אגודת יהודי אתיופיה בישראל אגודת יהודי אתיופיה בישראל
  • דף הבית
  • אודותינו
    • מי אנחנו?
    • הוועד המנהל
    • צוות האגודה
  • מידע, נתונים ומחקרים
    • כללי
      • כללי – מחקרים
      • כללי – קישורים שימושיים וזכויות
    • חינוך
      • חינוך – מחקרים של האגודה
      • חינוך – מחקרים חיצוניים וכתבות
    • דיור
    • עלייה וקליטה
      • עלייה וקליטה – מחקרים ועמדות
      • עלייה וקליטה – כתבות
    • משטרה ובטחון פנים
      • משטרה וביטחון פנים – מחקרים ועמדות
      • משטרה וביטחון פנים – כתבות
    • תרבות ומורשת
      • תרבות ומורשת – מחקרים ועמדות
      • תרבות ומורשת – כתבות
    • צבא
      • צבא – מחקרים וניירות עמדה
      • צבא – כתבות
    • תעסוקה וכלכלה
      • תעסוקה וכלכלה – מחקרים וניירות עמדה
      • תעסוקה וכלכלה – כתבות
    • החלטות ממשלה, חוקים ופרוטוקולים
  • חדשות
    • עדכונים שוטפים
    • ארועים
      • אירועים – ארכיון
  • צרו קשר
  • תרמו לנו
  • English
ראשי האגודה בתקשורת ארכיון - גליונות גליון מספר 19 מן העיתונות
גליון מספר 19
260 0

מן העיתונות

15 ביולי 201316 ביולי 2019
Facebook Google+ Twitter Pinterest

הצלחה מדהימה לנערים מאתיופיה בבחינות הבגרות

הנערים 30 תלמידים בגילאי 14 – 19, עלו מחבל קוארה שבאתיופיה ולא ידעו עד שנת 1998 קרוא וכתוב לא רק בשפה העברית אלא גם בשפה האמהרית. השינוי התבצע בעקבות מעבר שלהם ממרכז הקליטה בקריית-ים לביה"ס התיכון ליאו-בק שבחיפה. במסגרת הלימודים בליאו-בק הם זכו לגישה חינוכית ייחודית שהעניקה להם את מירב תשומת הלב והעזרה לה היו זקוקים. בזכות תרומות ומוטיבציה גבוהה של הסוכנות היהודית ומנכ"ל ליאו- בק דני פסלר: הוקמה כיתת אולפן בביה"ס, הוקמה עבור התלמידים פנימייה במבנה שאותר ושופץ בכפר גלים, הועמדה לרשותם אם בית וחונכת המתגוררת עימם והם מקבלים ארוחה חמה בקפיטריה של בית הספר.

בכיתה י' ניגשו בני העולים לבחינות בגרות בלשון העברית ובחשבונאות וזכו בהצלחה של 97%. בכיתה י"א ניגשו 19 תלמידים לבחינת בגרות בהיסטוריה ו- 17 מהם עברו. הצלחה של 100% נרשמה ל- 17 תלמידים שניגשו לבחינת הבגרות באנגלית, ו- 17 תלמידים ניגשו לבחינת הבגרות במתמטיקה, ברמת יחידה אחת. 16 מהם עברו בהצלחה, 15 מתוכם קיבלו את הציון 100.

(שי רזיאלי, "ידיעות חיפה", 5.12.03)

שישה מבני הקהילה ברשויות המקומיות

יחסית לבחירות הקודמות לרשויות המקומיות לפני חמש שנים, בהן הצליח רק נציג אחד להיבחר (באשקלון), הרי שבבחירות הנוכחיות ב- 28 באוקטובר נבחרו שישה נציגים מבני הקהילה: ייהו סלמון ובלייניש אייך בקריית מלאכי, אבאי זאודה ברחובות, אורי מסלה ביבנה, אברהם מולה בכפר סבא ואיציק ז'נבה בבאר שבע. על אף ההישג המשמעותי חשים רבים מבני הקהילה בפיספוס גדול ובהחמצה. ביישובים נוספים, שהיה ביכולתם להכניס לפחות נציג אחד של הקהילה למועצה המקומית, הביאו מאבקי כוח, קנאה, בגידה לפיצול הקהילה ולאבדן הייצוג.

המאפיין את היישובים שזכו להכניס נציגים בני הקהילה למועצה היה האחדות וההתגייסות הטוטאלית לטובת נציגים מוסכמים. כך היה הדבר בקריית מלאכי שבה זכתה רשימה עצמאית להכניס שני נציגים למועצה (אחת מהם אישה). וכך גם היה ברחובות בה זכה אבאי זאודה לכהן בראש רשימה מעורבת של ישראלים וותיקים ויוצאי אתיופיה. ואילו בנתניה וחדרה למשל, שבהם מספר גבוה של בני הקהילה, נחלו נציגי הקהילה כישלון עקב מאבקי כבוד ואינטרסים אישיים (נתניה) והתפזרות הקולות על פני רשימות נוספות כמו המפד"ל וש"ס (חדרה).

