, ומטבעו הוא חיה חזקה עם כוח סבל רב, אך אינו יכול להביא צאצאים. המילה מולטית משמשת היום לבטא אדם שהוא תוצר של עירוב גזעים (בד"כ שחור ולבן). היות ולמילה זו אין קונוטציות שליליות, וברוב המקרים יש לה קונוטציות חיוביות של אקזוטיות (במובן החיובי, לא האנתרופולוגי) ויופי יוצא דופן, היא נשארה בלקסיקון התקין פוליטית, ואף אני עושה בה שימוש. דוגמה נוספת היא המילה "ברברי" שבמקורה יוחסה לעמים הגרמאניים, קלטיים וסלאביים ב"תקופה הקלאסית". עם הזמן, המילה הפכה לכינוי שלילי באופן גורף, כשעמים שונים עשו בה שימוש נרחב, כשהציגו עמים אחרים כ"פרימיטיביים" ונחותים, בהקשרים חברתיים-פוליטיים שונים.

לפעמים אני שומעת אנשים שמשתמשים בביטויים "לב שחור", "הומור שחור", "עבודה שחורה" ועוד כהנה וכהנה, וזה צורם, בייחוד כשמדובר בשחורים. הומור שחור כמוהו כהומור ציני או אירוני, עבודה שחורה היא עבודה לא מקצועית (שאין צורך בהשכלה כדי לעסוק בה), ולב שחור זהו ביטוי לליבו של אדם רע. אפשר להחליף את המילים "השחורות" בביטויים פחות מוטים. כל ביטוי או מילה המשלבת את הצבע השחור בהקשר המטפורי שלו ניתנת להמרה בביטוי אחר. הרי מטאפורות אלו לא התקיימו מאז ומתמיד.

כמו כן, רווחת הצורה בה נשים מדברות על עצמן בלשון זכר. לי זה מאוד מפריע. גברים בדרך כלל לא שמים לב לזה, וברגע כשפונים לקבוצת גברים ונשים בלשון נקבה, מתעוררת זעקה על "פמיניזם קיצוני" מצד גברים. ישנו סטנדרט שהוא גבר, לבן, מעמד בינוני, והנשים כולן לא עומדות בסטנדרט הזה, כמו גם שחורים ושחורות, שלא יעמדו בסטנדרט הזה לעולם. צורות דיבור אלה רווחות מאוד, וחסרה המודעות לכוח שטמון בהן. מתי בפעם האחרונה שמעתםן את המילים לכנה, בואנה, צאנה? אלו מילים שכבר כמעט ולא קיימות בשפה שלנו, המילים האלו בתהליך הכחדה.

הבעיה נעוצה בשפה בה משתמשים בפוליטיקה, בספרות, בתקשורת ובמרחבים ציבוריים בעלי השפעה. השפה הזו משפיעה על האופן בו אנו מתבטאים. שפה ראויה, בעיניי, נמצאת בדרך כלל במרחבים פמיניסטיים או אפריקניסטיים, שאינם בנמצא בארצנו, וחבל שכך. זהו לא עניין לנשים, שחורים או ערבים בלבד, זהו עניין חברתי כולל.

השפה, כמו גם התרבות, ההיסטוריה הכתובה והנורמות החברתיות, הן תוצר אנושי ולא תורה מסיני. בעזרת השפה, יש לנו את הכוח לשנות משמעויות ולגרום לאנשים להבין שלהתבטאויות דוגמת "עבודה שחורה" יש השלכות על תפיסת העולם שלנו, על המחשבה ששחור הוא בהכרח הרע, ששחור הוא באופן אוטומטי שלילי.

אז אנא מכם, קחו את המילים שלכם ברצינות.

הכותבת היא בוגרת החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.