מן העיתונות

הצלחה מדהימה לנערים מאתיופיה בבחינות הבגרות

הנערים 30 תלמידים בגילאי 14 – 19, עלו מחבל קוארה שבאתיופיה ולא ידעו עד שנת 1998 קרוא וכתוב לא רק בשפה העברית אלא גם בשפה האמהרית. השינוי התבצע בעקבות מעבר שלהם ממרכז הקליטה בקריית-ים לביה"ס התיכון ליאו-בק שבחיפה. במסגרת הלימודים בליאו-בק הם זכו לגישה חינוכית ייחודית שהעניקה להם את מירב תשומת הלב והעזרה לה היו זקוקים. בזכות תרומות ומוטיבציה גבוהה של הסוכנות היהודית ומנכ"ל ליאו- בק דני פסלר: הוקמה כיתת אולפן בביה"ס, הוקמה עבור התלמידים פנימייה במבנה שאותר ושופץ בכפר גלים, הועמדה לרשותם אם בית וחונכת המתגוררת עימם והם מקבלים ארוחה חמה בקפיטריה של בית הספר.

בכיתה י' ניגשו בני העולים לבחינות בגרות בלשון העברית ובחשבונאות וזכו בהצלחה של 97%. בכיתה י"א ניגשו 19 תלמידים לבחינת בגרות בהיסטוריה ו- 17 מהם עברו. הצלחה של 100% נרשמה ל- 17 תלמידים שניגשו לבחינת הבגרות באנגלית, ו- 17 תלמידים ניגשו לבחינת הבגרות במתמטיקה, ברמת יחידה אחת. 16 מהם עברו בהצלחה, 15 מתוכם קיבלו את הציון 100.

(שי רזיאלי, "ידיעות חיפה", 5.12.03)

שישה מבני הקהילה ברשויות המקומיות

יחסית לבחירות הקודמות לרשויות המקומיות לפני חמש שנים, בהן הצליח רק נציג אחד להיבחר (באשקלון), הרי שבבחירות הנוכחיות ב- 28 באוקטובר נבחרו שישה נציגים מבני הקהילה: ייהו סלמון ובלייניש אייך בקריית מלאכי, אבאי זאודה ברחובות, אורי מסלה ביבנה, אברהם מולה בכפר סבא ואיציק ז'נבה בבאר שבע. על אף ההישג המשמעותי חשים רבים מבני הקהילה בפיספוס גדול ובהחמצה. ביישובים נוספים, שהיה ביכולתם להכניס לפחות נציג אחד של הקהילה למועצה המקומית, הביאו מאבקי כוח, קנאה, בגידה לפיצול הקהילה ולאבדן הייצוג.

המאפיין את היישובים שזכו להכניס נציגים בני הקהילה למועצה היה האחדות וההתגייסות הטוטאלית לטובת נציגים מוסכמים. כך היה הדבר בקריית מלאכי שבה זכתה רשימה עצמאית להכניס שני נציגים למועצה (אחת מהם אישה). וכך גם היה ברחובות בה זכה אבאי זאודה לכהן בראש רשימה מעורבת של ישראלים וותיקים ויוצאי אתיופיה. ואילו בנתניה וחדרה למשל, שבהם מספר גבוה של בני הקהילה, נחלו נציגי הקהילה כישלון עקב מאבקי כבוד ואינטרסים אישיים (נתניה) והתפזרות הקולות על פני רשימות נוספות כמו המפד"ל וש"ס (חדרה).

(גאשו אחיהון ובני פיקדו, "ידיעות נגט", 11.03)

שלום ושרון: להאיץ את בני הפלאשמורה מ- 300 לאלף בחודש

שר החוץ סילבן שלום הדגיש בישיבת ממשלה ב- 11 לנובמבר כי יש להעלות את בני הפלשמורה, על אף שהוא מודע לעלויות הכרוכות בכך. שלום, שחזר מביקור באתיופיה, אמר כי קיימים בסה"כ 24 אלף מבני הפלאשמורה הממתינים לעלייתם ארצה, חלקם חיים בתנאים קשים. בתמיכתו של ראש הממשלה אריאל שרון, אמר שלום כי יש להאיץ את קצב העלאת הפלאשמורה מ- 300 לאלף בחודש.

לעומתם התנגד נמרצות שר הפנים, אברהם פורז, להעלאת מספר בני הפלאשמורה שיעלו לארץ. ואילו שרת הקליטה, ציפי ליבני, חלקה על הנתונים שהציג השר שלום. הרשימות בדבר ה- 24 אלף אינן משקפות נאמנה, לדעתה, את רשימת הזכאים לעלות לישראל ואין מנוס מבדיקה פרטנית של כל משפחה. ליבני דחתה את הביקורת שהופנתה לעברה כמפלה לרעה את עולי אתיופיה. לטענתה מופלים עולי אתיופיה דווקא לטובה – בני הפלאשמורה אינם זכאים למעמד עולים על פי חוק השבות ובכל זאת זוכים למעמד של עולים על פי חוק הכניסה.

(גדעון אלון, "הארץ", 12.1.03)

הצלחה של סטנדאפיסטים בני הקהילה

שמואל בירו ויוסי ואסה, שני הסטנדאפיסטים בני ה- 28 שעלו לארץ במבצע משה ב- 1984 ביססו לעצמם מוניטין של יוצרים מגוונים. ואסה מעלה בפעם ה- 300 את הצגת היחיד שלו "באמהרית זה נשמע יותר טוב", ועומד לצאת להופעות בניו יורק. ואילו בירו הספיק לשחק בהבימה והעלה הצגת יחיד בתיאטרונטו של שנת 1996.

על הפופולאריות שלהם בקרב הקהילה האתיופית תעיד התפוצה של קלטות הוידאו שהקליטו יחד. "לא היה אתיופי בישראל שלא הייתה לו קלטת כזו בבית". אומר ואסה, "זה גם יצא החוצה לעולם. זה לא יאמן. ביקרתי חבר בהארלם אחרי שנים שלא ראיתי אותו, ופתאום ראיתי אצלו את הקלטת". שלוש הקלטות שהספיקו להפיק יחד מכילות מופע משותף שלהם אשר מתמודד בדרך הומוריסטית עם המורכבות של חיי העולים יוצאי אתיופיה בארץ.

במערכונים הם מראים מצד אחד לקהילה האתיופית את האופן שבה היא נתפסת על ידי הישראלי המצוי, בעיקר בכל הקשור למאפיינים של שמרנות עתיקה, ומצד שני הם מראים לישראלי את המבט הציני, האטום והמסוגר שהוא שולח בתרבויות פחות מוכרות.

(נירית גורביץ', "שמנת" – מוסף חודשי של "הארץ", 31.12.03)