רכז תעסוקה לאקדמאים יוצאי אתיופיה

שירות חדש לאקדמאים יוצאי אתיופיה המחפשים עבודה נפתח לפני כחצי שנה במינהל הסטודנטים. על אף המיתון הוא מצליח לחולל שינוי בגישה של סטודנטים רבים כלפי התחום של חיפוש עבודה

לפני כחצי שנה החל לפעול במינהל הסטודנטים, המשותף למשרד הקליטה והסוכנות, רכז תעסוקה לאקדמאים יוצאי אתיופיה. הרכז, שמעון סלומון: "שיטת העבודה שלי היא קודם כל לאתר מקום עבודה ואז לפנות אל האקדמאים המתאימים. מתוך אלה שפונים אני מקים מאגר מידע. עד עתה פנו אלי למעלה מ- 200 אקדמאים. עד עתה הצלחתי למצוא עבודה לכמה עשרות אבל אני לא מנהל תחרות עם אף אחד וכל אחד שנכנס לעבודה הוא עולם ומלואו".

במסגרת פעילותו משדך סלומון בין האקדמאים ובין הכשרות מקצועיות שמתקיימות מטעם הסוכנות ומשרד הקליטה ומארגן סמינרי תעסוקה המתמקדים בתהליך הקבלה לעבודה."מכל אלה ששלחו לי קורות חיים", מציין סלומון, "גיליתי רמה נמוכה של קורות חיים. אחת הטעויות הנפוצות הוא השימוש בקורות חיים שלא מתעדכנים בהתאם לעבודה המוצעת. כמו כן שמעתי ממקומות עבודה שיוצאי אתיופיה הרבה פעמים לא מבינים את תפקיד הראיון ואיך הוא משפיע על קבלה לעבודה".

הסמינר האחרון שארגן סלומון בשישי-שבת, ה- 26 – 27 לדצמבר הוכתר בהצלחה רבה. בסמינר ביקרו כ- 100 סטודנטים רובם בשנה השלישית של התואר הראשון. "הדבר שהכי מעסיק את הסטודנטים", מעיד רוני קינן, ממנהלי חברת "דרך ערך", שניהל את הסמינר, "היה איך לעבור את הסף של הקבלה לעבודה. אין להם מה שהם הגדירו כ- 'חוצפה מקומית'. הם לא מספיק אסרטיביים ולא נלחמים. תחושה שעלתה מידי פעם היא שלא נותנים להם הזדמנות להוכיח את עצמם בעבודה כיוון שהם לא עוברים את סף הפתיחה והקבלה למקום עבודה. במהלך הסמינר הם התאמנו ב 'איך הם מופיעים' בעזרת טלוויזיה במעגל סגור. אחר כך פותח כל התחום של שפת גוף בעזרת מומחה לנושא. זאת הפעילות שקיבלה את הציון הגבוה ביותר. אחר כך עבדו איתם על הכנת קורות חיים".

על אף התלונות שהועלו בסמינר על אי קבלה לעבודה מסיבות גזעניות, קינן אינו ממליץ ליוצאי אתיופיה להצניע את מוצאם בקורות החיים. "כל אחד צריך להרגיש שלם עם מה שהוא מציג", הוא אומר, "במהלך ראיון בכל מקרה אי אפשר להסתיר את עניין המוצא. אבל מה שכן – צריך להדגיש את הדברים שבהם ליוצאי אתיופיה יש עדיפות על פני שאר האוכלוסייה. איכויות של כבוד לזולת, סבלנות, נועם, אחריות – הם דברים שברגע שמבליטים אותם יכולים להוות יתרון".

כ- 2300 סטודנטים יוצאי אתיופיה לומדים כיום במוסדות השונים להשכלה הגבוהה, מחציתם במכינות קדם-אקדמיות. בתפקידו החדש כרכז תעסוקה, מתכוון שמעון סלומון להגיע לכולם דרך מאגר-מידע שהוא פועל להקים. לשנת 2004 מתוכננים, לפי סלומון, עוד חמישה סמינרי תעסוקה נוספים. על פי ההערכה הגבוהה שזכה הסמינר בקרב משתתפיו עושה רושם שהפעילות הזאת נחוצה כמו אויר לנשימה כדי לפתוח לסטודנטים יוצאי אתיופיה פתח לקבלה ושילוב בשוק העבודה.