ד"ר ענת יפה, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה בבית החולים הלל יפה בחדרה, יו"ר ומייסדת "טנא בריאות", מספרת על פעילות העמותה

מהי עמותת "טנא בריאות"?

"טנא בריאות" הוקמה ופועלת בקרב הקהילה בתחום חינוך לבריאות, תוך מתן פתרונות מותאמי תרבות ליוצאי אתיופיה. הפרויקט מרחיב את הידע של בני הקהילה בנושאים כמו סכרת, לחץ דם, השמנה, חשיבות פעילות גופנית, איידס (בשיתוף פעולה עם הוועד למלחמה באיידס) ועוד. הפעילות נעשית בהרצאות וסדנאות, ימי בריאות בשכונות בהן יש עולים חדשים רבים, יוצאיאתיופיה ורוסיה. העמותה מפיקה חומרי הסברה, מצגות וסרטים, ומפעילה תוכנית רדיו בנושא הבריאות בקול ישראל באמהרית.

העמותה פועלת להעלות מודעות צוותים מטפלים לשוני התרבותי של יוצאי אתיופיה בתחום הבריאות והחולי, והצרכים המיוחדים בטיפול בהם. צוות טנא בריאות: מנהל הפרויקט, עו"ס פקדו גדמו, רכז קידום הבריאות הארצי, ד"ר איצ'ק ספפה, בעל ניסיון רב במינהל בריאות, מרצים ומתורגמנים, כולם בני העדה ומעורים היטב במערכת הישראלית.

פרויקט חדש של העמותה הוא הפעלת קבוצת נאמני בריאות בנושא סכרת, חלקם חולים בעצמם, שעברו הכשרה ומלווים חולים בקהילה, יחד עם הצוות הרפואי המטפל. במידה והפרויקט יצליח, הוא יתפתח גם לעזרה לחולים במחלות אחרות.

לפני כשנה וחצי החל לפעול פרויקט "קול לבריאות" העוסק במתורגמנות רפואית. מוקדנים טלפוניים, שהם עובדים מתחום הרפואה, מסייעים לגשר בין המטופל לרופא, ומנגישים את השרות הרפואי לחולה. מספר המרפאות שנזקקות לשירות עולה בהתמדה.

מהן המחלות השכיחות עימן מתמודדים בני הקהילה?

בעקבות ההגירה מאתיופיה לישראל התפתחה בקרב בני הקהילה "תחלואה מערבית" – סכרת, השמנה, יתר לחץ דם, הפרעה בשומני הדם, עששת ואובדנות. הקהילה סובלת ממחלת הסכרת בשיעור הגבוה ביותר בקרב האוכלוסייה היהודית, 17% חולי סכרת (נבדק ב-2001). זאת בעוד תחלואה בסכרת אצל עולים מאתיופיה, שנבדקו מיד לאחר העלייה לארץ היא בשיעור של0-0.4%. כמו כן, נתונים שפורסמו על האוכלוסייה הלא יהודית מאזור גונדר שבאתיופיה (משם הגיעו "ביתא ישראל"), נמוכים מאוד. הגורמים לעלייה החדה במחלה הם שינוי קיצוני בתמהיל הקלוריות ועלייה משמעותית בכמותן, במקביל לשינוי דרמטי באורח החיים. בארץ הופסקה אכילת דגי נהר, ובמקומם חלה עלייה ניכרת בצריכת בשר, שאיכותו נמוכה מבחינה תזונתית.בנוסף, חלה עלייה באכילת דברי מתיקה ושתיית משקאות מתוקים. שינויים אלו גורמים להשמנה ולתוצאות שליליות גם בתחומים אחרים, דוגמת בריאות השן. שמירה על ניקיון הפה מתחייבת עקב התזונה השונה בארץ. יוצאי אתיופיה פונים לקבלת טיפול בשיניים בשלב מאוחר ולעיתים הטיפול מסתיים בעקירת השיניים, שמשפיעה על סוג המזון שאדם נטול שיניים יוכל לאכול בהמשך חייו. כלומר, צמצום באכילת ירקות, פירות ומזונות קשים המכילים סיבים, ובמקביל, עלייה באכילת מזון רך, כגון מאפים, דייסות ושמנים – מזון משמין ולא בריא.

מחלות אחרות כמו רככת העצם, הגורמת לעצמות חלשות ועקומות בילדים, ואוסטאופורוזיס, הגורמת לשברים בעצמות, נגרמות על ידי מגוון רחב של סיבות הקשורות בהגירה, ובעיקר צמצום החשיפה לשמש והפסקת אכילת דגים. מצבים אלו גורמים לחוסר בויטמין D – חומר חיוני בבניית עצמות תקינות וחזקות, שחסר בו משפיע גם על מערכת החיסון, ואולי תורם לכך שבארץ ישנה עלייה ניכרת בהופעת סכרת סוג 1 (שבעבר נקראה סכרת נעורים).

מחלת הסכרת, המוגדרת כמגיפה של המאה ה-21, הינה "מחלה סמויה" אשר מקננת באדם שנים רבות ללא סימנים חיצוניים ונזקים נראים לעין, אך גורמת לנזקים בלתי הפיכים המביאים לפגיעות קטלניות באברי גוף שונים (עיניים, כליות, גפיים, לב, מוח ועוד) ועד למוות. בבדיקת דם פשוטה ניתן לגלות בשלב מוקדם בעיות של עודף סוכר וחוסר בויטמין D ולהימנע מסיבוכים מיותרים. צימאון, ירידה במשקל, טשטוש ראייה ושתן מרובה הם סימנים מחשידים לסכרת, המחייבים פניה דחופה למרפאה.התמודדות עם הסכרת תלויה במודעות למחלה, באימוץ אורח חיים בריא, בתזונה מתאימה ובקבלת טיפול מוקדם ככל האפשר. הכרות עם המחלה, סיבוכיה וחוסר הבנה בדבר החשיבות המרכזית של התנהגות החולה ובני משפחת ועשויים להוביל להצלחה טיפולית.

בחברה הישראלית קיימות קבוצות שונות המאופיינות בתחלואה מערבית גבוהה, אחת מהן היא הקהילה האתיופית, אך המערכת אינה נגישה עבורם במידה מספקת. על כן, המודעות בני הקהילה למצבם הבריאותי היא מהותית. מומלץ לבצע בדיקות שגרתיות.

בתמונה: אשת הרדיו צגה מלקו, ממייסדות תוכנית הרדיו של "טנא בריאות", בשידור.

לילך גביש