מי אנחנו?

אגודת יהודי אתיופיה פועלת מאז שנת 1993, והיא הארגון המרכזי והוותיק ביותר של ישראלים ממוצא אתיופי, המבקש להשפיע ולקדם מדיניות שוויונית בחברה הישראלית. האגודה פועלת לשנות את המדיניות והתודעה הישראלית ברמה הארצית, המוניציפאלית והקהילתית, במטרה לסגור את הפערים הקיימים אצל אזרחים ישראלים ממוצא אתיופי בכל תחומי החברה, ולשנות את התפיסות המקובלות בקרב מקבלי ההחלטות והציבור הרחב בישראל. אגודת יהודי אתיופיה מהווה תשתית רב-ממדית המסתמכת על תחום המידע והמחקר, על מעורבות והכרות עמוקה עם ישראלים ממוצא אתיופי, ועל פעילת אינטנסיבית של סנגור ולובי – מול ועם מקבלי ההחלטות בישראל.

היסטורית הארגון
האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה (IAEJ) נוסדה בשנת 1993 על ידי הרב מיכה אודנהיימר, שסיקר בהרחבה את העלייה מאתיופיה ב-1990-91 כעיתונאי. האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה AAEJ – שפעלה מ-1969 למען העלאת יהודי אתיופיה לארץ – ביקשה ממנו לייצג את הארגון בארץ לשנת 1993-94, מועד הפיזור של הארגון עליו הוחלט בתחושה שסיימו למלא אחרי ייעודם של עלית יהודי אתיופיה לישראל. אודנהיימר, שהיה ער לבעיות הקליטה הקשות של יהודי אתיופיה ולטעויות קריטיות שנעשו על ידי הממשלה והסוכנות היהודית, הקים את האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה בסיוע פעילים ומנהיגים מהAAEJ כגון נייט שפירא, וויל רקאנט וסוזן פולק.

מה אנחנו עושים?
מחקר: האגודה מנהלת את מרכז הידע המקיף ביותר על ישראלים ממוצא אתיופי, הנאסף מתוך מידע ממשלתי, אקדמי ונתונים מהשטח. האגודה פועלת להנגיש את המידע לציבור ולקובעי המדיניות, כיוון שהיא רואה בו כלי מרכזי לשינוי.

לובי וסנגור: האגודה לוקחת חלק בדיונים בוועדות השונות של הכנסת תוך שהיא מציגה ניירות עמדה מגובים בנתונים עדכניים אודות המציאות בה חיים יוצאי אתיופיה בישראל, במטרה לשנות חוקים ומדיניות הנוגעים למצבם.

עבודה קהילתית: האגודה מקימה ותומכת בקבוצות פעילים בקהילה, במטרה לקדם יוזמות העולות מצרכי השטח, והיא מלווה אותם בסיורים, כנסים והשתלמויות.

תקשורת: האגודה פועלת להעלות לסדר היום הציבורי סוגיות הקשורות להפליה והדרה של ישראלים ממוצא אתיופי, בנושאים חברתיים וכלכליים.

הישגים משמעותיים של האגודה בשנים האחרונות
בעקבות בג"ץ שהגשנו בשנת 2014, הטיפול בעניינם של ישראלים ממוצא אתיופי הועבר למשרדי הממשלה הרלוונטיים, במקום משרד הקליטה, כמתבקש (למשל – מעבר של הטיפול בתלמידים ממשרד הקליטה למשרד החינוך). משמעות המהלך היא שישראלים אלו אינם נתפסים עוד כעולים חדשים אלא כאזרחים שווי זכויות. המהלך כולל את שינוי השיח בכנסת ישראל, מהכינוי "עולי אתיופיה" ל"ישראלים ממוצא אתיופי".
חוק ייצוג הולם – בעקבות פעולות סנגור ועבודת לובי בכנסת נוסף סעיף בחוק ייצוג הולם הקובע כי במגזר הציבורי, בתאגידים, בחברות ממשלתיות וברשויות המקומיות – 2% מהמועסקים יהיו ישראלים ממוצא אתיופי.
חוק חג הסגד – בעקבות פעילות סנגור ועבודת לובי בכנסת נחקק חוק חג הסגד, הקובע כי הוא חג לאומי בישראל, וניהול הטקס שלו הועבר ממשרד הקליטה למשרד התרבות. בנוסף, קידמה האגודה את תיעוד שמות הנספים בדרכם לישראל דרך סודאן והנצחתם באנדרטה בהר הרצל.
ביטול תכניות מבדלות בצה"ל – בעקבות פעילויות מחאה וסנגור בכנסת ובצה"ל, נסגרו כל התכניות המבדלות שגייסו צעירים ישראלים ממוצא אתיופי לתכניות המיועדות עבורם בלבד, וכעת הם משולבים בכל התכניות, כמו כל חיילי צה"ל.
בעקבות פיילוט משותף שיזמנו והפעלנו עם אגף המחוננים והמצטיינים במנהל החינוך ובשיתוף מכון סאלד – ישנה עלייה במספר התלמידים הישראלים ממוצא אתיופי המשתתפים בתכניות למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך.
ביצענו מחקר ובעקבותיו נייר עמדה, אשר הוכיחו כי בישראל ישנו שיטור יתר כלפי צעירים ממוצא אתיופי ופתיחת תיקים מרובה ומיותרת על תקיפת שוטרים.
בעקבות פעילות לובי בכנסת וכן מאבק חברתי בשטח הוגדלו המענקים למשפחות העולים המיועדים לרכישת דירה.
אגודת יהודי אתיופיה קשובה לרחשי הלב של ישראלים ממוצא אתיופי ולכן מעורבת במקרים פרטניים הנוגעים לגזענות ואפליה, כמו המאבק של משפחת יוסף סלמסה ז"ל והמאבק להשבתו של אברה מנגסטו משבי החמאס.