(גאשו אחיהון ובני פיקדו, "ידיעות נגט", 11.03)

שלום ושרון: להאיץ את בני הפלאשמורה מ- 300 לאלף בחודש

שר החוץ סילבן שלום הדגיש בישיבת ממשלה ב- 11 לנובמבר כי יש להעלות את בני הפלשמורה, על אף שהוא מודע לעלויות הכרוכות בכך. שלום, שחזר מביקור באתיופיה, אמר כי קיימים בסה"כ 24 אלף מבני הפלאשמורה הממתינים לעלייתם ארצה, חלקם חיים בתנאים קשים. בתמיכתו של ראש הממשלה אריאל שרון, אמר שלום כי יש להאיץ את קצב העלאת הפלאשמורה מ- 300 לאלף בחודש.

לעומתם התנגד נמרצות שר הפנים, אברהם פורז, להעלאת מספר בני הפלאשמורה שיעלו לארץ. ואילו שרת הקליטה, ציפי ליבני, חלקה על הנתונים שהציג השר שלום. הרשימות בדבר ה- 24 אלף אינן משקפות נאמנה, לדעתה, את רשימת הזכאים לעלות לישראל ואין מנוס מבדיקה פרטנית של כל משפחה. ליבני דחתה את הביקורת שהופנתה לעברה כמפלה לרעה את עולי אתיופיה. לטענתה מופלים עולי אתיופיה דווקא לטובה – בני הפלאשמורה אינם זכאים למעמד עולים על פי חוק השבות ובכל זאת זוכים למעמד של עולים על פי חוק הכניסה.

(גדעון אלון, "הארץ", 12.1.03)

הצלחה של סטנדאפיסטים בני הקהילה

שמואל בירו ויוסי ואסה, שני הסטנדאפיסטים בני ה- 28 שעלו לארץ במבצע משה ב- 1984 ביססו לעצמם מוניטין של יוצרים מגוונים. ואסה מעלה בפעם ה- 300 את הצגת היחיד שלו "באמהרית זה נשמע יותר טוב", ועומד לצאת להופעות בניו יורק. ואילו בירו הספיק לשחק בהבימה והעלה הצגת יחיד בתיאטרונטו של שנת 1996.

על הפופולאריות שלהם בקרב הקהילה האתיופית תעיד התפוצה של קלטות הוידאו שהקליטו יחד. "לא היה אתיופי בישראל שלא הייתה לו קלטת כזו בבית". אומר ואסה, "זה גם יצא החוצה לעולם. זה לא יאמן. ביקרתי חבר בהארלם אחרי שנים שלא ראיתי אותו, ופתאום ראיתי אצלו את הקלטת". שלוש הקלטות שהספיקו להפיק יחד מכילות מופע משותף שלהם אשר מתמודד בדרך הומוריסטית עם המורכבות של חיי העולים יוצאי אתיופיה בארץ.

במערכונים הם מראים מצד אחד לקהילה האתיופית את האופן שבה היא נתפסת על ידי הישראלי המצוי, בעיקר בכל הקשור למאפיינים של שמרנות עתיקה, ומצד שני הם מראים לישראלי את המבט הציני, האטום והמסוגר שהוא שולח בתרבויות פחות מוכרות.

(נירית גורביץ', "שמנת" – מוסף חודשי של "הארץ", 31.12.03)

הקודם

גוזלים כספים מתלמידים אתיופים

הבא

המסע מאתיופיה כמיתוס מכונן זהות

התגובה שלך ביטול תגובה

You must be logged in to post a comment.

צרו איתנו קשר

*שם מלא

*מייל

טלפון

עקבו אחרינו

פוסטים אחרונים

  • בואו להתנדב אצלנו!!
  • אגודת יהודי אתיופיה מחפשת דובר/ת!
  • זוכרים את יהודה ביאדגה ז"ל
  • עתרנו לבגץ! על משרד החינוך להנגיש מחשבים ותשתית אינטרנט לאוכלוסיות מוחלשות
  • צוות אגודת יהודי אתיופיה מאחל פסח שמח!

תגובות אחרונות

  • Sigal Spirman על סיוע מוגדל לזוגות צעירים יוצרי אתיופיה ברכישת דירה- עדכון הנוהל של משרד הבינוי והשיכון
  • יהודית גולה על זיוה מקונן-דגו מונתה לתפקיד מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
  • יוסי ברנע על זיוה מקונן-דגו מונתה לתפקיד מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
  • סימונה אברהם על השתלבות יוצאי אתיופיה במערכת החינוך – מכון מנדל למנהיגות
  • שחר ווסה על ער בן -13 מירושלים תרם את כספי בר-המצווה לסטודנטים יוצאי אתיופיה

קטגוריות חשובות

  • חינוך
  • דיור
  • עלייה וקליטה
  • משטרה
  • צבא
  • תעסוקה וכלכלה
  • תרבות ומורשת

האגודה

  • האגודה בתקשורת
  • דיווחים מהממשלה והכנסת
  • אירועים
  • מי אנחנו?
  • הוועד המנהל
  • צוות האגודה
לוגו אגודת יהודי אתיופיה
  • טראפיק בוקס בניית אתרים
© 2018 כל הזכויות שמורות לאגודת יהודי אתיופיה